IDC: היקום הדיגיטלי יגיע ל-40 זטה-בייט עד 2020
מ-2005 ועד 2020 יצמח המידע הדיגיטלי פי 300, ולכל בן אנוש על פני הגלובוס יהיה מידע של יותר מ-5,200 ג'יגה-בייט – כך על פי דו"ח היקום הדיגיטלי של חברת המחקר, שנערך זו השנה השישית במימון EMC ● כדי לסבר את האוזן: 40 זטה-בייט שקולים ל-57 פעמים מספר גרגירי החול שבחופי הים על פני כדור הארץ ● עם זאת, מתריעים ב-IDC, כי רק 0.5% מהמידע הדיגיטלי העולמי הנוצר בשנה - מנותח
כמויות המידע העצומות שמפיקים בני האדם והמכונות מדי יום יוצרות "יקום דיגיטלי" (Digital Universe) הולך וגדל, אשר צפוי לצמוח עד ל-40 זטה-בייט עד 2020- כך עולה ממחקר היקום הדיגיטלי שנערך על ידי חברת המחקר IDC ובמימון EMC. יצוין, כי קצב הצמיחה המשוער גבוה בצורה משמעותית מהתחזיות המוקדמות של חברת המחקר.
המחקר, הנערך זו השנה השישית, מנסה לכמת את כל המידע הדיגיטלי שנוצר, משוכפל ונצרך בשנה אחת ברחבי העולם – ומבקש לחזות את קצב הגידול של היקף המידע הזה עד סוף העשור. כך, למשל, במהלך השנתיים האחרונות לבדן הוכפל גודלו של היקום הדיגיטלי והגיע ל-2.8 זטה-בייט בשנה. מ-2005 ועד 2020 המידע הדיגיטלי יצמח פי 300, ולכל בן אנוש על פני הגלובוס יהיה מידע של יותר מ-5,200 ג'יגה-בייט.
במטרה להמחיש את כמות המידע האסטרונומי, פרסמה חברת המחקר שתי דוגמאות משעשעות. כך, גודלו של היקום הדיגיטלי ב-2020, שכאמור יגיע ל-40 זטה-בייט, שקול ל-57 פעמים מספר גרגירי החול שבחופי הים על פני כדור הארץ. אלו מכם שמעדיפים לראות סרטים על פני רחצה בחוף הים, יגלו עניין רב יותר בדוגמה הבאה: אם נוכל לשמור 40 זטה-בייט על תקליטורי בלו-ריי (Blu-ray), משקלם הכולל יהיה שקול ל-424 נושאות מטוסים מסדרת "נימיץ".
הרחבת הגישה לאינטרנט בשווקים המתעוררים, נכתב במחקר, כתוצאה מעלייה ברכישת מחשבים אישיים וטלפונים חכמים, הגדילה באזורים אלו את קצב יצור המידע הדיגיטלי. בנוסף, נרשמה עלייה חדה בכמויות המידע שמפיקים "מכשירים", כגון מצלמות אבטחה או מדי מהירות חכמים. כמות המידע הדיגיטלי לנפש תעמוד ב-2020 על 5,247 ג'יגה-בייט בממוצע, אך המכשירים והמכונות יהיו אחראים לייצור 40% מהמידע הדיגיטלי, לעומת 11% בלבד ב-2005.
במחקר שנערך השנה, הצליחה IDC לראשונה למקם את יצרני וצרכני המידע לפי אזורים גיאוגרפיים, וגילתה תזוזות דרמטיות במפה העולמית. הממצאים גילו פער בין כמות המידע הכולל לבין כמות המידע שעליו מתבצעות פעולות של ניתוח והפקת תובנות, וכן בין רמת אבטחת הנתונים הנדרשת להגנה על המידע הדיגיטלי לבין רמתה בפועל. כך, למשל, כ-35% מהמידע ביקום הדיגיטלי זקוק לאבטחה כלשהי, אך בפועל רק 20% מהנתונים זוכים לאבטחה, כאשר בשווקים המתעוררים מדובר בשיעורים נמוכים בהרבה של המידע הזוכה לאבטחה. רק 0.5% מהמידע הדיגיטלי העולמי הנוצר בשנה מנותח.
נתח המידע הדיגיטלי בשווקים המתעוררים, בהם סין, ברזיל, רוסיה והודו, שעמד בשנת 2010 על 23% – קפץ השנה ל-36%. IDC צופה, כי עד לשנת 2020 יתרמו מדינות אלה כ-62% מהמידע ביקום הדיגיטלי. כיום אחראית ארה"ב ל-32% מהמידע הדיגיטלי העולמי, מערב אירופה ל-19%, סין – 13%, הודו – 4%, ושאר העולם – 32%. על פי המחקר, סין תייצר לבדה 22% מהמידע הדיגיטלי הגלובלי עד 2020.
עוד עולה מהמחקר, כי מיחשוב הענן מגלם תפקיד חשוב בדרכים שבהן מנסים העוסקים בניהול המידע הדיגיטלי להשתלט עליו, מגמת ה-Big Data. מספר השרתים המשנעים את המידע הדיגיטלי ברחבי העולם צפוי לגדול פי עשרה עד 2020, וכמות המידע המנוהלת באופן ישיר בידי ארגונים במרכזי המיחשוב, דטה סנטר, תצמח פי 14. גם בסוג המידע שיאוחסן בענן יחול שינוי קיצוני: עד שנת 2020, מעריכה IDC, כ-47% מהמידע בענן יהיה שייך לעולם הבידור, כאשר השאר יורכב ממידע ממצלמות אבטחה, נתונים רפואיים ומידע המיוצר בידי מחשבים, טלפונים סלולריים ומכשירים אלקטרוניים נוספים. בנוסף, כ-40% מהמידע הדיגיטלי יאוחסן או ינותח בענן עד 2020.
ההשקעה הגדולה ביותר בניהול מידע דיגיטלי מתבצעת כיום במערב אירופה – 2.49 דולרים מושקע בממוצע בניהול כל ג'יגה-בייט של מידע. במקום השני נמצאת ארה"ב עם 1.77 דולרים לג'יגה-בייט, ולאחריה סין (1.31 דולרים) והודו (0.87 דולרים). ההשקעה בניהול, אחסון וניתוח המידע תגדל ב-40% מהשנה ל-2020.
תגובות
(0)