מבקר המדינה: פגיעה בסדרי מינהל תקין בחלוקת תקציבי המו"פ מטעם המדען הראשי

הגופים המייעצים לממשלה בנושאי מו"פ הם רבים ואינם מתואמים ביניהם, נמצאה פגיעה בסדרי מינהל תקין בפעולות המדען הראשי במשרד התמ"ת והגופים הזוכים לסיוע כספי מידי המדען קיבלו אותו לעתים תוך עיכובים – כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול (ד') אחר הצהריים.

על הדו"ח חתום המבקר הנוכחי, השופט בדימוס יוסף שפירא, אולם פעולות הביקורת נעשו במחצית השנייה של 2011, בתקופתו של המבקר הקודם, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס. הדו"ח בדק את הסיוע הממשלתי למחקר ופיתוח תעשייתי. משרד המבקר בדק את הפעילות של המדען הראשי ושל גופים המייעצים לממשלה שיש להם זיקה למחקר ופיתוח תעשייתי (מו"פ), למדע ולטכנולוגיה. הבדיקה נעשתה במשרד התמ"ת, באגף התקציבים ובחשב הכללי של משרד האוצר, באקדמיה הלאומית למדעים, במועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (המולמו"פ), שפועלת במסגרת משרד המדע והטכנולוגיה, בוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ה-ות"ת) ובמועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה.

על פי הדו"ח, "בין הגופים שמייעצים לממשלה בנושאי המו"פ, החדשנות והטכנולוגיה כמעט שאין תיאום. כמו כן, אין הכוונה מרכזית לגבי יעדי המו"פ הממשלתי והתעשייתי שעל הממשלה להתמקד בהם".

ממצא נוסף מהביקורת העלה, כי ועדת המחקר של המדען הראשי דנה בכל אחת מישיבותיה בכ-35 תכניות מו"פ (כ-2,000 תכניות בשנה). "הוועדה אינה משווה בין כלל תכניות המו"פ שהוגשו למדען הראשי וטרם נדונו, אלא בוחנת רק את קבוצת התכניות הנדונות באותה ישיבה", נכתב בדו"ח. "בגלל שיטת העבודה הזו, אין לפני הוועדה תמונה כוללת לגבי רמתן של כלל תכניות המו"פ, ותכניות שקיבלו ציון נמוך זוכות לסיוע על חשבון תכניות שקיבלו ציון גבוה יותר".

עוד קבע המבקר, כי בכל אחת מהשנים 2008-2010 קיבל המדען הראשי תוספת תקציב לקראת סוף השנה התקציבית. המדען הראשי דן בכרבע מתכניות המו"פ שהוגשו בשנים אלה במהלך החודשים נובמבר-דצמבר, בסמוך לקבלת התוספת התקציבית. "שיטת ניהול תקציב זו היא בין הגורמים לכך שכ-44% מהחברות נאלצות להמתין לקבלת סיוע פרק זמן ארוך יותר מכפי שקובע הנוהל של המדען הראשי", על פי המבקר.

חלק אחר בדו"ח נוגע להחלטות שקיבלה הממשלה בין השנים 2000-2003 על פיהן חברות יקבלו סיוע מוגדל בשיעור של 25% מעלות התכנית המאושרת אם המו"פ והייצור מבוצעים באזורי קו העימות, על מנת לחזק אזורים אלה. "אף שתוקפן של החלטות הממשלה פג בסוף 2003, המשיך המדען הראשי להעניק סיוע מוגדל לתכניות מו"פ בקו העימות, ורק בינואר 2012 החליט להפסיק סיוע זה – החל מיוני באותה השנה", גילה המבקר. "בכל השנים שבהן הוענק הסיוע לתכניות מו"פ המבוצעות באזורי קו העימות לא עשה המדען הראשי הבחנה בין קבלני המשנה מהאזורים השונים והעניק את הסיוע לכל הקבלנים בלי להתחשב במקומם הגיאוגרפי".

מידע חסר במערכת הממוחשבת של המדען הראשי
ממצא נוסף העלה כי ועדת המחקר ו-ועדת הערר אינן מתעדות בצורה מספקת את הנימוקים להחלטותיהן במערכת הממוחשבת של המדען הראשי. "עקב כך נפגעו סדרי מינהל תקין ונפגע תהליך הבקרה על ההחלטות", נכתב בדו"ח. "המדען הראשי לא קבע קריטריונים ברורים להצלחה של מסלולי סיוע ולמדידת יעילותם והאפקטיביות שלהם ולא הגדיר יעדים שעל כל מסלול סיוע להשיג. המידע שבמערכת הממוחשבת של המדען הראשי על הפעילויות העסקיות של חברות שקיבלו סיוע הינו חלקי ולכן אינו מנוצל כראוי לצורך מעקב אחרי התועלת שבמסלולי הסיוע".

הדו"ח אף מתייחס להצטרפותה של ישראל כחברה מן המניין לפרויקט CERN, שאירעה בשנה שעברה. חמישה משרדי ממשלה וה-ות"ת מתקצבים את השתתפות ישראל בפרויקט, "אך לא נקבע איזה מהם אחראי לריכוז הפעילות מול הארגון ולא נבנתה תשתית ארגונית מתאימה על מנת להפיק את התועלת המרבית מההשתתפות של ישראל בפרויקט", נכתב בדו"ח.

כמו כן, בשנים 2009-2011 ביצע המדען הראשי ביקורות ביניים מועטות בחברות שקיבלו סיוע, ובכך נפגע הפיקוח עליהן. "אין למדען הראשי יעד מוגדר של מספר הביקורות שעליו לבצע בכל שנה ואין הנחיות באילו חברות יש לבצע ביקורת במהלך השנה", נכתב.

עוד קבע המבקר, כי בעיצומו של המשבר הכלכלי שהתרחש ב-2008 יזם המדען הראשי תכנית לקליטת אנשי מו"פ שפוטרו מתעשיית ההיי-טק בתעשייה המסורתית. "משרד התמ"ת לא הצליח להכין את התכנית בלוח זמנים קצר ולא בחן את הסיבות לעיכובים בהכנתה", קבע הדו"ח.

לסיכום, כתב המבקר, "הסיוע הממשלתי באמצעות המדען הראשי מעודד מו"פ שלא היה מבוצע בלעדיו. עם זאת, על המדען הראשי לשפר את סדרי המינהל של תקציבי המו"פ, בתחומים שצוינו. לא נקבעו סדרי עדיפויות ויעדים ברורים לשם פיקוח ובקרה על תכניות הסיוע של המדען הראשי ויש לשפר את מדידת תרומתן למו"פ בתעשייה. המו"פ והחדשנות בישראל חיוניים להתפתחותו ולקידומו של המשק הלאומי, ולכן – על הממשלה לקבוע יעדים ארוכי טווח בנושא מחקר ופיתוח. על מנת להשיג מטרה זו יש צורך בגיבוש מדיניות לאומית שתספק מענה למגזרים שעליהם תחליט הממשלה ובמעקב אחר ביצועה. סדרי מתן הייעוץ לממשלה בנושאי המו"פ והטכנולוגיה ברמה הלאומית לוקים בחסר. לשם כך, יש צורך בשיפור התיאום ושיתוף הפעולה בין המולמו"פ לממשלה, בהתאם לתפקידי המולמו"פ כפי שמוגדרים בחוק".