בכירים על בחירות: אתגרי ענף ההיי-טק של הממשלה הבאה

בעוד פחות משבוע ישראל בוחרת. מערכת אנשים ומחשבים שאלה בכירים בתעשיית ההיי-טק מה צריכה לעשות הממשלה הבאה, שתקום אחרי הבחירות, למען שימור וקידום ענף ההיי-טק והחדשנות. אלו תשובותיהם:

דורון גיגי, מנכ"ל קבוצת יעל. צילום: כפיר סיון

דורון גיגי מנכ"ל קבוצת יעל: דרוש פתרון מערכתי משולב בין הממשלה להייטק
"כשאתם שואלים על נקודות תורפה או מחסומים שמעכבים את ההתפתחות של ההיי-טק הישראלי – אני לא בטוח שההגדרה מדויקת. ההיי-טק הישראלי מתפתח, אולי לא בקצב שהיינו רוצים לראות. אם בכל זאת אתייחס לנקודת תורפה אחת, אז היא המחסור הדי משמעותי בכוח אדם מקומי בתחומים שאמורים להוביל את ההיי-טק הישראלי ובכלל, כגון: אנשי סייבר, אנשי דיגיטל, אנשי ביג דטה, מפתחי DevOps, אנשי Machine Learning וכדומה.

יש צורך להגדיל השקעות בתחומים שצומחים במהירות ומובילים את התעשייה, כגון: סייבר, דיגיטל, ביג דטה, אנליטיקה, Machine Learning, Blockchain, מציאות רבודה ועוד.

לדעתי, נדרש פתרון מערכתי משולב שיכלול: הכוונה ממשלתית, מעורבות מגזר ההיי-טק ועבודה בשת"פ צמוד ומתמשך עם משרד החינוך וגופים אקדמאיים (מכללות ואוניברסיטאות).

יש השואלים כיצד מייצרים פה תעשייה גלובלית שלא תהיה תלויה רק בהשקעות זרות. אני לא בטוח שאני מסכים לנקודת המוצא של השאלה. לא מעט מתעשיית ההיי-טק צומח ומתפתח עם משאבים מקומיים – מקצועיים ופיננסיים. אנחנו חלק מעולם ההיי-טק הגלובלי ואין פסול בעובדה שמידי פעם אנחנו נעזרים בהשקעות זרות, באותה מידה שחלק מהתוצרים שלנו מופנה לשוק הבינלאומי ולא רק לישראלי. אם קיימת בעיה שאפשר שהצביע עליה, אזי היא הצורך של יותר ויותר חברות לחפש משאבים טכנולוגיים בחו"ל בגלל חוסר הולך וגדל כאן במקצועות מסוימים.

הממשלה העלתה הצעה לייבא עובדים, כדי לתת מענה זמני למחסור בכוח אדם. אין סיבה לייבא עובדים. עדיף להפנות את המשאבים ולהשקיע בהכשרת כוח אדם מקומי. אם כבר מחליטים להיעזר בצוותי פיתוח מעבר לים, הטכנולוגיה כיום מאפשרת לעשות זאת ללא כל קושי ומאמץ, כאשר אנחנו כאן והם במקומם".

גלעד רבינוביץ'. מנכ"ל ITStrategy. צילום: יניב פאר

גלעד רבינוביץ', מנכ"ל ITStrategy: לבנות תשתית בירוקרטית שתעודד צמיחה וכניסת חברות
"במדינה שלנו קיים פרדוקס, לצד תרבות יזמית ומובילות עולמית בחדשנות, ישנם עדיין שירותים ציבוריים רבים שנמצאים אי שם מאחור, ולא מנצלים את הטכנולוגיה הקיימת, במטרה לשדרגם ולשפר את השירות לאזרחים ולעסקים.

מאחר שהמדינה רוצה לעודד צמיחת עסקים וכניסת חברות מחו"ל, חייבים לבנות עבורם את התשתית הבירוקרטית המתקדמת והמקלה. הממשלה הבאה חייבת להגדיר משימה זו כפרויקט לאומי בסדר עדיפות ראשון – שימוש בטכנולוגיה לייעול ושיפור השירות.

אנו חיים בעולם משתנה המצריך מיומנויות וכישורים לניצול הטכנולוגיה. עולם התעסוקה משתנה, נוצרים מקצועות חדשים ולצידם מקצועות שעוברים מן העולם. במטרה לשמור על מובילות ויתרון על פני האחרים חייבת המדינה להשקיע חשיבה, תכנון ומשאבים בהכשרת האזרחים למיומנויות המחר, הן מצד המפתחים והן מצד המשתמשים. מדובר בהקניית מיומנויות החל מגן הילדים כחלק מתכנית הלימודים. כדוגמה, ישנם מקומות שהתחילו לקדם הקניית כלים לחשיבה יזמית – חשוב שמהלכים שכאלו יעשו כחלק מהתכנית הלאומית ולא כיוזמה של יחידים.

בשנים האחרונות אנו עדים למחסור בכוח אדם טכנולוגי ואף יש מי שהעלה רעיונות של ייבוא כוח אדם זר במקצועות הטכנולוגיה. ישנן כיום יוזמות רבות של עידוד צעירים להיכנס לתחומי הטכנולוגיה. זוהי צריכה להיות משימה לאומית, וכדוגמה ניתן לקחת את פרויקט עתידים של הצבא. הפרויקט, שיזם שאול מופז, שם לעצמו כמטרה הכשרת צעירים בפריפריה במקצועות הטכנולוגיה, על מנת שישתלבו בצבא בתחומים אלו.

כיום, כארבעים אחוזים מהמהנדסים בצה"ל הם בוגרי פרויקט עתידים.

ישנן אוכלוסיות נוספות שהן ספקיות פוטנציאליות של כוח אדם טכנולוגי, והן המגזר החרדי והמגזר הערבי. למותר לציין שבעידוד לימודים טכנולוגיים במגזרים אלו ישנן בנוסף מטרות אסטרטגיות לאומיות.

ההיי-טק הינו אחד מסמליו של השוק החופשי, ויש שיגידו שאל לו לריבון להתערב. בעיקרון יש צדק מסוים באמירה שכזו, אך כאחד שדוגל בסוציאל-דמוקרטיות אני רואה את תפקידו של הריבון להתערב במקומות שבהם יש כשל שוק ובאותם מקומות שבהם יש פוטנציאל לפיתוח מוצרים חדשניים. אך בארץ אין שוק. מכיוון שלצערי כמדינה אין לנו אסטרטגיה, יש חשיבות בהגדרת פונקציה שקידום היי-טק על היבטיו השונים יהיה תפקידה.

קידום ופיתוח המובילות הטכנולוגית של ישראל חייבים להיות בעדיפות העליונה של כל ממשלה שתקום. זה אחד הנכסים האסטרטגיים והביטחוניים החשובים ביותר בארסנל הלאומי שלנו".

צבי ברונר, סמנכ"ל טכנולוגיות במלם תים. צילום: יח"צ

צבי ברונר, CTO מלם תים: לרכז את המאמצים במיזמי חדשנות
"למרות שכיום המצב של ישראל מזהיר בכל תחומי ההיי-טק, העולם עובר שינוי. בעבר, וגם היום, חברות סטארט-אפ מכוונות ומתרכזות ברעיון מסוים ומפתחות טכנולוגיה או מוצר. לדעתי, ההצלחה עד כה נובעת בעיקר מפעילויות מו"פ של מערכת הביטחון מהמאה הקודמת עד היום. אולם, אנו עומדים בפני קפיצת מדרגה בהתפתחות הטכנולוגית וההשקעה הנדרשת כדי להצליח היא אדירה. וזאת אפילו בקידום "מוצר" בודד.

מיזמי היי-טק העכשוויים ושעומדים על הפרק, כגון כלים אוטונומיים, מחשוב Quantum, מערכות AI מתקדמות, ומערכות רפואיות חדישות, דורשים התייחסות אחרת. ההתייחסות חייבת להיות ברמת המדינה, עם מאמץ לאומי מכוון על ידי הממשלה, כדי לפתח תשתית מתאימה, להעניק לצעירים שמעוניינים את הידע הנדרש באופן מסובסד, לסייע לעובדים בתחום להתעדכן טכנולוגית כדי לשמר כוח אדם מיומן ולשלב שת"פ בינלאומי עם מדינות וחברות גלובליות. כמו כן, נדרשים יותר עידוד ומעורבות של חברות מובילות בארץ, כדי ל"אמץ" ולתמוך ברעיונות מתקדמות.

לכן, חשוב לממשלה הבאה לבחור מספר מיזמים בתחום זה, לרכז את המאמץ ולספק את כל הגיבוי הנדרש להצלחת המדינה בתחום.

פעילות כזאת גם תסייע להקטין את בעיית "בריחת המוחות", כי היא תעודד אנשים טכנולוגים להישאר בארץ ולהתמקצע בנושאים החדישים והמדהימים שעומדים על הפרק.

דוגמה לא מושלמת לפעילות כזאת, היא סין. סין מתפתחת באופן מדהים וכמובן שכל הכלכלה שם ריכוזית ולא בריאה באמת. אולם, ניתן ליישם תכנית ממשלתית רב שנתית כמו בסין וללא הפעילויות האנטי דמוקרטיות כך שכל התהליך יהיה וולונטרי על-ידי עידוד ולא על ידי כפייה".