"ענן נימבוס מאפשר למדינה להילחם בהון השחור"

"עד שלא הייתה הפלטפורמה העננית נימבוס, לא היה אפשר להעלות את פרויקט חשבונית ישראל של רשות המסים. כעת, משעברנו לנימבוס, זה אפשרי, בזכות מהירות התגובה והיציבות הטכנולוגית", כך אומר אריה רימיני, מנהל שע"מ, זרוע המחשוב של רשות המסים, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים.

רימיני הוביל בשנה האחרונה את הפרויקט, שנועד לצמצם את תופעת החשבוניות הפיקטיביות ולהילחם בהון השחור, באמצעות פלטפורמה טכנולוגית, שמבוססת על הענן הממשלתי נימבוס. הפרויקט, שהביא עד כה ללא מעט כתבי אישום נגד מעלימי מס שנתפסו על בסיס פעילות המערכת של חשבונית ישראל, זכה בפרס בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, שנערכה באחרונה. הראיון עם רימיני נערך לקראת כנס NimbuSummit של אנשים ומחשבים, שייערך ביום ה' הקרוב באקספו תל אביב.

רימיני הוא בוגר 8200, ומילא שורה של תפקידים בענף ההיי-טק. בין השאר, הוא שימש כמנכ"ל טלדור עד 2015, ואחר כך היה במשך שש שנים בעולם הסטארט-אפים. רימיני הגיע לשע"מ לפני שלוש שנים, בעקבות פנייה של ועדת איתור. לדבריו, "אני רואה בעבודה בשע"מ סוג של שליחות או שירות מילואים, שתורם רבות ובונה עתיד. אני עובד עם אנשים נהדרים ומודה שהתדמית שהייתה לי על השירות הממשלתי השתנתה, כי הכרתי אותה מהצד השני של המתרס".

תסביר בקצרה מהו פרויקט חשבונית ישראל.
רימיני: "חשבונית ישראל זה פרויקט שמשרת מטרה של מלחמה בחשבוניות הפיקטיביות. כל בעל חשבונית מעל סכום מסוים שנקבע בחוק – כרגע 25 אלף שקלים – חייב לקבל מספר הקצאה מרשות המיסים, לאחר שהחשבונית שלו נבדקה ולא זוהה חשד לזיוף. כל התהליך הזה אורך שניות – כאמור, בזכות הפלטפורמה הטכנולוגית העננית, במקרה שלנו של גוגל. כיום, כאמור, הסכום הוא 25 אלף שקלים, ואנחנו שואפים להוריד אותו בהדרגה עד ל-5,000 שקלים".

מה התוצאות בשטח?
"אני יכול לומר שמאז שהמערכת עלתה לאוויר באופן רשמי, אחרי אישור הממשלה והכנסת, עצרנו חשבוניות בהיקף של 30 מיליארד שקלים, כאשר התרומה לקופת המדינה היא מעל חמישה מיליארד שקלים. אבל זה לא משקף את כל היקף הזיופים, ויש לנו עוד הרבה עבודה".

כיצד הענן סייע לכם בפיתוח המערכת?
"עד שלא הייתה הפלטפורמה העננית, היה חשש שהמערכת, חשבונית ישראל, שהאפיון שלה היה קיים כבר שנים, עלולה לקרוס, והמשמעות של זה היא עצירת הפעילות במשק. לשמחתנו, מאז שהמערכת עלתה לא חווינו תקלות ונפילות. אני חושב שזה נובע מתעוזה טכנולוגית: ההנהלה אפשרה לנו, אנשי המחשוב, לבוא עם הצעה, לקחת סיכונים גדולים יותר ולעמד באתגרים גדולים יותר.

פלטפורמת נימבוס אפשרה לקצר את תהליך תעבורת החשבוניות, שבו בודקים את החשבונית ומאשרים אותה או לא".

תאר את התהליך שבו פועלת המערכת.
"התהליך הוא די פשוט. כל חשבונית מעל הסכום שציינתי צריכה לקבל מאיתנו מספר הקצאה, לאחר שהיא נבדקת בתהליך מהיר ביותר, ואם היא מקבלת את המספר – סימן שהיא כשרה. אני לא יכול להגיד שזה במאת האחוזים, אבל אנחנו מעריכים שב-90% מהמקרים, החשבוניות אכן תקינות.

הסיכון הוא שהיה צורך לתת לנו את היכולת לעצור חשבוניות מזויפות, אבל מהצד השני, לא לעצור את הפעילות העסקית במשק. זוהי אחריות לא פשוטה, עם השלכות חמורות מאוד".

תהליך הפיתוח היה יחסית מהיר. זה לא ממש אופייני לגוף ממשלתי.
"אכן. הגעתי לפה אחרי שש שנים בעולם הסטארט-אפים, שבו הזמן הוא פקטור קריטי. בממשלה זה למעשה הפוך – הדברים נבנים בהדרגה. הצטרפו כאן כמה גורמים, עם עבודה מאוד משמעותית של אנשי תשתיות הענן, כדי להבטיח מערכת אמינה ומהירה, ושיתוף שלהם עם אנשי גוגל. הם נתנו לנו את הגיבוי הטכנולוגי.

אני חושב שהפרויקט הגביר מאוד את האמון בפרויקט הענן הלאומי, תוך התייחסות לנושא אבטחת המידע. גם הבינה המלאכותית משחקת כאן תפקיד, על ידי האפשרות להריץ שאלות שמסייעות לזהות פעולות חריגות".

איך מתמודדים עם בעיית ההזדהות?
"זה עוד נושא שהוא מרכזי אצלנו, כי אחד הכשלים בעבודת און ליין הוא היכולת לזהות בוודאות מי עומד מולך, בסביבה של מאות אלפי עסקים, שקשורים אלינו בצורה זו או אחרת, ומעל 500 בתי תוכנה שמספקים את הפלטפורמות לעסקים, שמאפשרות לבצע חשבוניות דיגיטליות. תחום גניבת הזהויות הוא אתגר משמעותי דווקא בעידן הבינה המלאכותית. בקרוב נצא עם פתרון נוסף, של הזדהות דואלית, יחד עם gov.il, שיקל את דרכי ההזדהות".