לא רק אפליה: מדוע לא מספיק נשים מתקדמות בהיי-טק?

אורית קניגסברג, בכירה בקבוצת יעל, אומרת לפודקאסט אנשים ומחשבים שהסיבה לייצוג החסר של נשים בענף היא קודם כל החלטה שלהן לוותר מראש, וסבורה שכיום יש הרבה יותר שוויון הזדמנויות

אורית קניגסברג, סמנכ"לית בכירה ומנהלת חטיבת האנליטיקה בקבוצת יעל.

חלקן של הנשים בתפקידי ניהול בענף ההיי-טק לא עומד ביחס לחלקן באוכלוסייה. הנתון הזה עולה בכל מחקר ודיון שעוסקים בהדרת נשים בשוק העבודה בכלל ובתעשיית ההיי-טק בפרט. בדרך כלל, האצבע מופנית כלפי המעסיקים, בטענה שהם עושים אפליה מגדרית.

אורית קניגסברג, סמנכ"לית בכירה ומנהלת חטיבת האנליטיקה בקבוצת יעל, סבורה שזאת לא הסיבה היחידה לכך. היא מספרת בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, בעריכת ניר מטרסו, כיצד היא שברה את תקרת הזכוכית ואומרת שכיום קל יותר מבעבר לנשים שרוצות להגיע לתפקידי ניהול בכירים – לעשות זאת. זה לא קורה, לדבריה, קודם כל בגלל בחירה של הנשים עצמן, שלא מוכנות להקריב חיי משפחה על חשבון עבודה תובענית. "הן טועות", אומרת קניגסברג. "אפשר גם לנהל קריירה וגם לגדל ילדים. ברור שזה אחד בא על חשבון השני, אבל זה אפשרי, ונשים רבות מוותרות מראש".

מה היה מסלול הקריירה שלך?
קניגסברג: "אני בת 58, אימא לחמישה ילדים וסבתא לארבעה נכדים. אני עובדת בשוק שנים רבות ובכלל לא למדתי מדעי המחשב. בתיכון סיימתי לימודי שרטוטי אדריכלות. הייתי קצינת ת"ש בחיל הים וכשהשתחררתי, פתחתי עסק עצמאי בחיפה לשירותי שרטוט. הייתי בין הראשונים בעיר שהכניסו את מערכת האוטוקאד, ובחדר השינה, בלילה, הייתי מדפיסה שרטוטים. כך עשיתי במשך 12 שנים.

או אז החלטתי שאני רוצה להשתלב בענף מערכות המידע. עשיתי קורס בג'ון ברייס, ובשנת 2000 הגעתי לקונסיסט, שם ניהלתי את תחום ה-GIS, ואחר כך, אחרי שלוי הלוי עזב, ניהלתי את החברה. מילאתי תפקידי ניהול גם בנס טכנולוגיות ובמלם, שם, למשך תקופה קצרה, אפילו הייתי מנמ"רית, ולפני שלוש שנים בערך דורון גיגי, מנכ"ל קבוצת יעל, גייס אותי כדי לנהל שתי חברות שהחברה רכשה. מתחילת השנה מיצבנו מחדש את החטיבה, שמאחדת את שתי החברות וממוקדת באנליטיקה".

כמה עובדים יש תחתייך וכמה מהם נשים?
"יש לי 150 עובדים. 45% מעובדי החטיבה הן נשים".

מה השתנה מבחינת היחס לשילוב נשים בתפקידים בכירים בהיי-טק מאז שהתחלת?
"הרבה דברים. לפני 20 שנה, לפני ה-Me Too, בישיבות שהיה בהן רוב גברי עדיין שמעתי 'מיידל'ה, תכיני קפה', ולא משנה מה היה התפקיד שלי. כיום, לדעתי, זה כבר נעלם. אפשר לומר שיש שינוי בשוויון ההזדמנויות. הסיבה שזה לא בא לידי ביטוי בשטח היא קודם כל מאחר שאנחנו, הנשים, בוחרות לא להתמודד עם תפקידי ניהול תובעניים".

למה את מתכוונת?
"יש כיום הרבה יותר מודעות לגיוס נשים. אבל בסוף, לנהל יחידה עסקית זה אתגר קשה, שדורש השקעה ענקית, כי אנחנו עושות את זה בנוסף לכל התפקידים שלנו: גידול ילדים, אשת משפחה, בת להורים וזוגיות עם הבעל. בסופו של יום, בחברה עסקית אתה נמדד על ביצועים, על תפוקות, וזה לא משנה אם את אישה או אתה גבר. לא כל אישה מוכנה להתמודד עם זה. אני חושבת שזו טעות, אבל זה המצב. מהצד השני, אני רואה בזה דווקא יתרון. כיום יש לנשים זכות בחירה ללכת על קריירה או לא. בעבר, לפחות אצלי, הייתי צריכה הרבה מרפקים".

אולי הן יודעות מראש שהסיכוי שלהן לא שווה, ולכן לא הולכות ללמוד מדעים?
"אני לא מסכימה. אין כיום חסם כלשהו לאישה להתקבל ללימודי תואר במדעים בכל אחד מהמוסדות האקדמיים. אבל שוב, העסק רוצה עמידה ביעדים. המחיר האישי הוא לוותר על להביא ילד לחוגים, ולהיות עם הילדים בשעות הערב, לפני שהולכים לישון".

איך את התמודדת עם האתגרים האלה?
"תמיד היה לי קשה. זה לשבת בחדר ישיבות בשעות אחר הצהריים עם טלפון מתחת לשולחן ולסמס לבעל או לבייביסיטר לא לשכוח לקחת את הילדים לחוג. האישה תמיד מנהלת את הבית, גם אם היא לא נוכחת, ולא משנה אם החוג של הילד הוא כל השנה באותו היום ובאותה השעה. אבל ידעתי גם לאזן: למשל, אף פעם לא ויתרתי על מסיבות הסיום של הילדים. ידעתי מראש שיש לזה מחיר ומהצד השני ידעתי שאני מגשימה את עצמי. אני לא רק אימא, שמחכה שהילדים יגדלו, ומהר מאוד הם כבר לא צריכים אותי, ואז, בגיל 38-40, להיכנס לשוק העבודה ולקריירה זה כבר קשה. לכן, אמרתי לעצמי שלא אהיה אמא ב-100% ולא אשת בית ב-100%, אף על פי שאני פרפקציוניסטית, וגם לא מנכ"לית ב-100%. אפשר לעשות גם וגם. אני מסבירה את זה לבנות שלי. לצערי, לא הצלחת לשכנע אותן – וחבל".

האם יש כיום יותר גמישות מבעבר?
"כן. יש אצלי מנהלים גברים שמודיעים מראש שהיום זה היום הקצר שלהם, כי הם צריכים להיות עם הילדים, וזה בסדר גמור. ואם אחרי שמשכיבים את הילדים הוא יושב ומשלים את השעות כדי לעמוד ביעדים – מבחינתי זה בסדר גמור. כך גם לגבי נשים".

מה לגבי האפליה בתגמולים בין נשים לגברים?
"אני חייבת להגיד שבמשך שנים שניהלתי בכל החברות הרבה עובדים, מעולם לא הגשתי הצעת שכר שונה לגבר או אישה, אם הם היו מתאימים. בנוסף, אף פעם לא הרווחתי פחות מגבר בתפקיד דומה".

מה את מציעה לנשים שמאזינות לנו?
"לא לוותר. להתמודד. אפשר להיות גם אימא וגם להיות בתפקיד משמעותי. אל תוותרי על האני שלך".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים