פודקאסט אנשים ומחשבים: הגשר בין אומת הסטארט-אפ לפריפריה

בפודקאסט סיפרה ענת צור, מנכ"לית עמותת תפוח - שהוקמה לפני 23 שנה - על פעולות העמותה לצמצום הפער הדיגיטלי בפריפריה, על תנועת הנוער הדיגיטלית ועל הכשרות שנועדו לתת לכולם סיכוי שווה לכניסה להיי-טק

ענת צור, מנכ"לית עמותת תפוח.

בפרק זה של פודקאסט אנשים ומחשבים, אירחנו את ענת צור, שמזה שנתיים ממנכ"לת את עמותת תפוח. תפוח היא אחת העמותות הוותיקות בארץ, שהוקמה לפני 23 שנה על ידי איש העסקים ליאון רקנאטי ושותפים נוספים.

צור סיפרה בשיחה כיצד העמותה מסייעת להנגשת הטכנולוגיה לאוכלוסיות השונות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, על מנת לתת להם סיכוי שווה להשתלב אחר כך בענפי ההיי-טק והטכנולוגיה.

ענת צור, יש לך ותק של 20 שנה במגזר הציבורי והממשלתי, מה הביא אותך לקבל את התפקיד הנוכחי, לפני כשנתיים?
"הייתי במשך חמש שנים מנכ"לית הקרן לירושלים, ולפני כן מעל לשני עשורים בתפקידי ניהול בכירים במגזר הציבורי. אחרי תקופה ארוכה כל כך, רציתי לעבור למגזר השלישי, מתוך תפישה שהמגזר הזה ממלא תפקיד חשוב בחברה הישראלית, והוא מנוע של יצירת מוביליות חברתית כלכלית במדינת ישראל".

תפוח היא אמנם אחת העמותות הוותיקות בארץ, אבל בואי נזכיר למאזינים בקצרה מה אתם עושים?
"העמותה הוקמה בשנת אלפיים, על ידי חזון של ליאון רקנאטי, במטרה לצמצם פערים בחברה הישראלית, באמצעות שוויון דיגיטלי, על ידי הנגשה לעולמות הטכנולוגיה, ובעצם להוות גשר בין אומת הסטארט-אפ לבין הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל".

איך אתם פועלים?
"תפוח פועלת בשלוש זירות מרכזיות – הזירה הראשונה היא בעולמות החינוך, כולל החינוך הפורמלי, וגם בחינוך הבלתי פורמלי. אנחנו גאים בדגל של תנועת נוער טכנולוגית היחידה בישראל, המוכרת על ידי משרד החינוך ששמה נטע, הפועלת בכל רחבי הארץ, מפעילה בני נוער בפריפריה ובעצם מנגישה להם את עולמות הטכנולוגיה.

הזירה השנייה היא זירת אורח חיים דיגיטלי. מכשירים כל סוגי אוכלוסייה שהיא חסרת כישורים דיגיטליים, החל מאזרחים ותיקים, קשישים, אזרחים ותיקים ניצולי שואה ועוד. 

הזירה השלישית היא בעולמות התעסוקה. למעשה אנחנו מתפקדים כמו מכללה, שבה מעבירים הכשרות טכנולוגיות לקהלים שונים, במטרה לתת להם הזדמנות שווה להשתלב בהיי-טק, ובכך אנו מסייעים להגדלת המוביליות החברתית".

הזכרת את תנועת הנוער הדיגיטלית. כיצד היא פועלת?
"זה ארגון נוער לכל דבר. הבוגרים שלנו נכנסים לכיתות בבתי הספר בכל הגילאים, ובכל פעם מלמדים אותם תחום דעת אחר בעולם הטכנולוגיה. בוגר שלנו בי"ב כבר יודע לתכנת פייתון, ודברים נוספים מסביב, וזה כבר נותן להם סיכוי טוב יותר להשתלב אחר כך בעולם ההיי-טק. בנוסף, כמו בכל תנועת נוער, אנחנו עובדים על נושאי המנהיגות, העצמה אישית והתנדבות, שהם בעינינו חשובים לא פחות מהידע".

יכולה לתת קצת מספרים על היקפי הפעילות שלכם?
"מאז שעמותת תפוח הוקמה, כבר נגענו במעל מיליון אנשים במדינת ישראל. מאות אנשים משולבים בכל הזירות שלנו, דרך הרשויות המקומיות מגיעים לאלפי ילדים, וכן מ-22 ישובים בהם אנו פרוסים, כולל במגזר החרדי, חברה ערבית בדואים, דרוזים ועוד".

איך בעצם מגיעים אליכם? איך אתם בוחרים את האנשים?
"בזירת החינוך, כפי שאמרתי, אנחנו פועלים בתוך הכיתות, ששם מלמדים מדעי המחשב והפעולות שלנו הן תגבור והעשרה. כאן יש לנו כשותפה עם חברת מיקרוסופט, המסייעת לנו בבתי הספר בפריפריה החברתית. בעולם ההכשרות הבחירה היא על בסיס מיונים, כדי לאתר בסופו של דבר אנשים עם אוריינטציה טכנולוגית. ההכשרת הן מאוד אינטנסיביות, כדי לסייע לבוגרים להשתלב או בלימודים אקדמיים או בתעשייה ולהגדיל את הסיכויים שלהם להתקבל לעבודה, וגם אנחנו מסייעים בהשמות".

מה מקורות המימון שלכם?
"מעבר לתקציב שוטף, יש לנו עשרות אלפי שעות התנדבות, שהם שוות כסף. המתנדבים מגיעים בין היתר מחברות, במסגרת אחריות תאגידית, כולל גם מחברות היי-טק, מוסדות פיננסים ועוד. העובדים באים להתנדב וזה בהחלט חלק ממנועי הצמיחה שלנו. בנוסף אנחנו ניגשים למכרזים של משרדי ממשלה, באמצעות קולות קוראים, וגם של רשויות, וגם זה מהווה מקור הכנסה".

יש בישראל הרבה עמותות שתפקידן לצמצם את הפער ולפי כמות העמותות ישראל היתה צריכה להיות היום מדינה נטולת פערים. איפה טעינו?
"ראשית אני מסכימה איתכם. אני תמיד אומרת שמייסדי העמותה, ליאון רקנאטי ונוספים שחשבו לפני 23 שנה על הקמה של העמותה, זיהו אז שבין הפערים המשמעותיים ביותר במדינת ישראל יהיו הפערים הדיגיטליים. לצערנו הרב, אחרי שני עשורים, לא רק שזה עדיין קיים, אולי זה אפילו הולך ומתרחב. איפה טעינו? תפישתי היא שהרבה מהדברים תלויים בממשלות ובמדינה, בשלטון המקומי, שאחראים על תשתיות אינטרנטיות, בתכנים חינוכיים כמו אוריינות דיגיטלית, שצריך עוד להרחיב אותה, ועוד כל מיני דברים שלעמותות אין שליטה ממש עליהם. במילים אחרות, המענה לשאלה הוא שמדינת ישראל צריכה לתת לזה יותר תשומת לב ולהכניס יד לכיס, אבל זה באמת נושא לשיחה הרבה יותר רחבה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים