צה"ל החל בפיתוח הדור הבא של הסלולר הצבאי המוצפן בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים

צה"ל החל בפרויקט לפיתוח הדור הבא של הסלולר הצבאי המוצפן, אשר יחליף את "ורד הרים" – כך חשפה הבוקר (ה') תת-אלוף אילה חכים, מפקדת יחידת לוט"ם באגף התיקשוב. הפרויקט, ציינה, צפוי להסתיים ב-2014. למרות שחכים לא התייחסה לכך בדבריה, לאנשים ומחשבים נודע, כי היקפו הכספי של הפרויקט עומד על עשרות מיליוני שקלים. יצוין, כי הפרטים על הפרויקט פורסמו לראשונה באתר TheNewCOM מקבוצת אנשים ומחשבים.

תא"ל חכים היתה דוברת המפתח בכנס שערכה נט-אפ (NetApp) ישראל ללקוחותיה במגזר הביטחוני. את הכנס, שנערך בהפקת אנשים ומחשבים במלון דניאל בהרצליה, הנחה עמיר רפפורט – העורך הראשי של ישראל דיפנס.

ייעודו של הפרויקט השאפתני של צה"ל הוא להביא לכך שניתן יהיה להעביר באמצעות מכשיר הסלולר יותר מידע, לרבות מידע חזותי, עם נפח נתונים גבוה יותר – מבלי לפגוע בהיבטים המבצעיים של העברת המידע. כך, המכשיר הנייד החדש של הצבא עתיד להיות נוח לשימוש ויוכל, בין השאר, להעביר למפקדים בשטח תמונות מלוויינים ומזל"טים בזמן אמת.

"ורד הרים", אותו יחליף המכשיר שמפותח בימים אלה, הוא מכשיר סלולרי שפועל במסגרת רשת תקשורת מוצפנת, המאפשרת שיחות מסווגות בין דרגי השטח השונים. פיתוחו החל לפני כעשור והוא מצוי בשימוש מבצעי זה כמה שנים. בסוף העשור הקודם הוחלט על פיתוח הדור הבא של "ורד הרים" בצה"ל, שיאפשר למכשיר הסלולרי המוצפן לכלול מגוון אפשרויות שונות, כגון תמונות בזמן אמת ממזל"טים ולוויינים, קבלת מייל, סרטוני וידיאו, מפות דינמיות ועוד.

"אני רואה את הסוף של 'ורד הרים', ואני רוצה להוציאו לפנסיה בבטחה", אמרה תת-אלוף חכים. "צה"ל הוא צבא פוסט מודרני, מבוסס יכולות תיקשוב. אם אתה לא ברשת – אתה לא קיים". המאפיין את מערך התיקשוב הצבאי, הסבירה, הוא הצורך בהבנה של ההיבטים המבצעיים של הצבא, ההתמודדות עם השינויים הטכנולוגיים המהירים, והרצון לאמץ ככל האפשר טכנולוגיות אזרחיות, על מנת לחסוך במשאבי פיתוח ובזמן.

"מה שנעשה בעולם האזרחי משפיע עלינו", אמרה, "האזרחי הופך את הבלתי אפשרי לאפשרי. קצב השינויים הטכנולוגיים מחייב איזון בין קידמה מחד ויכולת תמיכה ותחזוקה לאורך זמן מאידך. יש גידול בלתי פוסק בהיקף ובקצב המידע. אנו נכנסים לעולמות תוכן נוספים, דוגמת Big Data. התכנסות היישומים הקלאסיים מעל תקני אינטרנט מביאה לשינוי בגישת פיתוח מערכות המידע וצריכת המידע".

ה-IT הצבאי, אמרה תא"ל חכים בכנס, "נמצא באיזון שבין הזדמנות טכנולוגית וצורך מבצעי ברור. הגורם המבצעי מוביל את התהליך, זה מחייב את הטכנולוגים להיות מחוברים לעולם המבצעי. עלינו להיות במצב בו הלקוחות יקבלו בדחיפה את המידע הרלוונטי בלבד, כדי שהם לא יוצפו במידע עודף, אבל שהמידע יהיה נגיש בכל עת".

"עלינו לנצל טוב יותר את המשאבים המושקעים בפיתוח המערכות", אמרה תא"ל חכים, "אנו משקיעים יותר מ-100% ובסוף ממצים מהמערכות רק מחצית, או 70% במקרה הטוב. עלינו להביא להקטנת זמני תגובה של Sensor 2 Shooter, אנו קרובים לעולם של Near real time".

בהיבט כולל של התיקשוב, אמרה מפקדת לוט"ם, כי "עלינו לפתח את מערכות ה-IT בתפיסת תהליכים ולא רכיבים. אנו נדרשים לקיצור קבועי הזמן לפיתוח, כי אנו נמצאים מול דינמיות של הצורך המבצעי. המערכות צריכות להיות גמישות, כדי לענות לדרישות משתנות של הלקוחות. היום כל אחד נמצא ברשת, ולכן הקישוריות אותה אנו מממשים היא טקטית ואסטרטגית".

ההיערכות לשנה הקרובה, קבעה חכים, "נעשית תוך התכנסות של התקציב, לצד התמודדות מול חוסר ודאות". הרשת, ציינה, "הינה המרכז והתשתית. יש גידול עצום במספר המשתמשים. ניידות היא מגמה גוברת, כאשר עלינו לתת מענה לרכיבים ניידים. הלקוחות בצבא רוצים לקבל את מה שיש באזרחות – זו בעיה ואתגר עבורנו".

"נקים ליבת רשת שתהא זמינה למגוון זרועות ויישומים", אמרה תא"ל חכים, "נשפר ונעשיר את היכולות למשתמש הנייד. נממש את התפיסה של חיבור נייד-נייח ונייח-טקטי. אנו עובדים על הרחבות הרשת בצורה מאובטחת. נפעל לשדרוג הרשת בקצב סביר, כי בניגוד לאזרחות – אין לנו הכנסות ממשתמשים".

לדבריה, "אנו מטמיעים פרויקטים תוך מימוש התפיסה האג'ילית ושמים דגש על היבטי אבטחת מידע. נשלב דברים מהאזרחות, דוגמת מציאות רבודה ושולחנות דיגיטליים. נשקיע רבות ביצירת תשתית רובסטית, זמינה ובעלת יכולת גידול".

המעבר של צה"ל לנגב, אמרה חכים, "הוא משהו שקורה פעם בשנות דור. יחידות לוט"ם ואופק יוצבו מזרחית לאוניברסיטת בן גוריון ב-2018. זה מהלך תשתית משמעותי, אשר ישפיע על הצבא עשרות שנים קדימה. עלינו לחשוב באופן מספיק גמיש כדי להתמודד עם שינויים טכנולוגיים עתידיים. המעבר ייעשה תוך כדי רציפות תפקודית, והיפטרות מטכנולוגיות ישנות".

תת-אלוף חכים סיימה באומרה, כי "הסייבר תופס חלק מרכזי ממגוון האיומים בו אנו פועלים. הסייבר הוכרז על ידי הרמטכ"ל כמימד לחימה חמישי. האתגרים בסייבר הם בראש – ניטור ובקרה קציפה ולאחריו – הגנת המערכת, הטמעת מתודולוגיות פיתוח מאובטח, אימוץ והתאמת מוצרי אבטחת מידע אזרחיים ופיתוח צופן בראייה לאומית כוללת. נוצרו מקצועות חדשים, בעיקר בסייבר, עלינו להגדירם ולאתר כוח אדם מתאים".