גדי זינגר, אינטל: "ה-DNA של המהנדסים הישראלים שלנו הוא לייצר חדשנות לצד הוכחת יכולת ביצועית"

"ה-DNA של המהנדסים הישראליים שלנו הוא לייצר כל הזמן חדשנות, מעבר לפיתוחים הרגילים, לצד הוכחת יכולת ביצועית שמשרתת את המטרות של החברה העולמית", כך אמר גדי זינגר, מנהל מרכזי המו"פ של אינטל (Intel) בישראל וסגן נשיא בקבוצת הארכיטקטורה של החברה, בראיון לאנשים ומחשבים, לרגל יום העצמאות. לדבריו, "יש מקום לאזכר את תרומתם של מרכזי הפיתוח שמפעילות כאן חברות רב לאומיות כמו אינטל למשק ולענף ההיי-טק בכלל".

מרכז הפיתוח הראשון של אינטל הוקם בחיפה ב-1974. היזם של הקמת המרכז היה דב פרוהמן, שהינו אחד משרשרת ארוכה של מנהלים בכירים ישראליים שכיהנו ומכהנים עד היום בהנהלה של אינטל. ארבע שנים לפני כן היה פרוהמן הרוח החיה בהמצאת ה-EPROM – רכיב הזיכרון הראשון שניתן למחיקה ולתכנות מחדש.  זיגנר אמר שהמוטו של פרוהמן לעובדים היה לחפש כל הזמן את החדשנות ולהוכיח את היכולת הביצועית. "הרוח הזו מלווה אותנו לאורך כל הדרך", ציין.

לדברי זינגר, "במהלך השנים היו מרכזי הפיתוח שלנו אחראים להמצאות שכיום הן חלק מקו המוצרים של אינטל. אז, בשנות ה-70 וה-80, זה לא היה ברור מאליו, במיוחד מאחר שאלה שהגו את ההמצאות הללו היו מהנדסים ישראליים".

הוא ציין שלא מדובר בהצלחה חד פעמית. "אפשר למנות מספר פיתוחים ששינו לא רק את פניה של אינטל העולמית, אלא את העולם הטכנולוגי בכלל".

הפיתוח הראשון של החברה בישראל היה מעבדי ה-8087 וה-8088, שיצאו לאוויר ב-1979 והיוו את המוח של המחשב האישי הראשון. "המעבדים הללו יצרו מהפכה בתפיסה המתמטית-החשיבתית שהייתה מקובלת אז", אמר זינגר. "עד להמצאתם כיוונו את הכול למיינפריים, בעלויות יקרות ביותר וברמת מורכבות אדירה". הוא ציין ש-"המעבדים הללו שינו בנוסף את התפיסה הכללית לגבי ה-PC. עד להמצאתם הוא נתפס במקרה הטוב כמעבד תמלילים ותו לו. המעבדים הישראליים הציבו את אינטל על מפת ה-PC העולמית".

ב-1997 שחררה אינטל לעולם עוד מוצר מהפכני, פרי פיתוח של המרכז הישראלי בחיפה (שאז נוהל על ידי מולי אדן): מעבד הפנטיום MMX במהירות 300 מגה-הרץ. היה זה המעבד האחרון בסדרת פנטיום 2 של אינטל, שהפך מאוחר יותר לסטנדרט עולמי. "המהנדסים שלנו ראו כבר אז שהעתיד של התעשייה הוא שילוב חזק ביותר של אלמנטים גרפיים ומולטימדיה בתוך המעבדים", אמר. "מעבדי הפנטיום שיצאו אחר כך וקיימים עד היום כוללים את התכונות של ה-MMX".

אני ואוטליני נשנה את העולם
עוד אמר זינגר, כי "המעבדים הבאים פותחו ב-2004, תחת שם הקוד דותן, והם הכילו את השבב סנטורינו, שהתרומה שלו לעולם היא הצבת ה-Wi-Fi כעובדה קיימת. עד אז, ה-PC, עם כל היכולות המוכחות שלו, לא היה ממש נייד, בגלל מגבלות תקשורת, וה-Wi-Fi היה בחיתוליו".

הוא ציין ש-"כשבאו לפול אוטיליני, מנכ"ל החברה, והציעו לו את הפיתוח הדגישו שיהיה צורך לתת מענה למספר הקטן של תחנות הבסיס המשרתות את ה-Wi-Fi . אוטליני התלהב ואישר, וכאשר ניסו להסביר לו שהמשמעות היא מהפכה בכל עולם התקשורת, שכן אינטל לא המציאה את ה-Wi-Fi, הוא ענה: אז נשנה את העולם. ואמנם, כיום לא יעלה על הדעת להשתמש במחשב אישי ללא יכולת תקשורת".

במהלך השנים ביצע המרכז הישראלי של אינטל פיתוחים רבים נוספים, שעל פי פרסומים בעבר, בשלבים מסוימים הצילו את החברה והחזירו אותה לקדמת מפת החדשנות העולמית.

זינגר משוכנע שה-DNA שעליו הוא מדבר ימשיך לעוד הרבה שנים. כעת מדברים על שינוי הדרך שבה אנחנו מתקשרים עם המחשבים שלנו. עד כה התרגלנו למקלדת, מסך ועכבר, והעולם הולך למציאות בה במקום שהאדם מתאים את עצמו לממשק של המחשב, כפי שהיה עד עכשיו, המחשב הוא זה שיתאים את עצמו לסביבת העבודה של האדם. אם חשבתם שראיתם הכול בנושא הזה, אתם טועים. באינטל יש מוחות קודחים שעובדים על זה.

"אני חושב שמרכזי הפיתוח של אינטל תרמו תרומה עצומה לחברה הישראלית ולענף בכלל", סיכם זינגר. "אינטל היא ללא ספק אחת מאותן חברות שתרמו לכך, ועל זאת יש מקום לגאווה".