שנת אי הוודאות

על פי לוח השנה של שבט המאיה, לא היינו יכולים לכתוב את סיכומי השנה המופיעים בגיליון זה. לוח השנה שלהם הסתיים ב-21 בדצמבר, ולפי התחזיות שלהם זה היה צריך להיות סוף העולם. זה לא קרה. הערב, בחצות, יחגגו בכל העולם את כניסת השנה האזרחית החדשה, לא לפני שיפנו את מבטם לבורסות בניו יורק וברחבי העולם. הסיבה: משבר "הצוק הפיסיקלי", שמאיים על כלכת ארצות הברית – ובאופן טבעי על מרבית שווקי העולם, לרבות ישראל. ולחשוב שסיבה העיקרית לכך היא יריבות פוליטית חסרת מעצורים בין הרפובליקניים בקונגרס לדמוקרטים בסנאט.

אבל לא צריך להמתין לסגירת הבורסה בניו יורק כדי להסכים להערכות הרבות, לפיהן שנה 2013 שתחל מחר היא השנה עם גורם אי הוודאות הגדול ביותר שזכור למנהלים וכלכלנים מזה כעשור. המצב בישראל ערב הבחירות, בעיקר לאור הציפייה לקיצוצים נרחבים בתקציב מיד לאחריהן, הוא של חוסר ודאות חזקה יותר מבעבר, כפי שהיטיב לבטא זאת נתי אברהמי, מנכ"ל קבוצת יעל. השנה גם הושלמו השינויים בארגון המיחשוב הממשלתי והקמת מטה התיקשוב. שלב איוש התפקידים הבכירים הושלם בסבב מכרזים, ותוכניות העבודה מושלמות. עתה יש ציפייה בשוק לגל של מכרזים באמצעות מינהל הרכש, מתוך תקווה שהם ימתנו במעט את ההאטה הצפויה בשוק.

בסיכום כללי, שנת 2012 בענף ה-ICT היתה שנה טובה בסך הכל, עם עליות וירידות צפויות. הפרויקטים שבהם ארגונים עסקו תאמו את המגמות העולמיות, כפי שגרטנר (Gartner) פרסמה באחרונה: CRM, ניהול מידע, מסחר אלקטרוני, עסקי ענן, רשתות חברתיות, ERP ומובייל. מבין כל אלו, בישראל הורגשה תנועה חזקה במיוחד בתחום המובייל: מדיבורים על מגמות בשנה שעברה לסיפורים על פרויקטי BYOD – ניהול כל האפליקציות במובייל שנמצאות במכשירים של העובדים והמנהלים. כל אלו לא שינו את העובדה, כי המנמ"רים מוצאים במובייל כאב ראש אחד גדול. אבל הם מפנימים, כי בדומה לכל כאב, גם כאן מדובר בסימפטום של תופעה, וכדור אקמול בודד לא יפתור את הבעיה.

בעידן המידע החדש מבינים כולם, כי המנכ"ל צריך לתכנן על סמך תחזיות מה יקרה, לדעת בזמן אמת מה קורה באמצעות דיווחים מה-HR, מכירות והתפעול – וכמובן לחקור מה קרה בעזרת תשובות או תירוצים שהוא מקבל ממחלקת הכספים. בכל שלושת הפרמטרים האלו הטכנולוגיה משחקת תפקיד חשוב. המנהלים יודעים זאת היטב, אבל הם לא תמיד מוכנים להעריך בהתאם את המנמ"רים. זו הסיבה שבשנת 2012 דיברו יותר מכל דבר אחר על המיצוב והתפקיד החדש של המנמ"ר במאה ה-21. המנמ"ר חייב להבין שהוא חלק מהביזנס: עליו לחשוב עסקית ולהציע פתרונות לאנשי העסקים, רגע לפני שהם באים בדרישות להנהלה. אם מנסים בכל זאת לאפיין את 2013, אפשר לומר שזו תהיה השנה שבה יוגדר מעמדו ומיצובו החדש של ה-CIO.

בישראל היו לזה כבר כמה ניצנים, עם המינוי המפתיע של בכיר מאמדוקס (Amdocs) לתפקיד הבכיר ביותר בעולם ה-IT: מנמ"ר בנק לאומי. המינוי עורר שוב את השאלה, האם המנמ"ר צריך להיות איש טכנולוגיה או קודם כל מנהל ומבין בעסקים. לאברהמי יש הסבר מקורי לתופעה הזו – חוסר היכולת של ספקים ומנמ"רים לסיים פרויקטים בזמן. זוהי רעה חולה שקיימת כבר שנים בארגונים, כאשר אפשר לומר שרוב הפרויקטים לא נגמרים במועד המתוכנן. במידה מסוימת שני הצדדים למדו לחיות עם זה, אבל הדי העיכובים והחריגות מהתקציב מהדהדים עד לקומת ההנהלה. בצדק או שלא, החצים מופנים אל המנמ"ר, ולכן כאשר מועצות מנהלים באות להכריע מי יהיה המנמ"ר הבא, הן מעדיפות לקחת מנהלים שיש להם ניחוח של בינלאומיות ברקורד שלהם. שם, כך מספרות האגדות, רוב הפרויקטים מסתיימים בזמן, ואם לא, אלו שאחראים לכך יוצאים לגמלאות לפני שתיכננו לעשות כך. ובמילים אחרות: חברים וחברות, בטרם אנחנו, הספקים והמנמ"רים, מקטרים ומלינים – בואו נבדוק את עצמנו. אולי הרווחנו את המציאות הזו ביושר.

השורה התחתונה: נכון לעכשיו, אי אפשר לצפות כיצד תתנהל שנת 2013. לא ברור אם מגמת הפיטורים בענף, שהחלה ברבעון האחרון, תימשך; לא ברור אם סגירת מפעל מיקרון (Micron) בקריית גת היא רק מקרה פרטי או סנונית שמבטאת תקופה סוערת; ולא ברור כיצד תתפתח השנה לאור תוצאות הבחירות הקרובות. אבל יש דברים שהם ודאים: אנחנו, אנשים ומחשבים, נמשיך ללוות את הענף יום יום, שבוע שבוע, בין אם במדיה האלקטרונית או המודפסת – וגם בכל הוועידות והאירועים. שתהיה לכולנו שנה אזרחית מצוינת.