"היקף ההשקעות של ההודים בהיי-טק הישראלי צפוי לצמוח"

ביקורו בישראל של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, שמתחיל היום (ג'), עוסק במידה רבה ביחסים הכלכליים שבין שתי המדינות. הודו, שעד לפני כשני עשורים הייתה מהמדינות הבלתי מזדהות, כלומר: אלה שהצביעו נגד ישראל באו"ם, פתחה בשנים האחרונות את שעריה בפני החברות ואנשי העסקים מהארץ, ויצוא הסחורות מכאן לתת היבשת צמח בעשור האחרון ב-60% לכ-1.15 מיליארד דולר – כך לפי נתונים של מכון היצוא ומשרד הכלכלה, שפורסמו לקראת הביקור. כמו כן, היקף הסחר הכולל בין שתי המדינות זינק בתקופה זו ב-52% לשני מיליארד דולר.

ההודים מתעניינים בעיקר בסיוע ישראלי בתחומי החקלאות, המים והמזון, לרבות בפתרונות טכנולוגיים בתחומים אלה. אלא שהודו היא אחת הכלכלות המתפתחות והצומחות בעולם, אם לא המתפתחת והצומחת מביניהן, ואנשי העסקים והממשלה בה מתעניינים בטכנולוגיה הישראלית גם בתחומים אחרים.

אחד הגופים הבולטים בקשרים הכלכליים בין שתי המדינות הוא לשכת המסחר הודו-ישראל, שבראשה עומדת עו"ד ענת ברנשטיין-כהן. בנוסף, היא משמשת כיו"רית השלוחה הישראלית של רשת האנג'לים ההודית IAN, שעוסקת, כעולה משמה, בהשקעות בסטארט-אפים. עו"ד ברנשטיין-כהן ציינה בראיון לאנשים ומחשבים כי "יש חשיבות רבה בביקורו של ראש ממשלת הודו בישראל, לרבות לחברות ההיי-טק ולסטארט-אפים שלנו. מדובר בראש ובראשונה בביקור הצהרתי, אבל לא רק. בביקורו בישראל שולח מודי מסר לכל העולם על הקשרים ההדוקים בין הודו לבינינו. אלה הם קשרים אסטרטגיים מהמעלה הראשונה, שבאים לידי ביטוי בשיתופי פעולה בתחומים הצבאי, המודיעין והמסחרי-כלכלי".

למעט ההיבט ההצהרתי, מדוע הביקור חשוב לישראל?
"הודו מהווה עבורנו קשר לאסיה ולמדינות ערב. יש לה קשרים מצוינים עם מדינות ערב, משום שכ-14% מהאוכלוסייה ההודית הם מוסלמים והיא אחת מיבואניות הנפט הגדולות בעולם, כך שהיא לקוח חשוב של יצואניות הנפט הערביות. הקשרים של הודו במזרח התיכון יכולים לשמש לנו כגשר הן מסחרי והן דיפלומטי. זאת ועוד, הודו היא מדינה שאוהבת לקדם שלום, וגם זה יכול לבוא לעזרתנו.

בנוסף, אנחנו מהווים שותפה אסטרטגית עבור הודו. כמרכז חדשנות גלובלי, ישראל יכולה לסייע להודים בתחומים טכנולוגיים שונים, בין היתר בהגנה מפני מתקפות סייבר, שהודו מתמודדת איתן רבות. שלא לדבר על שיתוף הפעולה הצבאי בגלל הקשרים המתוחים שלה עם פקיסטן".

מה עומד לקרות בביקור, מבחינה כלכלית?
"יהיו לו השלכות כלכליות ומסחריות חשובות. מודי מגיע לכאן עם משלחת גדולה של אנשי עסקים, כולל 15 מנהלים של חברות גדולות מהמדינה שלו. זאת ועוד, במהלך הביקור ייחתמו הסכמים שונים, ביניהם הסכם עם התעשייה הצבאית לגבי חומרים מורכבים והקמת קרן השקעות דו-לאומית בסך 40 מיליון דולר.
נראה שבביקור זה ידובר בעיקר על הקשרים המסחריים בין שתי המדינות ועל הדרכים להגדיל אותם".

מה היקף הסחר בין הודו לישראל בהיי-טק?
"סחר ההיי-טק האזרחי מסתכם בכ-1.5 מיליארד דולר. הוא מורכב ברובו מיצוא ישראלי להודו, אבל יש גם 'יצוא' של מהנדסים הודים לישראל ומיקור-חוץ של מו"פ מהארץ לשם.

בהמשך לביקור, אנחנו מעריכים שהיקף ההשקעות של ההודים בהיי-טק הישראלי יגדל מאוד. השלוחה הישראלית של IAN פועלת למען המטרה הזאת. במהלך הביקור נשיק את הפעילות שלנו בישראל".

חלק מהיחסים המסחריים-טכנולוגיים בין ישראל להודו קשורים, איך לא, בסטארט-אפים. במהלך הביקור יוצגו לאורחים מהודו שבע חברות מאומת הסטארט-אפ, שמפתחות טכנולוגיות שלדברי עו"ד ברנשטיין-כהן, הן בעלות חשיבות עבורם.

החברות הללו הן: Next Phase, שמפתחת מצלמות וידיאו חכמות לצרכי אבטחה; Agrosolar, שמפתחת משאבות מים שמופעלות באמצעות קרני השמש; Living Green, שמציעה מערכת שמאפשרת גידול ירקות בבתים, מרפסות או גגות; Israel China Veronica Upp ICV, שהטכנולוגיה שלה מפשטת את תהליך חיפוש העבודה; חברה נוספת בתחום זה – Intervyo, שמקיימת ראיונות עבודה ראשוניים ובכך מפחיתה לחץ רב ממחלקות משאבי האנוש בארגונים; Carmel Crops – חממה שמתמחה בפיתוח טכנולוגיות הידרופוניות; ו-Biofeed, שמציעה מערכת הדברה ללא כימיקלים.

התחזיות מדברות על כך שהכלכלה ההודית תצמח בחמש השנים הקרובות ב-7.8% בשנה, ובעוד שני עשורים היא תעקוף את ארצות הברית ותהיה הכלכלה השנייה בעולם, אחרי סין. הנתון הזה וכל יתר מה שפורט כאן מובילים למסקנה שאנחנו וההודים בתחילתה, ואולי כבר באמצעה, של ידידות כלכלית וטכנולוגית מופלאה.