היזם דן וילנסקי: "אני אופטימי ומקווה שהפאנל יביא להזדמנות אמיתית"

"התחביב הלאומי היום הוא לקטר ולהיות פסימי. מכיוון שנולדתי אופטימי וריאלי אני מקווה שהפאנל, לשם שינוי, יביא הזדמנות אמיתית. כך, במקום להצהיר הצהרות, נצליח להעלות רעיונות ותשובות לטיפול בבעיות של תעשיית המיקרואלקטרוניקה בישראל", אמר דן וילנסקי, מנכ"ל ובעלי דן לוינסקי יזמות, בפתיחת מושב תעשיית המיקרואלקטרוניקה. וילנסקי הנחה את המושב שדן בשאלה "משבר או הזדמנות?" במסגרת הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שנערך ביום ה' האחרון במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים.

לדבריו, "כמה מהבעיות שעומדות בפנינו הן שיפור נושא הלימוד והמעבר בין האקדמיה לתעשייה, צורך בתמיכה של המדען הראשי גם בחברות גדולות ולא רק בקטנות בלבד ולמצוא שיטה שתעזור לנו למשוך חברות זרות לפעול בישראל. עוד בעיה, לא פחות חשובה – להכין תוכנית להחזרת מוחות ישראלים הביתה".

וילנסקי המשיך את דבריו ונשמע אופטימי באשר לעתיד. "אני מקווה שהפאנל יבחר 3-2 רעיונות, כאשר במשך 12 החודשים הקרובים נפעל לקדם אותם. אנחנו רוצים לעמוד פה בשנה הבאה ולומר 'הצלחנו לעשות את זה'. במשך השנה הקרובה אנחנו צריכים לנסות לקדם דברים, כי המטרה שלנו היא מצד אחד לענות על השאלה כיצד לשמר את התעשייה, ומצד שני למצוא דרכים להגדיל אותה ולקדם אותה", אמר וילנסקי.

הסיבות לכך שתעשייה זו מצליחה, על פי וילנסקי, היא קודם כל יצירתיות והשימוש הידוע בפיתוחים צבאיים גם לצורך שימושים אזרחיים, וכן היכולת לפעול בכל תחום שצריכים. "עם זאת, כדאי לבדוק היטב באיזה תחום להשקיע והיכן היתרון היחסי – תוך התייחסות לבעיות שיש", סיכם וילינסקי.

יחד עם וילנסקי הנחה את המושב משה הלל, מנכ"ל טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) ישראל. לדברי הלל, "יש לנו בעיה גדולה מאוד – מעט מאוד חברות כיום נחשבות כחברות חדשות, מתחילות. מה שיש לנו עכשיו זה בעצם דברים שהתחילו וחידשו לפני יותר מעשר שנים. חייב לבוא שינוי ומהר, כי מצב כזה לא יכול להימשך. אי אפשר להמשיך להסתמך בתעשייה שלנו רק על דברים שכבר קיימים, חייבים למצוא דרך למשוך כוחות ויזמים צעירים".

הלל הזכיר, כי בתחילת הדרך, לפני כ-25 שנים, תחום עיבוד השבבים היה מומחיות שפותחה באותו זמן בישראל ובטייוואן במקביל, אולם כיום הפער עצום. "איזו סיבה מונעת מאיתנו מלהיות כמו טייוואן מבחינת מספר המפעלים בתחום? גרוע מכך: במקום להתקרב לטייוואן, אנחנו נמצאים בירידה", אמר הלל. לדבריו, "הבוגרים הצעירים שעומדים היום בפני האתגר של פתיחת חברת מוליכים למחצה, אומרים 'תודה, זה יקר, מסובך מדי ולא משתלם'. אנחנו חייבים לשנות את הכיוון, כי אנחנו עוד לא מבינים איזו בעיה עומדת בפנינו".

יוסי מיוחס, מנכ"ל מארוול (Marvell) ישראל, הציג את פעילות חברתו בארץ כהוכחה לכך שצריך למצוא את הדרך הנכונה כדי להצליח בעולם ייצור המובילים למחצה. "בישראל יש למארוול מרכז פיתוח לצד מדינות רבות אחרות. למרות שהשם אולי אינו שגור בפי כל, אנחנו מייצרים מעל למיליארד שבבים בשנה למבחר יישומים", אמר מיוחס. עם זאת, הוא הוסיף, כי "אנחנו לא רק חברת מובילים למחצה. עשינו בשנים האחרונות טרנספורמציה לאספקת פתרונות מערכתיים בתחומים שונים, כולל השקעה בקושחה, תוכנה, אינטגרציה ולוחות. התועלת שאנחנו יכולים להביא בתחומים הללו רבה. היתרון שלנו בראייה המערכתית ובאינטגרציה בהחלט גדול".

מארוול ישראל היא החברה הגדולה השנייה בישראל אחרי אינטל (Intel) בתחום המובילים למחצה, והגדולה ביותר מבין אלו שאינן מחזיקות כאן מפעל ייצור. החברה מעסיקה 1,200 עובדים בשתי יחידות עסקיות, שעוסקות האחת בתקשורת סלולרית ואחת בהכנת מערכות על שבב (SoC). "במארוול ישראל נמצא 20% מכוח האדם הגלובלי של החברה – נתון מרשים בכל קנה מידה. אנחנו מקדמים שיתופי פעולה עם גורמים ישראלים באופן אינטנסיבי, ויש לנו חלק מאוד משמעותי ומכובד מתוך כלל הפעילות הגלובלית של מארוול. אנחנו נשמור על זה גם בטווח רחוק. זה מראה שצריך למצוא את הגישה והמעמד הנכון", הוסיף מיוחס.

כמו רבים מחבריו, גם מנכ"ל מארוול חושב שיש סימנים למשבר. אולם, מיוחס סבור, כי עתיד טוב יותר יבוא עם השקעה נכונה בחינוך: "התחרות הגלובלית מאוד קשה, בעיקר מהמזרח, מהשווקים המתעוררים כמו סין והודו. היתרון שלהם הוא בתחום העלות לעובד, אבל צריך להיזהר לא ליפול במלכודת ולא להסתכל על הדברים רק דרך החור של הגרוש, שכן גם הפערים במחיר העלות של המהנדסים הולכים ומצטמצמים". הוא סיים ואמר, כי "למרות שאנחנו לכאורה במשבר, ויש סממנים לכך ולא מעט סימני שאלה – לשמחתנו אנחנו עדיין נתקלים בקשיים בגיוס של מהנדסים. בדרך כלל על כל מהנדס שיוצא מן האקדמיה מתחרים יותר מחברה אחת. זו נקודת אור שנקווה שנצליח לשמר אותה, אבל צריך להשקיע יותר בחינוך".