"בתוך חמש שנים בדיקת FMRI תזהה אלצהיימר הרבה לפני התפרצותו"

"בתוך חמש שנים בדיקת FMRI תזהה אלצהיימר הרבה לפני התפרצותו", כך אמר בראיון לאנשים ומחשבים פרופ' סקוט סמול, מנהל מרכז חקר האלצהיימר במרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה.

סמול, אשר פיתח את השיטה, אמר את הדברים בכנס Brain-Tech אשר התקיים אתמול (ב') בתל אביב. לדבריו, "השילוב של בדיקות FMRI – בדיקה של פעילות אזורים במוח בזמן אמת ולא כסריקה סטטית כמו MRI רגיל –  וכוח מחשוב גדול, יאפשר לנתח את מבנה ההיפוקמפוס ולגלות תאים חולים באיזור ההיפוקמפוס המזוהה עם מחלת האלצהיימר, הרבה לפני שהם מתים וגורמים לתסמיני המחלה".

באמצעים הקיימים היום, אמר סמול, "אי אפשר להפריד בין מצב נורמלי של הזדקנות, ושלבים מוקדמים של אלצהיימר. בשלבים המאוחרים קל מאוד לזהות אלצהיימר כי הוא פוגע ביכולת הניווט, השפה וחשיבה מופשטת".

"יצאנו מתוך נקודת הנחה שאלצהיימר ודמנציה של הזדקנות אינן תוצאות של אותו גורם. אמנם שני המצבים הללו פוגעים בהיפוקמפוס, אבל כשבוחנים בצורה מדוקדקת רואים שכל אחד מהמצבים פוגע באיזורים אחרים בהיפוקמפוס. לאלצהיימר יש גם בדיקות אחרות, בלתי תלויות כגון בדיקה של נוזל חוט השדרה או PET SCAN. אבל לדמנציה – כלומר הזדקנות ללא מחלה מיוחדת, ולסכיזופרניה, אין מדדים מעבר לבדיקת התפקוד".

לכל היונקים יש אובדן זכרון, אלצהיימר יש רק לבני אדם

את הניסויים הראשוניים ערך פרופ' סמול על עכברים. הוא אמר כי "המזל שלנו שבהקשר להיפוקמפוס, זה של העכברים וזה של בני האדם כמעט זהים, להבדיל מאזורים אחרים של הגוף והמוח. מסתבר שלכל היונקים יש היפוקמפוס. לכל היונקים יש אובדן זכרון הקשור בגיל, אבל אנחנו היונקים היחידים שיש להם אלצהיימר. זו עדות עקיפה לכך שיש משהו אחר מחוץ לאלצהיימר שגורם לבעיות בהיפוקמפוס".

"לגבי אלצהיימר וכל מחלה ניוונית של המוח כגון הנטיגנטון ופרקינסון, מדובר במחלות שגורמות למוות של תאים – אבל לכל המחלות הללו יש שלב שנמשך אולי 10 שנים, שבהם התאים חולים. אני רוצה לתקוף את השלב הזה".

למה רק בעוד חמש שנים?
"עוד חמש שנים נהיה בשלב הזה שבגיל 40 נוכל לדעת אם יש לנו אלצהיימר. בינתיים אנחנו אוספים ומנתחים את הנתונים. הבדיקה ל-HIV היתה קיימת 10 שנים לפני שהשתמשו בה. היו צריכים לערוך הרבה ניסויים ולהשוות בין חולים רבים".

"גם במקרה של ההיפוקמפוס, חייבים להשוות את סריקת ההיפוקמפוס בין אלפי אנשים כדי להבחין בין מצבים בריאים לחולים. גם השימוש ב-FMRI הוא יחסית חדש. במעבדה שלי יש מהנדסי מחשבים שעובדים על השוואת התמונות הללו – לשם כך צריך לקחת סריקות רבות ולהעלות אותם לאותו מרחב לצורך השוואה. המהנדסים גם מטפלים בשיפור יחס האות לרעש ועוד".

סמול מסכים עם אחד המרצים שקדם לו במליאת הכנס, דייוויד בנט, מנהל מרכז Rush לאלצהיימר, שאמר כי "ב-15 השנים האחרונות נכשלו הניסויים ב-450 תרופות לאלצהיימר, ואפילו לא ניסוי אחד הצליח, מה שמשאיר אותנו עם שיפור באבחון אבל ללא פתרון לאחר מכן".

עם זאת, הוסיף, "השיטה פותחת פתח לסוג חדש של תרופות. התרופות לאלצהיימר מגיעות מהביוכימיה של האלצהיימר. אנחנו מפתחים תרופות המבוססות על הביולוגיה התאית של האלצהיימר. גילוי מוקדם הוא קריטי, אבל נכון לעכשיו ברגע שמגלים, התשובה הכנה – אפשר לעשות מעט. אנחנו עדיין רושמים תרופות שאמורות להאט את המחלה אבל כולנו יודעים שזה רק זמני. אנו מצפים לתרופות שהשפעתן תהיה משמעותית".

האם כל אחד יוכל לעבור בדיקה כזו?
"הרבה אנשים שואלים אותי את השאלה הזאת", אמר סמול. "בדיקת FMRI כמו כל בדיקת MRI היא מאוד יקרה ואי אפשר לבדוק את כולם. זו החלטה כלכלית ופוליטית. בכל דבר שקופת חולים משקיעה היא עושה חשבון של בעד ונגד".

לראות את הבלתי נראה

לסיכום אמר סמול כי "אפשר להגדיר תרופה מודרנית כשטח שמנסה לראות את הלא-נראה. אחד מפרסי נובל הראשונים הוענק למארי קירי שתגליותיה אפשרו את כל הסריקות שאנו משתמשים בהם. זו היתה רפואה של המאה העשרים – עכשיו אנחנו יכולים להסתכל בתוך גוף של אדם חי ולראות מה הבעיה".

"זו לא חוכמה לראות דימום במוח או אפילו סרטן במוח, אבל 'לראות' פסיכוזה או דיכאון או אלצהיימר מוקדם זה קשה. זאת ההבטחה, והיא ממשיכה את המסורת של לראות את הבלתי נראה".