"העבודה ברש"ת חיזקה את יכולתי להתמודד עם אתגרים לא צפויים"

"העבודה ברשות שדות התעופה חיזקה אצלי את שריר הגמישות, את היכולת להתמודד עם אתגרים לא צפויים", כך מסכם מיכאל רוף, סמנכ"ל המחשוב הפורש של הרשות, עשור וחצי בתפקיד. הוא התראיין לפודקאסט אנשים ומחשבים, בראיון לרגל פרישתו.

רוף הוא בעל ניסיון רב שנים בתחום מערכות המידע וה-IT, בין היתר בצה"ל, שמשם פרש בדרגת אל"מ. אחרי השירות הצבאי הוא עבד במיקרוסופט, ומשם הגיע לרשות שדות התעופה. בראיון הוא מספר על האתגרים המשמעותיים שאיתם התמודד בתפקידים השונים בצה"ל ועל הקריטיות של ה-IT בעבודת רשות שדות התעופה, על רבדיה השונים – שרובם לא ידועים לציבור.

ספר קצת על עצמך. איך הגעת לתחום המחשבים?
רוף: "נולדתי וגדלתי בתל אביב, ילדות רגילה לחלוטין, צופים ועוד. למחשבים הגעתי במקרה. אמא שלי פגשה את המזכירה של אורט טכניקום גבעתיים, והיא סיפרה לה שמלמדים שם מחשבים. אז זה היה די חדשני. כשהגיע יום ההרשמה הלכתי להירשם לאורט סינגלובסקי כדי ללמוד אלקטרוניקה, כי זה מה שרציתי תמיד. היה תור של עשרות אנשים. אמא שלי לא אהבה לעמוד בתורים, אז לקחנו מונית ונסענו לאורט לטכניקום גבעתיים. שם התקבלתי ללימודי מחשבים ומאז אני בתחום המרתק הזה".

היכן שובצת בצה"ל?
"שובצתי לממר"ם, שם עשיתי מגוון תפקידים. אחרי שנה יצאתי לקורס קצינים ושירתתי ביחידת המחשב של חיל המודיעין – מה שהיה פעם מענה וכיום היא נקראת שחר. בין היתר, הייתי אחראי על המחשוב של מבצע ריענון ערכות המגן אחרי מלחמת המפרץ, כשקראו לתושבים להחליף אותן. נושא נוסף שזכור לי הוא הדרכה וליווי של דור העתיד של עולם המחשוב בצה"ל. תפקיד משמעותי נוסף שעשיתי היה אחריות על ביצוע תוכנית ה-ERP באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, שלימים הפך להיות ה-ERP הצה"לי.

בשירות הצבאי קיבלתי את היסודות של ניהול ארגון מחשוב גדול, של מאות אנשים. ראיתי את החשיבות של אחדות המטרה. עד היום יש לי חברים מהצבא, שאחר כך היו גם לקוחות".

לאן עברת אחרי השחרור?
"באזרחי עברתי לצד של הספקים, והגעתי למיקרוסופט, לאחר שכל השנים הייתי בצד של הלקוח. החוויה הייתה מדהימה, כי קודם כל זה ללמוד לעבוד עם תאגיד בינלאומי עצום, ואחרי זה לדעת לנהל תקציב משלך וללמוד שמה שאתה מרוויח אתה יכול להוציא – מה שלא קיים בצבא. אחרי שבע שנים וחצי פרשתי ממיקרוסופט לטובת רשות שדות התעופה".

למה דווקא לרשות שדות התעופה? זאת לא ממש חברת היי-טק.
"ראיתי שמתפנה שם תפקיד, ואגלה לך שראיתי את זה במודעה שהופיע בניזולטר שלכם, DailyMaily.

נכון שהרשות אינה חברת היי-טק, אבל זיהיתי שם אתגר עצום, כי הבנתי עד כמה היא משפיעה על האזרחים בארץ. מעבר לזה, אז החלו התהליכים להקמת נמל התעופה רמון באילת. זו הייתה הפעם הראשונה שבונים בישראל שדה תעופה מאז הקמתה, וראיתי בכך אתגר גדול".

הגעת מעולמות שונים מעולם התעופה. איך התמודדת עם זה?
"אכן, כשהגעתי לרשות נתקלתי בלא מעט אתגרים. האתגר הראשון היה להבין את העולם התעופה, שהוא עולם מרתק, את הביזנס וכיצד ה-IT מתחבר אליו – וזה התחבר עם האתגר של הקמת חטיבת המחשוב ברשות, שאותה יזמתי. אם אני מסתכל אחורה, אין תהליך ברשות שהחטיבה לא מעורבת בו.

תהליך ההקמה של נמל התעופה רמון היה מורכב ומאתגר, בהיבט המחשובי שלו".

נמל התעופה רמון. צילום: ShutterStock

אילו אתגרי סייבר יש ברשות, שמן הסתם מהווה יעד לתקיפות?
"בתקופתי הוקם אגף הסייבר ברשות. אנחנו תשתית מדינה קריטית ומונחים על ידי מערך הסייבר הלאומי. הגוף הזה עובד 24/7, ומפעיל SOC, שמסייע להגנה על התשתיות.

לשאלתך, אנחנו אכן יעד לתקיפות, וזה הורגש במלחמה. הסטטיסטיקות שלנו מדברות על מיליוני ניסיונות ביום. אנחנו קוראים לזה נגיעות בגדר, שנבדקות בעזרת הכלים שפיתחנו. לשמחתי, הצלחנו לבלום את כל הניסיונות".

שתף אותנו בקריטיות של ה-IT בליבה של הרשות, בפיקוח ובניתוב הטיסות.
"אחד הדברים הכי חשובים בעבודה שלי ברשות היה לשמור על הרציפות התפקודית, שהמחשוב לא יעצור כל תהליך. זה מתחיל בתכנון, ברובד של איך אתה עושה את הארכיטקטורה של המערכות, שתהיינה רובסטיות, שלא תיפולנה, כי מדובר בתהליכים קריטיים. יש לנו צוותי כוננות 24/7 שאחראים על 200 מערכות, שהן חצי מהמערכות שלנו. חלק מהן נמצאות אצל המשתמשים במגדלי הפיקוח. גם שם הטמענו תהליכים דיגיטליים במערכות קריטיות, שקשורות בתהליכים שונים, עד לרגע שהמטוס ממריא.

כאן באה לידי ביטוי רמת הכוננות הגבוהה ביותר. זה אומר לישון עם הטלפון לידך והכי חשוב – לתכנן את הכול בראייה של רציפות תפקודית".

מה הדבר הכי חשוב שאתה לוקח איתך מרשות שדות התעופה?
"העבודה ברשות חיזקה אצלי את שריר הגמישות. גמישות לתהליכים חדשים, שצצים חדשות לבקרים, אתגרים לא צפויים ויכולת לגלות גמישות בניהול העובדים. הייתי מחדד וקורא לזה יכולת הסתגלות. זה בא לידי ביטוי בקורונה, הודות לעובדה שלפני הקורונה הצטיידנו במחשבים ניידים, אף על פי שלא ידענו שתהיה מגפה ועל אף שלא היה נהוג אצלנו לעבוד מהבית. כאשר פרצה המגיפה, חילקנו מחשבים ברוחב לב לכל העובדים והבטחנו רציפות תפקודית. בתחילת המלחמה הייתה התגייסות מדהימה של עובדים, כי רבים היו במילואים. עובדים לקחו על עצמם משימות מעבר לשעות העבודה.

בסך הכול יש לנו, ברשות, אנשים. אני מאחל הצלחה למחליף שלי, שי ורדי, ולמנכ"ל הרשות החדש, שרון קדמי. צריך לחזק את החטיבה ולהגדיל את יכולותיה, כי בסוף, מאחורי כל הטכנולוגיה המדהימה, יש בן אדם שמפעיל אותה".