ד"ר יניב לויתן, חוקר תקשורת דיגיטלית: "תחום הסייבר יתפתח, יצמח וישתכלל השנה"

"תחום הסייבר יתפתח, יצמח וישתכלל השנה – הן בין מדינות והן בהיבט הפשע הקיברנטי", כך אמר ד"ר יניב לויתן, חוקר תקשורת דיגיטלית באוניברסיטת חיפה ובטכניון.

ד"ר לויתן דיבר בכנס שותפים עסקיים של הסניף הישראלי של VMware, שהופק על ידי אנשים ומחשבים ונערך אמש (ד') באולם דופלקס בהרצליה, בהשתתפות עשרות בכירים מהענף. מנחה הכנס היה חנן אלטיף, מנהל שותפים עסקיים ב-VMware ישראל.

לדברי ד"ר לויתן, "השאלה אינה טכנולוגית אלא פסיכולוגית. תנו לי דקה ואכנס לכל מחשב. הנחת העבודה היא שבכל מקום יש מידע בעל ערך שמישהו ינסה לגנוב אותו".

הוא תיאר מקרה תקיפה קיברנטי מפורסם שאירע באסטוניה ב-2007. "אסטוניה היא אחת המדינות הממוחשבות בעולם ומתגאה בהיותה מדינה ללא נייר", אמר ד"ר לויתן. "האסטונים פנו לרוסים, כי הם רצו להזיז את פסל חייל הברונזה של סטאלין שהוקם בטאלין הבירה לאחר מלחמת העולם השנייה. הרוסים אמרו 'אין בעיה'. יום לאחר מכן אסטוניה הייתה מושבתת למשך יומיים עקב שלל מתקפות קיברנטיות, עם נזק כלכלי של יותר ממיליארד דולרים. מאחורי המתקפה על אסטוניה עמדו כמה עשרות האקרים שעבדו בשירות המאפיה הרוסית".

הוא אף התייחס למתקפה של התולעת סטוקסנט (Stuxnet) על מערכות השו"ב של הצנטריפוגות במתקני הגרעין באיראן וכינה אותה "מעניינת, כי התוקפים תקפו מערכת שלא הייתה מחוברת לרשת. הווירוס הזה הוכיח שנשקי הסייבר הם חד פעמיים". לדבריו, המתקפה שביצעה סטוקסנט "שוות ערך לשליחת 100 מטוסי תקיפה והם נשארו בידי האיראנים שבדקו, עשו מניפולציות ויתקפו חזרה".

מקרה מפורסם אותו הזכיר ד"ר לויתן "היה כאשר נאס"א (NASA) הודתה שאבדו לה 48 מחשבים ניידים בשנתיים האחרונות. על אחד המחשבים הייתה תוכנה המספקת יכולת שליטה על מחשבי נאס"א. הסוכנות אף הודתה שלמשך פרק זמן מסוים, ההאקרים שלטו על המחשבים שלה".

תקיפת מערך המיחשוב של לוקהיד-מרטין (Lockheed Martin) הייתה מקרה נוסף אותו הוא הזכיר. ד"ר לויתן אמר שמה שמטריד בתגובת הפנטגון לתקיפה זו "הוא העובדה שהמשרד שחרר מסמך שמודיע שארצות הברית תכריז מלחמה על מי שיתקוף אותה קיברנטית. זו תגובה המעידה על תפיסת עולם של המלחמה הקרה. בסייבר, מי שרוצה – יכול לשמור על אנונימיות. איך צריך להתנהג בסוג כזה של מערב פרוע?".

הוא עמד על היבט מטריד, לדבריו, בעולם הסייבר – "העלות הנמוכה של כניסה אליו". ד"ר לויתן ציין שהאקרים יכולים להדביק 200 מחשבים בנוזקות בעלות של 200 דולרים בלבד ולבצע מתקפה מבוזרת ב-700 דולרים. כמו כן, הוא ציין שעלות שתילת וירוס במחשבי ארגונים מתחרים עומדת על 500 דולרים, פריצה לחשבונות ג'י-מייל (Gmail) – 132 דולרים, ופריצה למייל תאגידי – 500 דולרים.

תחום פעילות צומח נוסף, אמר ד"ר לויתן, הוא פשע קיברנטי. "מה שמאפיין אותו הוא שהאקרים פועלים שעה עבור ארגון פשע רוסי ולאחר מכן עוד שעה עבור ארגון עסקי מארצות הברית", ציין.

"הפעם הראשונה בה הבנו שמחשבים שאמורים להגן עלינו יכולים לתקוף אותנו הייתה בבאג 2000. זה היה הבאג היקר ביותר בעולם", הוסיף ד"ר לויתן.

הוא סיכם בציינו, כי "עברנו שלב התפתחותי: אם בעבר דיברנו על UI – ממשק משתמש, ולאחר מכן על UE – חוויית משתמש, המילה החמה הבאה היא UF – פחד משתמש, כי זה טבעו של הטרור – להפחיד".