השבוע שהיה
השבוע החולף עמד בסימן ההכנות לתערוכת המובייל הגדולה בעולם, MWC, שתיערך בשבוע הבא בברצלונה – ובהחלט יש למה לצפות ● בינתיים, המשיכו להופיע בכלי התקשורת האשמות חסרות שחר כלפי תעשיית ההיי-טק, שרבים נוטים לשכוח עד כמה היא חיונית למשק הישראלי ● מזל טוב למשרד החינוך, שסוף סוף רותם את הרשתות החברתיות לטובת חינוך ילדינו ● וכמובן: חג שמח
השבוע החולף עמד בסימן ההכנות לקראת יציאתה של משלחת אווירית מכובדת מישראל לתערוכת המובייל הגדולה בעולם, MWC, שתיערך בשבוע הבא. טעימה מכך אפשר היה לראות בכנס מקדים שנערך השבוע תחת השם "צו 8 לברצלונה". שם הכנס ממש לא מקרי.
ההתפתחויות המהירות בשנים האחרונות בתחום התקשורת הסלולרית הולידו את הטלפונים החכמים, שכבר כיום, על פי דו"חות אחרונים, עקפו במכירות את המכשירים הרגילים. העידן החדש ייתר את טרנד ה-BYOD, שהוא חלק מתופעה שארגונים מתמודדים איתה זמן רב – עובדים שמצטיידים בטלפונים חכמים או מקבלים מכשירי דור שלישי, ומבקשים לנצל את היכולות שלהם כדי להיות ניידים, זמינים ויעילים יותר. הכנס בברצלונה יהווה גם מעין חלון ראווה כחול-לבן של שורה ארוכה של חברות ישראליות, אשר עלו על הגל של הצימאון לפיתוח תכנים ואפליקציות לעידן המובייל. הן יחשפו שם לא מעט דברים חדשים.
לצדם יבואו החברות הוותיקות, אלו המפתחות פתרונות לתשתיות התקשורת והסלולר. ההערכות הן שחברות אלו יחפשו ואולי יציגו פתרונות יצירתיים שיהפכו את תשתיות התקשורת שלהן, "הצינורות", למקור חדש להגדלת הכנסות. התערוכה תשקף מן הסתם את הקרבות העזים המתחוללים בין יצרניות הטלפונים השונות – אפל (Apple), סמסונג (Samsung) ונוקיה (Nokia) שמנסה כעת לחזור לתחייה, שלא לדבר על RIM שעושה כעת את קאמבק אדיר. ואפשר גם לסכם את ההכנות לאירוע חשוב זה: ברצלונה תהיה זירה נוספת באמצעותה נוכיח שוב לעולם שאנחנו עדיין אומת סטארט-אפים.
הסתה פרועה נגד ההיי-טק
בישראל לעומת זאת היינו עדים השבוע לכמה כותרות שעסקו בצד האחר הפחות סימפטי של אומת הסטארט-אפים, ובראשן המשבר בענף ההיי-טק. זה התחיל במסיבת עיתונאים שנתית שעורכת אינטל (Intel) ישראל כל שנה, בה היא מציגה את תוצאותיה העסקיות החיוביות. אלא שהפעם כללה מסיבת עיתונאים זו גם אזהרה חמורה מפי מנכ"ל החברה, מולי אדן, שדיבר על החשש שבשנה הבאה הייצוא של ההיי-טק יירד.
אף אחד בממשלה לא קם כדי לבדוק ולראות מה ניתן לעשות. לעומת זאת, התחדש מחול השדים סביב אותן חברות רב לאומיות שעל פי חוק משלמות אחוז מס נמוך. שמותיהן השתרבבו לפרשה ששמה "הרווחים הכלואים". במסע מתוזמן, שבהתאחדות התעשיינים טוענים כי הוא מכוון ממשרד האוצר, החלו להופיע כתבות בעיתונים המספרות לציבור עד כמה חברות כמו אינטל, טבע ואחרות "עושקות" את הציבור. להזכירכם, מדובר באותן חברות שאחראיות ליותר משני שליש מהייצוא של המדינה, ומפרנסות עשרות אלפי עובדים.
הדמגוגיה לא נפסקה וחלחלה גם לעיתונאים ומובילי דעה. בנקודה זו הבינו סוף סוף בהתאחדות התעשיינים, המייצגת את כל התעשייה, שיש לצאת לקרב הסברה מסיבי. במכתב ששיגר השבוע למשרד האוצר, כתב מנכ"ל ההתאחדות אמיר חייק בצורה חד משמעית: "הפסיקו להסית נגד התעשייה, הם לא האויבים שלנו".
מזל טוב למשרד החינוך
השבוע הזה מסתיים בברכת מזל טוב למשרד החינוך. אפשר לצרף לזה ברכת "בוקר טוב חברים". הסיבה למסיבה: משרד החינוך מרכך את עמדתו הקשוחה האוסרת על מורים להיות חברים ברשת הפייסבוק (Facebook). כך, המשרד עתיד להוציא בקרוב חוזר למנהלים המאפשר לבתי ספר להתחבר לרשתות חברתיות סגורות, בהן ינהלו דיאלוג עם התלמידים בנושאים חינוכיים ולימודיים. אין ספק שזו התחלה טובה. יש לקוות שבהמשך גם יפנימו במשרד החינוך כי האינטרנט והרשתות החברתיות הם חלק בלתי נפרד מחיי היום יום של התלמידים. הם קמים עם זה בבוקר והולכים לישון עם זה בלילה. הרשת הפכה לזירה בה תלמידים מפעילים אלימות כלפי חבריהם, כלפי המורים ובכלל. הם חשופים שם לאינסוף סכנות, ללא השגחת מבוגרים. הגיע הזמן שראשי המשרד יוציאו את הראש מחוץ לחלון משרדיהם ויבינו שיש בחוץ עולם חדש, שונה ממה שהכירו. אם הם לא יתעשתו, מערכת החינוך תהיה בלתי רלוונטית לתלמידים.
בוז לח"כים החדשים
הכנסת הייתה אמורה לקיים אתמול (ד') סדנת הדרכה לחברי הכנסת הצעירים על ממשל פתוח, שקיפות וממשל זמין. לצורך העניין גויס השר היוצא מיכאל (מיקי) איתן, שהיה ממונה על כך בממשלה היוצאת ולחם למען זה בכל זירה. המטרה הייתה לסייע לחברי הכנסת בעבודתם הפרלמנטרית, להראות להם מה הממשלה עושה, איזה כלים עומדים לרשותם ואולי גם יהיו להם רעיונות מה לעשות. רק ארבעה ח"כים הואילו בטובם לבוא לסדנא. כל השאר העדיפו לבלות בחדריהם, במליאה הריקה ממילא, ואולי בכלל בבית בעיסוקים אחרים. אם זו ההתחלה של הח"כים החדשים, נראה שאנו צפויים לעוד הרבה מחזות אבסורדים.
סוף השבוע הזה והשבוע הבא יהיו בסימן פורים. לרגע אחד, אנו מצווים לשכוח את צרות היום יום שלנו, ומתחפשים לדמויות אחרות שמעוררות חיוך ומעוררות את השמחה. אבל אנחנו כעם היהודי אף פעם לא שוכחים שהשמחה תמיד באה אחרי עצב או סכנת השמדה, כפי שתכנן לנו המן במגילת אסתר. אחרי שמסיימים את ימי השמחה והמשתה חוזרים למציאות האפורה, שדורשת קבלת החלטות ופעולות שונות.