כיצד החדשנות מסייעת לשקם מטופלים במרכז הרפואי לוינשטיין?

המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, שידוע בשם בית לוינשטיין, הוא אחד ממרכזי השיקום הבולטים והמתקדמים בעולם. המרכז הוקם ב-1959 על ידי קופת חולים כללית (כיום שירותי בריאות כללית), ומאז הוא משקם חולים, פצועים באופן כללי ופצועי מלחמה, לרבות מהמלחמה הנוכחית. הצוות שלו עושה את זה בעזרת הרבה טכנולוגיות ושיטות חדשניות.

ד"ר חגי אמיר הוא מנהל המרכז, והוא יוביל ביום א' הקרוב פאנל בנושא שיקום ומערכות דיגיטליות, שייערך כחלק מוובינר בריאות דיגיטלית 2024 של אנשים ומחשבים. בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים מספר ד"ר אמיר על תהליכי השיקום במרכז הרפואי, וכיצד מערכות דיגיטלית וחדשנות מסייעות לשקם מטופלים. לדבריו, "מטופל שמגיע אלינו על אלונקה אן בכיסא גלגלים ויוצא על הרגליים – מבחינתנו זו הצלחה".

ד"ר אמיר החל את דרכו בשירותי בריאות כללית, שמפעילה את המרכז הרפואי לוינשטיין עד היום, כרופא משפחה בעיר שדרות. כמו כן, הוא שירת בתפקידים רפואיים שונים בצה"ל, בהם רופא גדודי, רופא אוגדתי, מג"ד גדוד רפואה וראש תחום אורתופדיה. את ההתמחות בתחום האורתופדיה הוא עשה במחלקות שיקום בבתי חולים בארץ וכן בבית החולים לשיקום RIK שבשיקגו. הוא הגיע למרכז הרפואי לוינשטיין ב-2014 כמנהל המחלקה לשיקום אורתופדי ומכהן כמנכ"ל שלו מאז 2019.

מהו שיקום? מה מאפיין אותו – ואתכם, כמרכז שיקומי?
"המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין הוא מרכז שיקומי, שממוקד רק בתחום זה. אין בו חדר מיון ולא חדרי ניתוח.

אנחנו מטפלים באנשים שאיבדו את יכולות התפקוד שלהם באמצע החיים, מאיזו שהיא סיבה, וצריך להחזיר להם אותן. הסיבות הן מגוונות, וזה יכול להיות, למשל, בגלל חבלה מחלה או מלחמה, כפי שאנחנו חווים בימים אלה. המטרה שלנו היא להחזיר את היכולות הללו במקסימום האפשרי, לשפר את איכות החיים ותוחלת החיים של אותם אנשים, שבחלקם יחזרו לתפקוד מלא ובחלקם יישארו עם נכות כלשהי. המטרה שלנו היא למצוא את הדרך הטובה ביותר כך שהם יחיו עם הנכות הזאת בצורה האופטימלית".

בעזרת מי אתם עושים את זה? אילו אנשים כולל הצוות שלכם?
"הכול נעשה על ידי צוות של אנשים מכלל מקצועות הבריאות, שזה כולל אחיות, מרפאות בעיסוק, פיזיותרפיסטים, קלינאיות תקשורת, דיאטניות, פסיכולוגים ופסיכולוגיות, ועובדות סוציאליות. כל הצוות הזה צריך לעבוד בהרמוניה מלאה, כאשר על כולם מנצח רופא שיקום, שרואה את התמונה הכללית".

לכמה אחוזי הצלחה אתם מגיעים?
"לאחוזים גבוהים ביותר, כמעט ל-100%. לא תמיד המטופל חוזר לאותו תפקוד שהיה לו קודם, אבל בהשוואה לאיך שהוא הגיע לכאן, זה בהחלט נחשב להצלחה. אנחנו נוהגים להגדיר הצלחה בכך שרוב האנשים מגיעים לכאן על אלונקה או בכיסא גלגלים – ויוצאים מפה בהליכה".

כיצד משתלבים בשיקום החדשנות והקצב המהיר של התפתחות תחום הבריאות הדיגיטלית?
"חדשנות היא בעיניי היא כל דבר שאנחנו מפתחים ועושים דברים שלא היה קודם, וזה לא חייב להיות חדשנות דיגיטלית. יש לנו, למשל, שיטת שיקום שבה אנחנו מעלים אנשים על כרכרות הרתומות לסוסי פוני, ותוך כדי הרכיבה הם מתרגלים טיפולים ומיומנויות. זהו אחד מסוגי הטיפולים שהמטופלים עפים עליו, במיוחד פצועי צה"ל שמופנים אלינו. זוהי, לתפיסתי, חדשנות".

ומה לגבי החדשנות הדיגיטלית?
"יש לנו, למשל, מעבדת הליכה, שם אוספים נתונים ממערך של מצלמות, ויש לנו כלים שיודעים לנתח את ההתקדמות של המטופל. זה דבר חדשני, אנחנו קוראים לזה מעבדת שטח והיא די ייחודית בארץ. יש שם סנסורים שקולטים את התנועות של המטופל, את קצב ההליכה שלו, והם גם מפעילים אותו. זה משמש אותנו גם לטיפולים אחרים, כמו הפעלת שרירי היד וביצוע תנועות. זה משתקף במסך אינטראקטיבי, כאשר המטופל למעשה משחק, והמחשב קולט אותו ומכוון אותו".

הפיתוח של הטכנולוגיות שלכם נעשה אצלכם?
"חלק ממנו נעשה אצלנו והרבה מבוצע על ידי חברות שמתמחות בזה, כולל לא מעט סטארט-אפים".

מה לגבי מהפכת ה-AI?
"אין ספק שהבינה המלאכותית עושה מהפכה בהרבה תחומים, כולל ברפואה. אבל היא קודם כל טכנולוגיה כמו טכנולוגיות אחרות שהומצאו עד כה, צריך לדעת להשתמש בה, ולכן היא נמצאת בתהליך בחינה ובדיקה אצלנו. רבים שואלים האם הבינה המלאכותית תחליף את הרופא. התשובה היא לא, אבל ללא ספק, רופאים יצטרכו ללמוד להשתמש ב-AI, לדעת לשאול שאלות והכי חשוב – לנתח ולהבין מה נכון ומה לא. אין ספק שזה מה שיהיה בעתיד".

מתעניינים בטכנולוגיה וחדשנות בתחום הבריאות? ביום א' הקרוב מקיימת אנשים ומחשבים וובינר בנושא בריאות דיגיטלית ב-2024. לפרטים נוספים ולהרשמה למפגש המקוון לחצו כאן.