פרופסור איזי בורוביץ: "ה-IT הניע את תעשיית התעופה – והוא זה שיעזור לחברות לשרוד את המשבר אליו נקלעו"
"ב-2012 עמדה הרווחיות של מרבית חברות התעופה על 21 סנט לכל נוסע. ברור שבמציאות כזו אי אפשר לשרוד מבלי להתעייל - ומערכות המידע הן הפתרון", אמר בורוביץ - דיקן בית הספר לניהול וכלכלה במכללה האקדמית תל אביב יפו ● "למעשה, חברות התעופה העבירו את כל עבודת הבק-אופיס של תהליכי הכרטוס אל הנוסע - וזה חסכון אדיר", הסביר בורוביץ, שיהיה אחד ממרצי המפתח בכנס השנתי של לשכת מנתחי מערכות המידע בישראל
"מערכות המידע היו אלו שהניעו את תעשיית התעופה – והן גם אלו שיעזרו לחברות התעופה לשרוד את המשבר הקשה אליו הן נקלעו", כך אמר פרופסור איזי בורוביץ, דיקן בית הספר לניהול וכלכלה במכללה האקדמית תל אביב יפו, בשיחה עם אנשים ומחשבים. לדבריו, "האינטרנט והטלפונים החכמים הפכו להיות הכלים המרכזיים בארסנל של חברות התעופה, והן בהחלט צריכות את הסיוע הזה: ב-2012 עמדה הרווחיות של מרבית חברות התעופה על 21 סנט לכל נוסע. ברור שבמציאות כזו אי אפשר לשרוד מבלי להתעייל – ומערכות המידע הן הפתרון"
פרופסור בורוביץ יהיה אחד ממרצי המפתח בכנס השנתי של לשכת מנתחי מערכות המידע בישראל, שייערך ב-11 במרץ בהפקת קבוצת אנשים ומחשבים. פרופ' בורוביץ ידבר בכנס על הקשר שבין התפתחות תעשיית התעופה, לבין התפחותה של תעשיית ה-ICT. "צריך לשים לב שמאז 1958, תעשיית התעופה לא התקדמה – לפחות לא בליבת הפעילות שלה", אמר בורוביץ. "המטוסים עדיין טסים באותה מהירות – הם רק חדישים יותר. גם מטרתם נותרה זהה: להעביר אנשים או חבילות ממקום למקום. יש סיפור ידוע, לפיו אחת הסיבות ש-יבמ (IBM) החלה לפתח את המחשבים המרכזיים שלה, היתה בעקבות פגישה מקרית בין אחד מבכירי החברה, למנהל באמריקן איירליינס (American Airlines), שסיפר לאיש יבמ מהם הצרכים שלהם. עד אז עבדו בחברות התעופה עם דף ועט".
בורוביץ הסביר, כי "בזכות מערכות המידע, שיפרו חברות התעופה את השירות והרחיבו את יעדי הטיסות. למעשה, הן העבירו את כל עבודת הבק-אופיס של תהליכי הכרטוס אל הנוסע. היום אתה יכול להזמין טיסות מהטלפון החכם, להדפיס את כרטיס העלייה למטוס ולבצע את הצ'ק-אין בשדה – כל זאת מבלי לפגוש דייל קרקע אחד. בחלק מהמקרים אתה יכול גם לשלוח את המזוודה שלך לבד, באמצעות מערכות מתאימות, וללכת אל שער המטוס".
"החיסכון הוא אדיר", קובע פרופ' בורוביץ. "עלות של כל דייל קרקע היא עשרות אלפי דולרים בשנה לחברות התעופה. קח לדוגמה את אל-על הישראלית, עם שלושת מיליון הנוסעים שהיא משרתת כל שנה. דמיין שמעתה באל-על כבר לא ידפיסו בכלל את כרטיסי העליה למטוס, אלא יעשו הכל דרך האינטרנט והטלפונים החכמים. מדובר יהיה בחסכון של שלושה מיליון דפי A4 בשנה. וזו רק דוגמה קטנה אחת".
באשר לסוגיית מעמדו של המנמ"ר, אמר בורוביץ, כי "המועמד הטוב ביותר לנהל חברה, במיוחד בענף התעופה, הוא מנמ"ר. הוא מכיר הכי טוב את הצדדים הטכנולוגיים ואת תהליכי הניהול של חברות תעופה. כאשר הגעתי לאל על, הבנתי יותר מכולם בכל התחומים הטכנולוגיים וזה עזר לנו רבות בקבלת החלטות".
בתשובה לשאלה, מדוע המציאות אינה כזו – ומנמ"רים רבים לא הופכים למנכ"לים, השיב בורוביץ בחיוך, כי "זה עניין של פוליטיקה ארגונית – שהיא לא פחות קשה מהפוליטיקה המפלגתית".
תגובות
(0)