גנץ: "ההיי-טק הוא קולב שלא יוכל להחזיק את הכלכלה לאורך זמן"

"ההיי-טק וקצת התעשייה המסורתית הם הקולב שמחזיק את הכלכלה הישראלית. אבל במצב הנוכחי, הקולב הזה לא יוכל לעשות זאת לאורך זמן. לכן, צריך להכניס למעגל התעסוקה של התעשייה וההיי-טק ציבורים שכיום פחות נמצאים בו, כמו הערבי והחרדי", כך אמר יו"ר כחול לבן, בני גנץ.

גנץ דיבר באירוע שהתקיים הבוקר (ב') בבית התאחדות התעשיינים בתל אביב, שכלל שיח בין בכירי התעשיינים לראשי המפלגות השונות בנושאים הנוגעים להם – ובנושאים אחרים שעל סדר היום, כמו המצב הביטחוני ופוליטיקה. בכירי התעשיינים לא חסכו בשאלות קשות לפוליטיקאים, בנושאים כגון מסים, כוח אדם, מצב התעשייה והתעשיינים, רגולציה והיי-טק.

בדבריו הבטיח גנץ כי אם ייבחר לראש הממשלה, הוא יקים קבינטים נוספים, לצד הקבינט המדיני-ביטחוני, בתחומי הכלכלה והחברה, וכן "קבינט לפיוס בין חלקי החברה הישראלית".

הוא התייחס גם לנושא החינוך. לדבריו, "יש קשר גבוה בין רמת החינוך לכשירות התעסוקתית של האנשים. לכן, נשקיע בחינוך הטכנולוגי ובצמצום המחסור בכוח אדם".

גנץ דיבר גם על רגולציה ומסים ואמר כי "צריך לזרז את הרגולציה ולקצר את הזמן להקמת מפעלים". בתשובה לשאלה האם ממשלתו תטפל בגרעון של ישראל על ידי העלאת מסים, הוא הבטיח שלא לעשות זאת "בשלב הראשון", כי אם "להקים צוותי יישום לשינוי סדר העדיפויות ולצמצום הגרעון".

ברקת: "צריך לקדם את היתרון הטכנולוגי שיש לכל אזור בארץ"

ניר ברקת מהליכוד אמר כי "העולם רץ מהר קדימה וצריך להבין שאין צורך להקים בישראל מפעלי טקסטיל נוספים, כי אין לנו שם יתרון יחסי. האתגר הגדול הוא להבין איפה יש לנו יתרון יחסי, ותחום אחד הוא ההיי-טק, כי כאן הוא הכי מתקדם בעולם. צריך רק לא להפריע להיי-טק להתפתח".

ח"כ ניר ברקת, הליכוד. צילום: יניב הלפרין צילום: יניב הלפרין

ברקת ציין שכראש עיריית ירושלים, הוא "העצים את תעשיית ההיי-טק והסטארט-אפים בעיר". באשר לישראל ככלל, הוא אמר כי "בנגב יש להקים דזרט-טק – טכנולוגיית מדבר, למשל ייצור אנרגיה חליפית מרוח ושמש, ניהול מים וחקלאות מדברית. במרכז, צריך לתת להיי-טק לעשות את שלו, וביהודה ושומרון משלבים את הטכנולוגיה והתעשייה המסורתית – מה שהופך את התעשייה ביישובים שם למובילה לעומת התעשייה הפלסטינית, כי לנו יש את היתרון היחסי של הטכנולוגיה וכוח האדם. אנחנו צריכים למנף את היתרונות האזוריים לכל אזור".

שקד: "אנחנו שואפים לבקש תיק כלכלי בכיר – לקדם את ההיי-טק"

איילת שקד, יו"רית ימינה, קראה "להעצים את ההיי-טק, בין היתר על ידי צמצום עודף המשפטיזציה והרגולציה בישראל. אנחנו שואפים לבקש תיק כלכלי בכיר בממשלה ולעשות את זה". שקד אמרה כי לאחר שישראל תצא מהגרעון, היא תפעל להורדת מסים, ובהם מס החברות.

יו"רית ימינה, איילת שקד. צילום: חן גלילי צילום: חן גלילי (ארכיון)

היא ציינה כי שילוב רב יותר של החרדים בשוק התעסוקה הוא הכרח לכלכלת ישראל, "אבל הדרך צריכה להיות בשותפות אתם ובשקט".

בתשובה לשאלת אנשים ומחשבים אמרה שקד כי "יש לקדם את החינוך הטכנולוגי על ידי הקצאת משאבים מתאימים וקידום בתי הספר המקצועיים-טכנולוגיים, שהם מאוד חשובים, כמו גם את השילוב של הנשים בתעשייה. אפשר לעשות את זה על ידי הרחבת התכנית שבה לומדות נערות את מקצועות הסייבר".

פרץ: נגד חינוך טכנולוגי כבר בתיכון

לעומת גנץ ושקד, יו"ר העבודה-גשר, עמיר פרץ, התבטא נגד החינוך הטכנולוגי בתיכון. "אני מתנגד להסללה בכיתה י' – למקצועות כמו מסגרות ונגרות, אבל גם לחינוך הטכנולוגי", אמר.

יו"ר העבודה-גשר, עמיר פרץ. צילום: יניב הלפרין

לדבריו, "לקבוע מסלולים טכנולוגיים בתיכון זה לא הוגן, כי הנערים והנערות לא חושבים על העתיד, אלא על הדבר הרגעי – הקושי ללמוד טכנולוגיה לעומת מקצועות אחרים. צריך לקיים את המסלולים האלה לאחר שהם משתחררים מצה"ל, ולסבסד את השנה הראשונה של עבודתם – התקופה שבה הפריון הטכנולוגי של העובד הוא הנמוך ביותר. עשו את זה כבר עם התאחדות התעשיינים, במקצועות אחרים".

גולן: "מעמד החינוך הטכנולוגי שונמך – וזה חמור"

יאיר גולן מהמחנה הדמוקרטי התייחס להעסקה של הציבור החרדי – בהיי-טק ובכלל – ואמר כי "אפשר להתקדם בהקשר זה התקדמות עצומה קדימה, הם רוצים לצאת ממעגל העוני. זה כוח אדם מסור ומפגין משמעת עבודה בלתי רגילה. מדובר בהחמצה נוראית וצריך שתהיה תכנית ממשלתית בעניין".

הוא אמר כי אחת הדרכים הבולטות לכך היא שינוי מתווה הגיוס של החרדים. "צריך להפסיק את הבלוף שכאילו מגייס אותם, אבל הם לא באמת מתגייסים. זה מחייב עיסוק יותר נרחב במתווה הגיוס, ויש לי תכנית איך לעשות את זה. אם הדבר יבוצע, הוא יביא תוספת של אלפי עובדים מדי שנה לתעשייה", הוסיף.

יאיר גולן, המחנה הדמוקרטי. צילום: יניב הלפרין

כמו כן, גולן קרא "להחזיר את מעמדו של החינוך הטכנולוגי. מעמדו שונמך וזה דבר חמור. היה אפשר לפתח אותו למקצועות כמו סייבר, אלקטרוניקה והיי-טק, ולהוציא לשוק העבודה הרבה יותר עובדים".

"פשוט להוציא מפעלי היי-טק לפריפריה, אין סיבה שחברות ההיי-טק יהיו כמעט רק בין הרצליה לתל אביב. על הממשלה לבצע תכנית אזרחית כמו תכניות לימודי הסייבר והטכנולוגיה של צה"ל, ולמקם אותן בפריפריה", אמר. גולן ציין בנוסף את החשיבות של פיתוח התעשייה וההיי-טק בחברה הערבית, על ידי סיוע ממשלתי בהקמת חברות ביישובים הערביים ו-"לסייע לאוכלוסיה הערבית, שכמהה להגיע להיי-טק, לעשות זאת, ולהביא את הצמיחה בחברה הישראלית גם אליהם".