המוסד האקדמי שיישם למידה מרחוק הרבה לפני שאחרים חשבו על זה

בפרק הזה של פודקאסט אנשים ומחשבים התארח מאיר בינג, מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה, שמציינת השנה יובל להיווסדה. בינג מספר בו על הגידול בכל שנה במספר הפונים ללימודי מדעי המחשב דווקא בפתוחה, ומסביר את הסיבות לכך. לדבריו, "אם קצב הגידול יימשך, בטווח של כמה שנים נהיה הראשונים בארץ במספר בוגרי מדעי המחשב". כיום היא נמצאת במקום השלישי, אחרי הטכניון והאוניברסיטה העברית.

"היתרון של שיטת הלימוד שלנו, המאפשרת גם ללמוד וגם לעבוד, גורם לסטודנטים לבחור ללמוד את מקצועות ההיי-טק אצלנו", אומר בינג. סקרים אחרונים אף הראו שבוגרי לימודי מדעי המחשב בפתוחה הם בין מקבלי השכר הגבוה בהיי-טק.

בינג הוא בוגר תארים ראשון ושני במתמטיקה ומדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני בכלכלה. את רוב שנותיו עשה בתפקידים ציבוריים. במשך עשור הוא עבד באגף התקציבים במשרד האוצר ותפקידו האחרון שם היה סגן הממונה על התקציבים, אחראי על תחום הביטחון ותחומים נוספים. משם הוא עבר לתפקיד משנה למנכ"ל החברה למתנ"סים, שם הוא התוודע, לדבריו, לחשיבות של צמצום פערים ושילובם בחברה ובכלכלה הישראליות של בנות ובני אוכלוסיות מודרות, כגון ערבים וחרדים. אחרי ארבע שנים בחברה למתנ"סים, בינג עבר לשמש כסמנכ"ל הכספים של האוניברסיטה העברית, ובטרם נכנס לתפקידו הנוכחי לפני 10 חודשים הוא כיהן כמנכ"ל המשרד לשוויון חברתי.

מה הביא אותך דווקא לתפקיד הזה, בארגון מורכב וגדול כל כך?
בינג: "אחד האתגרים הגדולים של מדינת ישראל הוא טיפול בצמצום הפערים, שהולכים ומתרחבים. אני חושב שהחינוך, ובפרט האוניברסיטה הפתוחה, הם הדרך לביצוע המשימות האלה. המהות של המוסד הזה היא היכולת להנגיש לכמה שיותר אנשים להשכלה הגבוהה, ואנחנו מאפשרים מצוינות אקדמית".

כמה סטודנטים לומדים כיום באוניברסיטה הפתוחה?
"47 אלף סטודנטים, שלומדים גם לתארים וגם למטרות העשרה. 4,000 בוגרים שלנו מסיימים בכל שנה – מה שמעמיד אותנו בין האוניברסיטאות הגדולות בארץ, אבל לא הכי גדולות בכמות הבוגרים".

האופי של האוניברסיטה הפתוחה תמיד היה שונה, בעיקר למידה מרחוק כשאף אחד לא חשב על זה. איך זה כיום?
"אכן, אנחנו מוסד שמאפשר לימודים גמישים, ובניגוד למוסדות אחרים, סטודנט אצלנו יכול להמשיך לעבוד וגם ללמוד, ולכן, הלמידה מרחוק תמיד הייתה חלק מהגמישות שלנו. אתה יכול ללמוד בקצב שלך ובזמן שלך כמעט כל מקצוע, מכל מקום בעולם. יש לנו סטודנטים גם בחו"ל. מעבר לזה, יש לאוניברסיטה הפתוחה מאגר של ספרי לימוד ברמה הכי גבוהה, שמשמשים גם מוסדות אקדמיים אחרים. במקביל, ישנה למידה מבוססת אינטרנט, על ידי שימוש בטכנולוגיות למידע מהמתקדמות שיש בעולם. מעבר לזה, חשוב לציין שבכל קורס יש שיעורים משולבים של למידה מרחוק עם מפגשים פיזיים עם המרצה, ביותר מ-100 מרכזי למידה ברחבי הארץ. מאז הקורונה וגם בעקבות המלחמה, 80% מהלימודים מתקיימים בלמידה מרחוק

כל הקורסים מוקלטים וסטודנט יכול להיכנס לשיעורים, לשאול את המרצה שאלות בשעות קבועות – וללמוד. הגמישות היא הדבר שהכי מאפיין אותנו. בנוסף, יש כיום כ-3,000 תיכוניסטים שצוברים אצלנו נקודות לתואר ראשון. הם ממשיכים בחיים הרגילים שלהם – בית הספר, חברים, תנועות נוער… – ובזמן הפנוי לומדים מבחירה".

איזה פרופיל של סטודנטים אתם מכשירים בתחום מדעי מחשב?
"אנחנו מזהים מגמת גידול קבועה, בכל שנה, של מספר הסטודנטים שפונים ללימודי מדעי המחשב דווקא אצלנו. כבר כיום אנחנו האוניברסיטה הגדולה בארץ בכמות הסטודנטים שלומדים מדעי המחשב, ומקום שלישי במספר הבוגרים. אם קצב הגידול יימשך, אני צופה שבטווח של כמה שנים נוביל גם במספר בוגרי מדעי המחשב. מעבר למקצועות הרגילים של מדעי המחשב, הוספנו את המקצוע של למידת מכונה לתואר שני, שמתקשר לכל נושא ה-AI, והביקוש לתואר זה הוא אינסופי. השנה החלו ללמוד 40 סטודנטים ובשנה הבאה נקלוט מעל 100".

איך אתה מסביר את הגידול במספר הלומדים אצלכם למדעי המחשב?
"זה קודם כל בגלל צורת ההוראה – גמישות שמאפשרת ללמוד מבלי לשנות את רצף החיים. הסיבה השנייה היא שהיכולת שלנו לגדול רחבה יותר, משום שבמוסדות האחרים, הגדלת כיתות לימוד למחשבים כרוכה בתקציבים שלא תמיד קיימים, ויש מחסור בחברי סגל. אצלנו, חומרי הלימוד קיימים והיכולת שלנו לגדול קלה יותר. בנוסף, אנחנו מאפשרים לציבור רחב יותר ללמוד את המקצועות האלה. נכון שאצלנו אפשר להתקבל ללא פסיכומטרי, אבל הלמידה מחייבת יכולות ריאליות, ולא מעט סטודנטים, שיש להם אותן, מגיעים להישגים גבוהים.

רמת הלימוד אצלנו גבוהה לא פחות מכל מוסד אחר. זה בא לידי ביטוי גם במציאת מקומות עבודה של בוגרינו. שמחתי לראות סקר שנערך באחרונה, שהראה שבוגרי מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה נמנים עם בעלי השכר הגבוה בהיי-טק".

איך אתה רואה את עתיד ההשכלה האקדמית? יש ויכוח עתיק יומין בין אלה שדוגלים שהאוניברסיטה צריכה להכשיר למחקר לאלה שדוגלים בכך שהיא צריכה להכשיר למקצועות העתיד.
"חלק מהתפקיד שלנו, כמוסד אקדמי, הוא קודם כל ללמד את הסטודנטים לחשוב ולחקור, ומהצד השני לתת להם גם אופק תעסוקתי. ברור לגמרי שסטודנט שמתחיל ללמוד היום ויגיע לשוק בעוד חמש שנים או יותר יגיע לשוק אחר לגמרי ממה שהוא מכיר. מה שחשוב הוא היכולת ללמוד ולהסתגל לשינויים האקדמיים".