עופר זקס, מנכ"ל מכון הייצוא: "הירידה בייצוא ההיי-טק מדאיגה, אולם יש מקום לאופטימיות לגבי 2013"

השנה נרשם לראשונה קיפאון בהיקף הייצוא של תעשיית ההיי-טק, קטר הצמיחה של ענף הייצוא הישראלי. הסיבה העיקרית היא משבר הדולר והמיתון החריף בשוקי אירופה וארצות הברית. הנתונים האלה בהחלט מדאיגים את מנכ"ל מכון הייצוא, עופר זקס, שנכנס לתפקידו בספטמבר האחרון. הירידה בהיקף הייצוא פוגעת בראש ובראשונה בחברות ההזנק הקטנות ובחברות שזה עתה החלו למכור בחו"ל. הן מהוות חלק ניכר מהלקוחות שנהנים משירותיו של מכון הייצוא, הגוף הרשמי של מדינת ישראל, שתפקידו לפתוח צוהר ליצואנים בישראל, וענף ההיי-טק בכלל.

זקס הגיע לתפקידו האחרון מתחום החקלאות. תפקידו האחרון היה סמנכ"ל לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החקלאות, במסגרתו ייצג את המדינה בבריסל במשך שנים רבות. זקס אומר, כי למרות שבא מתחום החקלאות הטיפול בייצוא זהה במקרים רבים לכל הענפים, וזו שאלה של ניהול.

"אני רואה את תפקידי כמי שיביא לכך שמכון הייצוא שאני עומד בראשו ישמור עצמו כמה שיותר רלוונטי לקהילת היצואנים", אומר זקס בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו. "קשה למדוד את התועלת הישירה של פעילות המכון", אומר זקס. "המדידה הפיסית לדעתי היא מידת שביעות הרצון של 1,500 הלקוחות שלנו, ובנושא הזה נעשו לא מעט פעולות עד היום – אבל עלינו להמשיך ולהתאמץ כדי לראות מגמת שיפור ממשית".

תולים תקוות בשר החדש
לדבריו, "הפעילות שלנו היא נגזרת של התעשייה. תפקידנו להקשיב ללקוחות שלנו ולשמש למעשה קולם של היצואנים לא רק כלפי העולם, אלא גם כלפי המוסדות הממשלתיים הרשמיים של ישראל. מכון הייצוא הוא עמותה שנתמכת על ידי ממשלת ישראל, עם תקציב לא גדול של כ-80 מיליון שקלים בשנה, מתוכו 50 מיליון מגיעים מתקצוב ממשלתי. כניסתו של נפתלי בנט לתפקיד שר הכלכלה, שאחראי על המכון, מעוררת אופטימיות כי ימצא דרך לתגבר את משאבי המכון, במיוחד לאור עברו של השר, כאיש היי-טק לשעבר".

בימים אלו, כאשר ספר התקציב החדש מתגבש, מקווה זקס, כי "הממשלה תאמץ את התובנה, שלמרות הצורך בקיצוצים, אסור לעצור את ההשקעות והתמיכה באותם מנועים שמביאים את הצמיחה למשק, והייצוא בכלל וההיי-טק בפרט הם ללא ספק המנועים האלו".

פרסמתם נתונים מדאיגים על הירידה בייצוא. האם אתה מודאג?
"אכן. שנת 2012 הביאה חדשות לא טובות, אבל אני רואה זאת כסטגנציה שהיא מאוד בעייתית לאור המציאות בשוקי העולם. אין ספק שאני מאוד מוטרד ומודאג. צריך לזכור שבכל העולם ההיי-טק עובר זעזועים, שלמרבה המזל השפיעו עלינו בצורה אטית, וחלק מהעסקאות שבאו לידי ביטוי בתוצאות של השנה נחתמו עוד בטרם המשבר. אבל אני אופטימי, כי הנתונים לתחילת 2013 נותנים מקום לתקווה לשיפור המצב. אסור לשכוח שלמצב בארץ תורמת ירידה מתמדת בשער הדולר, שאמנם החלה מזמן, אבל השפיעה רק כעת".

אילו אמצעים אתם נוקטים כדי לסייע ליצואנים בענף ההיי טק?
"הפעילות שלנו מתבצעת בכמה זרועות. האחת סקטוריאלית, כמו ענף ההיי-טק, המחולק לתתי סקטורים, והזרוע השנייה היא שירותים לייצוא, שהיא נכונה לכל סקטור. פה הערך המוסף שלנו לחברות הזנק הוא רב מאוד. אנו פותחים להן דלתות, עוזרים להן בכל הצדדים הלוגיסטיים, השיווק וקשרים. היתרון המרכזי לחברה שבאה להציג בביתן שלנו בכל העולם הוא, שהיא פטורה לחלוטין מטיפול בבעיות לוגיסטיות, ואנשיה עסוקים נטו בשיווק ומכירת המוצר שלהם. את המודל הזה יישמנו בתערוכת המובייל בברצלונה לכ-67 חברות, והצגנו יותר מ-100 אפליקציות. ארגנו כ-2,000 פגישות ומגעים שונים עם לקוחות בחו"ל. השירות שלנו הוא מעטפת אחת גדולה, שכוללת גם חשיפה, גם יחסי ציבור ובעיקר פתיחת דלתות. אנו מסייעים לחברות, שבלעדינו ספק אם היו יכולות להגיע לאירועים בינלאומיים כמו התערוכה בברצלונה".

מה לדעתך הממשלה צריכה לעשות כדי לגרום לכך שהענף ימשיך לייצא ויהיה אטרקטיבי למשקיעים?
"אני חושב שהממשלה תמימת דעים עם התעשיינים, שהייצוא הוא דבר מרכזי וחשוב, בייחוד עבור חברות ההזנק. הממשלה צריכה לייצר תשתיות על מנת שהחברות האלו יוכלו לעבוד ולהתחרות מול שווקים קשים כמו סין, הודו ואחרים. יש לנו יתרון טכנולוגי וגם ברמת המוח האנושי, ובשל העובדה ששווקים כמו סין כבר לא זולים, עלינו לדעת לתמרן בין הטיפות. מה שחשוב הוא להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים. במקביל, אנו עושים פעולות פנימיות כמו כנסים למגזר הביטחוני והרפואי וגם חושפים את תעשיית הטלקום לאפריקה. אין לנו ספק ששם הפוטנציאל הבא של ענף הטלקום הישראלי, ולמרות שזה נשמע קצת מוזר, אני לא חושב שיש הרבה חברות פה שיכולות להרשות לעצמן לא להיות באפריקה".

ולסיום, אנו ערב יום העצמאות ה-65. נכון לדבר עדיין על עצמאות כלכלית?
"אני חושב שהביטוי הזה כבר לא נכון. אנו חיים בעולם גלובלי, וישראל היא חלק בלתי נפרד ממנו. יש לנו דריסת רגל בתחומים רבים, והמשימה שלך היא כל הזמן להתמקד ביתרון היחסי שלך. דווקא הגודל שלנו, כלומר בסך הכל שוק קטן ביחס למדינות ענקיות, מאפשר לנו יותר גמישות ולהלך בין הטיפות, ולכן אני אופטימי לגבי עתידה הכלכלי של המדינה".