פודקאסט: "מהפכת ה-AI מאיימת על הקניין הרוחני של הארגונים"

"בעידן הנוכחי, של מהפכת הבינה המלאכותית, רוב החברות צריכות לבדוק מחדש היכן יהיה הקניין הרוחני שלהן, כי היתרון היחסי שיש להן בתחום עלול להשתנות", כך אומר אמיר רסקין, מומחה לדאטה ואנליטיקה, שמלווה סטארט-אפים, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים. הראיון נערך לקראת כנס הבינה המלאכותית היוצרת של אנשים ומחשבים, GenAI – הדור הבא, שייערך ביום א', ה-12 בינואר, באולם איסט בתל אביב. רסקין משמש יו"ר ועדת התכנים של הכנס.

בראיון אומר רסקין שמהפכת הבינה המלאכותית משנה את התפיסות המקובלות בתהליכי עבודה ארגוניים, והיא עלולה לאיים על נכסי המידע של החברות – שהן הדבר שהכי יקר להן. לדבריו, "השיח הזה בארגונים חייב לבוא מהמנכ"ל וההנהלה, ולא מהמנמ"ר. זה לא עניין טכנולוגי בלבד".

ספר קצת על עצמך. במה אתה עוסק כיום?
רסקין: "אני מלווה סטארט-אפים שעוסקים בהונאות במערכת הפיננסית ובביטוח. זה תחום קשה עם סיפורים כואבים, אבל מאוד מעניין".

איך התחילה הקריירה שלך? למה הגעת לתחום המחשבים?
"הסיפור שלי כנראה מתחיל בכיתה א', ב-1964, כשאבא שלי התקבל לאחד הקורסים הראשונים של יבמ. הוא בכלל היה חקלאי, והוא הגיע לזה דרך היחידה לחיילים משוחררים. אז, אף אחד לא ממש הכיר בארץ את יבמ. מאז הוא נשאב לזה, התקדם בסולם התפקידים וסיים בתפקיד סגן מנמ"ר – הרבה לפני שהמושג הזה הומצא במקום שבו האולפן הזה נמצא ואנחנו מקליטים בו (בית אנשים ומחשבים – י"ק).

נולדתי בתל אביב. את הילדות עברתי במושב באזור יבנה, ולמדתי בגדרה. שם עשיתי בגרות ריאלית, ואחר כך התגייסתי לממר"ם. בהמשך שובצתי ליחידה שעסקה בתכנון אסטרטגי, שהייתה חלק מאגף התכנון בצה"ל (אג"ת). בדיעבד, זה פתח לי את הדרך למה שאני עוסק בו כל השנים: דאטה וניתוח אנליטי. אחרי השחרור עבדתי בג'ון ברייס המיתולוגית, שייצגה את מערכת התוכנה הוותיקה לניהול מטוסים של אורקל – עוד לפני עידן מטריקס. עבדתי שם בערך שבע שנים, מתוכן שנתיים בפריז, ושם נחשפתי לעולם תחזוקת המטוסים – עולם מרתק בפני עצמו".

מה עשית אחרי ששבת מפריז?
"מאז אני מנהל חברות עצמאיות משלי, ובאופן וטבעי התחברתי לעולם האנליטיקה. אני בעיקר מאוד אוהב לנתח תהליכים בארגון. בין היתר ניהלתי בית תוכנה שלימים נמכר לוואן, ואחר כך עברתי לעבוד בלונדון במשך שלוש שנים, שם הקמתי עם חבר בריטי חברה שעסקה באנליטיקה. עבדנו עם החברות הבריטיות הכי גדולות. בשלב מסוים חזרתי לישראל, כי לא כל כך התאים לי לחיות על קו ישראל-לונדון".

כיום אתה עוסק באנליטיקה ובבינה מלאכותית – תחומים מאוד חמים. איך אתה רואה את זה?
"אתחיל מלומר שזה לא מה שכולם מדברים עליו כיום, בלי לזלזל. ה-ChatGPT הביא יכולות של התעסקות בטקסטים, וזה גרם לאנשים להתחבר אליו, כי אלגוריתמים שמייצרים מספרים לא ממש מובנים לכולם. זה נחמד, אבל זה לא הסיפור האמיתי, כי לא לשם כך נועדה הבינה המלאכותית היוצרת, בדיוק כפי שהאינטרנט לא נולד כדי לשלוח מיילים, שזה השימוש הכי פופולרי בו כיום. הסיפור העמוק הוא שבעצם יש פה טכנולוגיה שבוודאי דומה למהפכת האינטרנט, וכרגע משתמשים בה לצרכים שימושיים, אבל הדרמה היא ענקית. לדעתי אפילו לא התחלנו לגרד את התחום".

בינה מלאכותית יוצרת. צילום: Shutterstock

מה המשמעות של ה-GenAI בארגונים?
"השוני הוא עצום. אתחיל בלהגיד משהו דרמטי: אני חושב שבגדול, בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית, רוב החברות צריכות לבדוק מחדש את הקניין הרוחני שלהן ומה היתרון היחסי שלהן. חברות שמתחילות כיום בפיילוט AI ישתנו בעתיד לגמרי, בין אם הן מפנימות את זה כיום או לא. השאלה פה היא בכלל לא טכנולוגית. מי שצריך לשאול את עצמו את השאלות הוא המנכ"ל, זה צריך לבוא ממנו.

ניקח, לדוגמה, חברת ביטוח. אחד התהליכים המרכזיים בה הוא אקטואריה. יש מספר קטן מאוד של אקטוארים בעולם, והם עוברים מחברה לחברה. אלה האנשים הכי חשובים בחברה, כי על סמך הנתונים שלהם גוזרים תמחורים, ואפילו הבונוס של המנכ"ל נגזר מזה. הבינה המלאכותית היוצרת נותנת כבר כיום פתרונות לכך, וזאת תהיה דרמה גדולה בארגונים אלה (חברות הביטוח – י"ק), מכל הבחינות. בין היתר, יקומו ארגונים חדשים, שיטמיעו מראש את הכלים החדשים. כבר יש דוגמאות כאלה בענף הביטוח, בין היתר למונייד, וכן בענפים אחרים.

מעבר לזה, בארגונים מסורתיים מתחילים להבין שהידע הרב שנוצר כתוצאה מהאלגוריתמיקה יכול להניב הכנסות, כי הם יכולים למכור אותו".

אבל ארגונים די חוששים, עדיין יש חוסר אמון בבינה המלאכותית. איך מתגברים על כך?
"זה עניין של חינוך משתמשים, והוא חייב להתחיל מהמנכ"ל. כל אחד צריך לבדוק את תהליך העבודה שלו, ואם אתה משרת לקוחות – צריך לאתגר אותך.

בעיית האמינות היא לא היחידה. יש עניין של טיוב המידע, שבאף ארגון הוא לא מושלם. כלי הבינה המלאכותית היוצרת מסתמך על המידע שלך. אם לא תטייב אותו – תקבל תשובות לא נכונות, ובעצם לא עשית כלום. אתה תקבל את אותו הדבר – מה שתכניס הוא מה שייצא. זה עיקר האתגר. אי אפשר לחמוק מזה, זה ילווה את הארגון כל הזמן, ובנושא של ה-GenAI – זה הסיפור.

לכן, האתגר הגדול בעיניי הוא קודם כל להבין את מצב הארגון, עד כמה נכסי הדאטה שלו חשובים בכלל, ומה חייבים לטייב ומה לא – וזה תוך כדי התהליך של הטמעת הבינה המלאכותית היוצרת. אני יכול לציין לדוגמה שהסטראט-אפ שאני מלווה כעת מסייע לארגונים בנושא הטיוב. אנחנו ניגשים לנכסי מידע של בנקים, שלעתים הם בכלל לא ידעו שהוא קיים, ומטפלים – וזה לב העניין".

מה יהיה בכנס GenAI, שאתה מוביל ביחד איתנו?
"נדבר בעיקר על המורכבות (של תחום הבינה המלאכותית היוצרת – י"ק). ננסה להביא הרבה ידע של אנשים עם הרבה ניסיון – גם מובילים טכנולוגיים בארגונים, גם אנשים מקרנות וגם דובר שלנו. נדבר על זה מהצדדים של הפילוסופיה ושל המחשוב. בנוסף, ניתן מפת דרכים לאן התחום הזה הולך, ממה צריך להיזהר ואיפה כדאי לפרוץ ולא לחכות".

מתעניינים בבינה מלאכותית יוצרת? (מי לא?) רוצים לשמוע עוד? לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.