דו"ח iSuppli: בעקבות העלויות, יצרני השבבים יוכלו לפעול על פי חוק מור רק עד 2014

החל משנת 2014 יתכן שיצרניות השבבים לא יוכלו עוד לעמוד בחוק מור – כך מעריכים בחברת המחקר iSuppli. זאת, בשל העלויות הגבוהות של ייצור השבבים, ולאו דווקא בשל מגבלות תכנון.

חוק מור, שקרוי על שמו של גורדון מור – ממייסדי אינטל, קובע שמספר הטרנזיסטורים שניתן להציב במעגל משולב יוכפל, פחות או יותר, מדי שנתיים. במשך למעלה מארבעים שנים מוזער המבנה של השלבים וחוק מור נשמר. אולם, החל משנת 2014, עלולה העלות הגבוהה של הציוד לייצור שבבים להקשות על היצרניות לשמור על חוק מור, "והעקרונות הכלכליים הבסיסיים של התעשייה ישתנו" – על פי דו"ח שפרסמה iSuppli.

"תהליכי הייצור ימוצו עד קצה גבול היכולת כאשר הטכנולוגיה של השבבים תמוזער מעשרים ננו-מטרים ל-18 ננו-מטרים", אמר לן ג'לינק, מנהל בחברת iSuppli ואנליסט ראשי לתהליכי ייצור של מוליכים למחצה. "ברמה זו יהיו המכונות שמשמשות לייצור של המוליכים למחצה כה יקרות, עד שהתפוקה שלהן במשך חיי השירות לא תצדיק את ההשקעה הגבוהה".

למרות שניתן יהיה לכאורה להשיג עוד רמות נוספות של מזעור גם לאחר המעבר מטכנולוגיה של עשרים ננו-מטרים לטכנולוגיה של 18 ננו-מטרים, הרי שחוק מור לא יהיה תקף עוד ביחס לייצור המוני של שבבים, על פי iSuppli.

כיום עוברים באינטל לתהליכי ייצור בטכנולוגיה של 32 ננו-מטרים, בעוד שקבלנית המשנה הגדולה בעולם לייצור שבבים – TSMC הטייאוונית – החלה לא מכבר לייצר שבבים בטכנולוגיה של 40 ננו-מטרים עבור לקוחות דוגמת Nvidia. בלא מעט חברות הגיעו כבר למסקנה שהפעילות של ייצור השבבים יקרה מדי. AMD הגיעה לסף פשיטת רגל והחליטה לפצל את הפעילות של ייצור השבבים. גם חלק מיצרניות הזיכרונות בדרום מזרח אסיה כמעט ונכחדו בשל השקעות העתק הכרוכות ברענון של פסי הייצור.