ישראל הלמון, פריים בריבוע: "חסמים לטובת יצרני המדפסות ומכונות הצילום מונעים מהלקוחות חיסכון"

"שינויים טכנולוגיים ותהליכיים הביאו למצב שבו נתח ההכנסה של יצרני מדפסות, מכונות צילום וחומרים מתכלים ממכירות מסורתיות הלך וירד משמעותית. למרות זאת, הלקוחות לא נהנים ממלוא פוטנציאל החיסכון ששינויים אלה מאפשרים, וזאת כתוצאה מחסמים שונים שפועלים לטובת ספקי הפלט. המטרה היא לשנות את המצב הזה, לעבור מעולם של הוצאות פלט הולכות וגדלות להוצאות נשלטות ויורדות", כך אמר ישראל הלמון, מייסד ומנכ"ל פריים בריבוע.

חברת פריים בריבוע מתמחה בפתרונות לניהול מערך ההדפסה. הלמון אמר את הדברים בוועידה השנתית לתשתיות מיחשוב IT Infrastructure של מתודה ואנשים ומחשבים, שנערכה אתמול (ב') באולם הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה.

לדבריו, הספקים הבינו את השינויים במצב בשוק והם עוברים טרנספורמציה עסקית מ-"ספקי קופסאות" לספקי שירותי פלט מנוהלים. לפי חברת PG, כ-60% מההכנסות של הספקים הללו ב-2015 יהיו משירותים ולא ממכירות חומרה.

"כמו ארגונים רבים, סביר להניח שגם לכם אין את התמונה האמיתית והמדויקת של עלות עולם הפלט שלכם", אמר הלמון. "המידע מפוזר בארגון ואין מי שירכז אותו לתמונה אחת ממוקדת".

הוא הוסיף, כי "כדי שלא להעמיק את הירידה בהכנסותיהן, הספקים שלכם יתנדבו להציג לכם את האמת אבל לא את כל האמת. כדי שבכל זאת תוכלו לחסוך, על מנת שתנצלו את הציוד שלכם ברמה המרבית, בקשו ממומחה בלתי תלוי שיציף לכם את המידע שמפוזר בארגון שלכם, את מלוא פוטנציאל החיסכון שניתן להשיג ואת הדרך להתגבר על החסמים השונים בדרך להשגת החיסכון. כשתראו את המספרים לא תבינו איך לא עשיתם את זה קודם".

"ענן זה סביבה"
רונן נדלר, ה-CTO של רשות שדות התעופה, התייחס בדבריו לתשתית הענן. "ענן זה סביבה, לא טכנולוגיה ולא תוכנה. הסביבה הזו צריכה לספק לנו אפשרות לשלם בצורה כלשהי, שהתשלום יהיה אלסטי וגמיש ושנוכל לצרוך אותו כמה שאנחנו רוצים. אם השירות עומד בשלוש הדרישות הללו, הוא כנראה ענן", אמר. לדבריו, "אנחנו צריכים להשתמש בענן כדי לספק ללקוחות שירותים טובים יותר ממה שנותנים המתחרים. אני משתמש בענן הפרטי לצורך הפורטל הפנימי שלי ובענן הציבורי לצורך נתינת שירות. אני גם יכול לעשות את כל הפיתוח אצלי, בענן הפרטי, ואת הבדיקות בענן החיצוני. אם וכאשר תהיה קריסה, למה היא צריכה להיות אצלי?"

לדבריו, בסופו של דבר לא תהיה לארגונים ברירה וכולם יהיו בעננים הפרטי והציבורי כאחד. "המטרה שלנו היא להסביר איך אנחנו צריכים ויכולים לממש ענן בארגון כדי לקדם אותו, כי כולנו נהיה בענן הציבורי ואפילו הפרטי. הספקים מכוונים אותנו לשם", ציין. "צריך להתכונן לזה ולהטמיע את זה בארגון. יש לבנות את הדרך לשם, ללמוד את הנושא ולטפל בו כדי שישרת אותנו ברמות העסקית והארגונית". נדלר הוסיף ש-"אנחנו בונים את המהלך, עושים עבודה פסיכולוגית בתוך הארגון ומחוצה לו. מדובר בסוג של מסע, של אבולוציה, כשהבעיה הראשית היא פסיכולוגית".

בדבריו הצביע נדלר על מגמות עיקריות שמתרחשות כיום, עבור כל הגופים. "סביבת העבודה משתנה", אמר. "להערכתי, בעתיד הקרוב לא יהיו יותר מחשבי PC אלא רק טאבלטים. שינוי המודלים העסקיים מוביל לכך שהלקוח צורך שירותים ולא קונה ברזלים, ולכן הוא מחלק אחרת את התקציב העסקי שלו וכן יכול להמיר חלק מהענן הפרטי לציבורי ולמכור אותו".

שימוש ב-CMDB
כרמל פירוטין, ה-CTO של חברת מתודה, התייחס לשימוש ב-CMDB, בסיס נתונים מרכבי לבקרת תצורה, ומידול השירות לצורך תכנון ושליטה טובים יותר בתשתיות הארגוניות. "מטרת המערכת הזו היא להציג בפני הארגון את התלויות והיחסים בין פרטי התצורה שמרכיבים את כלל המערכות. מדובר באובייקטים או רכיבים שהארגון מצא לנכון לנהל עבורם בקרת תצורה", אמר. "כל פריט תצורה מכיל גם תכונות שאת השינויים שבהן רוצים לנהל או כאלה שמשפיעים על היחסים של אותו פריט מול פריטים אחרים בכלל המערכת. ההבדל בין בסיס נתונים למערכת CMDB נעוץ בכך שהיא כוללת, מעבר לבסיס הנתונים, גם תובנות על היחסים והתלויות בין הרכיבים, וכן יכולת מיפוי, איסוף וגילוי של פריטי תצורה, במטרה לאכלס אותם בבסיס הנתונים, כולל מדיניות. כמו כן, קיימת קורלציה שמושגת באמצעות פדרציה של מאגרים והעשרת פרטי המידע ממקורות אכלוס שונים".

לדברי פירוטין, השימוש בבסיס הנתונים הוא לצורך גילוי ומיפוי התשתיות. הערך המוסף שמתקבל מכך הוא התלות של היישום בתשתיות ויכולת ביצוע עם ניתוח השפעות עבור שינויים בפרטי תצורה. "התועלות המרכזיות הינן תמונה מדויקת של תצורת רכיבי IT בארגון, תמיכה בתהליך ניהול שינויים, צמצום התקלות המשביתות בארגון, ותמיכה בתהליכי המשכיות עסקית", הוסיף. "ערכים נוספים הם צמצום מספר סקרי המצב הקיים, מאחר שיש תמונת מצב עדכנית, וכן סיוע בתהליכי הרכש, בניהול הרישיונות ובתהליכי משילות ה-IT".

פירוטין ציין ש-"המערכת מאפשרת למדל תהליכים או שירותים עסקיים. שירות עסקי בדרך כלל מאופיין בכך שהוא נתמך ביישום או מספר יישומים, ובאמצעות המערכת נוכל לבנות את עצי היישום והתלויות שלהם בתשתיות ולקשור אותם לשירות העסקי למעלה. השימוש בעץ השירות העסקי הוא לצורכי תפעול שוטף ומעקב אחר בריאות השירות, כמו גם לצרכי תכנון של משאבים ושל תשתיות".