אלון עירוני, סיאנו מובייל: "צריך להחזיר ההשקעות בתעשיית המוליכים למחצה, אחרת ישראל תישאר מחוץ לתעשייה"

"צריך למצוא כלים שיגרמו לחברות הון לחזור ולהשקיע בתעשיית המוליכים למחצה. אם זה לא ישתנה ישראל תישאר מחוץ לתעשייה, להוציא אולי מרכזי פיתוח של מספר חברות גלובליות", אמר אלון עירוני, מנכ"ל סיאנו מובייל סיליקון, במושב המיקרואלקטרוניקה של הכנס השנתי של תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה 2013, שנערך בהפקת אנשים ומחשבים במלון דייויד אינטרקונטיננטל שבתל אביב, ביום ה' האחרון.

לדבריו, "חברות הון סיכון אומרות במפורש שהן מתחמקות מהשקעה בתעשיית המוליכים למחצה. בתחום הזה דרושה השקעה ארוכה וממושכת. זמן התכנון של המעבד הוא ארוך, הטמעת המעבד לוקחת עוד שנה ורק אז יוצאים עם המוצר ללקוחות, לכן חברות הון סיכון מחפשות את תחום התוכנה, שם התהליך הרבה יותר מהיר. זה לא דבר חדש, אבל זה כבר ממש משפיע על התעשייה שלנו. צריך לנסות לשנות את זה – ומהר".

עירוני עומד בראש חברה שעוסקת בפיתוח מעבדים ופתרונות מבוססי מעבדים לקליטה דיגיטלית ניידת של תכני טלוויזיה, אשר מונה 80 עובדים –  60 מתוכם בישראל, בה מבוצע הפיתוח, ו-15 בסין, בייצור. מנכ"ל סיאנו נדרש גם הוא להבדל בין ישראל לטייוואן בתחום פיתוח המעבדים: "צריך לשנות כמה דברים. הממשלה הטיוואנית השקיעה סכומים עצומים בתעשיית המוליכים למחצה, הרבה יותר מישראל. רובן היו בצורה של מענקים, כספים שהלכו לחברות ולא חזרו, ולא היתה כוונה שיחזרו". עירוני הוסיף ואמר, כי  "אני לא אומר שנשנה את חלוקת הכספים של המדען הראשי מהלוואה למענק, אבל צריך למצוא דרך אמצע. צריך להקטין את ההחזר של 4.5%, למשל. הבדל נוסף הוא שחוק המו"פ לא מעודד חברות 'אמיתיות', שמייצרות. הן ברוב המקרים לא מתאימות לרמת החדשנות אותה מוצא המדען הראשי כמתאימה".

עם זאת, עירוני חושב שיש עדיין יתרון לישראל. "המהנדסים הישראלים עדיין יותר טובים ממקביליהם הסינים, אבל בהרבה מקרים זה לא כל כך משנה, שכן גם מהנדס בינוני יכול כיום לתכנן מעבד טוב. העתיד של התעשייה בישראל היא ללכת אל דברים מאוד מתוחכמים, כאלה שמהנדס בינוני לא יכול לעשות אותם, כאלה שיושבים מעל כלי ה-CAD – וכמובן שיש להם ביקוש", אמר עירוני.

יונתן ונד, מנכ"ל מיקרון (Micron) ישראל, ייצג את הבעיה הנוכחית של ענף ייצור השבבים בישראל אולי יותר מכולם. כזכור, מיקרון ישראל עומדת בפני סגירה בעקבות החלטה של מיקרון העולמית. "אין שום ספק שאם אני מסתכל על המקרה של מיקרון ישראל, אנחנו במשבר. זה מפעל מצטיין שמתחיל את שנתו ה-14 בייצור ועומד בפני סכנת סגירה. זה אומר שאסור לנו לדרוך במקום", אמר ונד. "אנחנו יכולים להפוך את המשבר הזה להזדמנות באופן ספציפי וכללי לשוק הישראלי. אנחנו בחיפוש אקטיבי של קונה למפעל שייצר בו לאו דווקא זיכרונות, למשל שוק האנלוגי שבצמיחה. אנחנו יכולים למנף את החדשנות, הצוות והעבודה הפנטסטית כדי ליישם את מחזור הצמיחה הבא שלנו", הסביר ונד.

מנכ"ל מיקרון הצטרף לקוראים להשקיע גם בייצור ולא רק בחדשנות, ואולי לנסות לשנות בקצת את המחשבה שייצור זו מילה גסה עבור חלקים במשק הישראלי. "מפעלי ייצור זה הרבה מאוד דולרים. אני איש ייצור וגאה להיות איש ייצור", אמר ונד, "ייצור של שבבים הוא היי-טק, הוא מאוד מתוחכם ומצריך אנשים עם השכלה גבוהה ועם רמת מיומנות וידע".

ואולם, ונד מודע לבעייתיות שנוצרה בעולם במגזר הזה. "המחזורים הטכנולוגיים של המוצרים מאוד מהירים. התחרות גרמה למיזוג. בשנות השמונים היו מעל 35 חברות בעולם שייצרו זיכרונות, נשארו 5 ובקרוב רק 4. זהו שוק שמאופיין בתחרותיות מאוד קשה עם כל המשמעויות. נושא כוח האדם גוזר השקעה רבה בגלל ההשקעה הנדרשת, והנושא של ירידה מהירה של מחירים דורש תחרותיות והתמקדות בהורדת עלויות", הוא אמר.

לדבריו, כוח האדם המקצועי הוא מאוד משמעותי. "אנחנו עושים עבודה מצוינת בחינוך, אבל אנחנו לא עושים כמדינה בכמויות שמספיקות. חסרים מהנדסים, חסרים הנדסאים וחסרים טכנאים – וזה דורש עבודה. בעניין של יזמות אולי אין לנו בעיה, אבל יש בעיה בגדילה, בירידת קצבים ואנחנו אפילו מתחילים להתכווץ. לבסוף, שאל ונד את הנוכחים, "איך חברות בישראל ימשיכו להתקיים, כאשר לעומת טייוואן ומקומות נוספים, אין עידוד של הממשל?".