"פרויקט נימבוס נועד לייצר מקצוענות, תוך שימוש מיטבי בטכנולוגיה"

"נימבוס אינו פרויקט טכנולוגי. מטרתו לייצר מקצוענות על ידי שימוש מיטבי בטכנולוגיה, כדי לממש את יעדי המשרדים", כך אמרה עופרה פרנקל, המנמ"רית הראשית בממשלה, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים. פרנקל התראיינה לקראת הכנס השנתי NimbuSummit, שמהדורת 2025 שלו תיערך ביום ה' בשבוע הבא, ה-27 בפברואר, באקספו תל אביב.

בכנס תוצג תמונת המצב בתהליך המעבר לענן של משרדי הממשלה וישתתפו בו מאות מוזמנים, בהם מנמ"רים, מנהלי משרדי ממשלה, מנהלי חברות IT שמסייעות למנמ"רים להגר לענן וכן נציגי החברות שזכו במכרז הנימבוס, גוגל קלאוד ו-AWS.

בין הדוברים הראשיים בכנס ניתן למנות את יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר; עו"ד רואי כחלון, ממלא מקום נציב שירות המדינה; שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי; בועז מעוז, מנכ"ל גוגל קלאוד ישראל; הראל יפהר, מנכ"ל AWS ישראל; ואביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי, מנהל חטיבת דאטה, חדשנות ודיגיטל במשרד האוצר. את הכנס תנחה דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בערוץ 12.

פרנקל תוביל בכנס פאנל תחת הכותרת "המשולש המנצח לענן", שישתתפו בו מנמ"רים ונציגי חברות טכנולוגיות. כמו כן, יהיו בכנס פאנל של מנכ"לי החברות המובילות השותפות בנימבוס, בהנחיית תמי קול, ה-CTO של קבוצת פורמולה; פאנל בנושא פיננסים וביטוח בהובלת ליאורה שכטר, מנכ"לית מתף – זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי; ופאנל שותפים לדרך בהנחיית אלון קינסט, מנהל מינהל הרכש הממשלתי. הכנס ייחתם בהרצאת אורח של ד"ר גיא בכור, פרשן, עיתונאי ומומחה לאסלאם ולמזרח התיכון.

לפרנקל ותק של 30 שנה בשירות הממשלתי בתפקידי ניהול טכנולוגיים, וכן תקופה של עבודה בסקטור הפרטי, בנס טכנולוגיות. בין היתר, היא הייתה מנמ"רית של המשרד להגנת הסביבה ושל משרד השיכון. לפני כשנה וחצי היא מונתה לתפקידה הנוכחי.

איך את רואה את פרויקט נימבוס?
פרנקל: "נימבוס הוא פרויקט דגל לאומי, שהמטרה הישירה שלו היא מימוש המטרות של כל משרד פנימית והשירות לאזרח, ולייצר מקצוענות על ידי שימוש מיטבי בטכנולוגיה. זה חלק מהמטרה המרכזית של פעילות מערך הדיגיטל – לייצר ממשלה אחידה בתחום הטכנולוגי, ואנחנו צועדים לשם".

איך גורמים לספינה הענקית הזו ששמה ממשלה לעבור את השינוי הזה?
"יש צוות נימבוס, שבו חברים החשב הכללי, משרד ראש הממשלה, מינהל הרכש, מערך הסייבר הלאומי ואגף התקציבים באוצר. אחד התוצרים של שותפות זו הוא החלטת ממשלה שחייבה את משרדי הממשלה להקים צוותים של מובילי ענן, שבהם חברים גם אנשי הטכנולוגיה וגם מנכ"לים. לאחר שהוקמו הצוותים, בכל משרד הוכנו תוכניות הגירה לענן, שכללו מיפוי של הערכים העסקיים לכל שירות ושירות, הערכה תקציבית והמשמעות של הגירה לענן".

מה המצב כיום?
"ההערכה היא שגופי הממשלה כבר מיפו כ-3,000 מערכות, והן מיועדות להגירה לענן. בנינו מאגר של תוכניות המשרדים, ברמה של כל מערכת, עם אפיון איזה ערך עסקי יש לה, לפי האימפקט שלה על הממשלה והשירות לאזרח".

כמה משרדים כבר היגרו לענן?
"אפשר לומר שכולם נמצאים בשלב זה או אחר של הגירה, ויש כמה משרדים בודדים שכבר השלימו אותה במאת האחוזים – אבל הדרך עוד ארוכה. אנחנו מדברים כרגע על מיפוי של עוד ארבע-חמש שנים, שבו נגיע למצב שההגירה תהיה מלאה במרבית המשרדים. ריאלית, בסוף 2028 הציפייה היא שנהיה עם 60% מהמשרדים בענן, וזה תואם את המיפוי שעשינו. אני מעריכה שבשנה הקרובה ובשנה הבאה נהיה עדים לגלים הראשונים של הגירה של משרדים.

מהלך נוסף שעשינו הוא יצירת מדד הכשירות, שנועד לבדוק את מצב הכשירות וההיערכות של המשרדים במעבר לענן. במסגרת זו אנחנו עורכים הכשרות לצוותים הקיימים, במגוון קורסים שהחברות שזכו במכרז מעבירות להם, וגם קורסים ייעודיים שאנחנו בונים במסגרת מערך הדיגיטל, במסגרת המכללה הדיגיטלית שלו".

מנמ"רים אומרים לי שהבעיה היא לא כשירות אלא שאין להם מספיק כוח אדם. הם מצפים לתגבור כדי שיוכלו לעמוד ביעדים.
"נושא התקצוב של כוח אדם נוסף אינו בתחום הסמכות שלנו. אנחנו עושים עבודה רוחבית, כאשר כל משרד מנהל את דיוני התקציב מול האוצר, וכל משרד צריך להוכיח את הערך העסקי שכל תוספת תקציבית תביא. יחד עם זה, אנחנו מנסים להביא סט כלים שנותן את הסיוע הראשוני במעבר לענן. אבל, אנחנו לא פועלים במקום המשרדים, אלא מלווים בלבד. מה עוד שכרגע אין עדיין תקציב ל-2025, אז קשה להעריך במדויק".

השימוש בענן הוא לא זול. החשבונות מגיעים בסוף החודש למנהל הכספים, שממש לא ממש מאושר מזה, והחברות הספקיות לא ממהרות להתריע.
"הבעיה היא מבנית. בדרך כלל, אנשי כספים רגילים לחתום על רכש או הוצאה שהם יודעים מראש מה העלות שלה או מאשרים אותה מראש, ולא על צריכת שירות בדיעבד, שאין להם כל פיקוח על זה. הפתרון טמון קודם כל בתכנון נכון, ולצורך זה אנחנו מקדמים כעת את תחום ה-FinOps, שפירושו הוא מעקב ורגולציה של ניהול הוצאות ושמירה על משאבים פיננסים. השאיפה היא ליישם את הכללים של תחום חדש זה קודם כל בשלב התכנון של ההגירה, כך שתהיה שליטה על השימוש אל מול הצרכים".

לסיום, איך הבינה המלאכותית מתחברת עם הענן בממשלה?
"אין ספק שהממשלה רואה בבינה המלאכותית כלי לקידום הערכים העסקיים שלה, וגם ברור שאי אפשר לדבר על בינה מלאכותית מבלי לדבר על ענן. אם מחפשים סיבה למה לעבור לענן, אז ברור שלא נוכל לממש את כל הדברים החדשניים שה-AI מביאה ללא המעבר אליו, ולשם העולם הולך. לכן, כבר כיום יש בתוכניות העבודה של משרדי הממשלה התייחסות לנושא הבינה המלאכותית, כאשר יש, קודם כל, העמקה רבה מאוד באזורי הדאטה. אין בינה מלאכותית בלי דאטה, והשאיפה היא שכל הארגונים יהיו מוכווני דאטה, שהחלטות יהיו מבוססות על נתונים אמינים. אנחנו מבצעים פיילוט נרחב של יישומי בינה מלאכותית, וכבר יש משרדים שהראו כמה פרויקטים. אין ספק שזה ילווה אותנו בשנים הבאות, לצד הענן".

לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.