השבוע שהיה

בתחילת השבוע התחילה הכנסת לעבוד סוף-סוף, אחרי פגרה ארוכה בעקבות הבחירות, חגי האביב והרכבת הקואליציה. עבודת הכנסת נעשית, בין היתר, על ידי הוועדות. באופן לא מפתיע לחלוטין, התברר שבין מעט הוועדות שעדיין לא אויש תפקיד היו"ר שלהן – היא ועדת המדע והטכנולוגיה. זה לא רק בגלל עניינים פוליטיים בין הקואליציה לאופוזיציה. הסיבה העיקרית היא חוסר המודעות המוחלט שקיים אצל הנבחרים שלנו לטכנולוגיה, היי-טק, תיקשוב ועוד.

קבלת תפקיד יו"ר ועדת מדע והטכנולוגיה נתפסת כעונש, או פחיתות כבוד. ולראייה, לא שמענו על מריבות בין מפלגות מי תקבל את ראשות הוועדה. נכון הוא כי כמו כל ועדה, גם ועדה זו לא משנה סדרי עולם. אמנם בקדנציה הקודמת, שני יושבי הראש שלה, חברי הכנסת מאיר שטרית ורונית תירוש, הפיחו בה רוח חיים ועסקו בחקיקת חוקים – אבל חשיבותה של הוועדה היא בדיונים שנעשים בה, הקשורים לסדר היום של עולם ההיי-טק, התיקשוב והמדע. אלו הם נושאים שבדרך כלל לא נדונים בפורום כלשהו אחר, בוודאי לא במליאת הכנסת או מליאת הממשלה. דווקא הכנסת הזו, שיש בה נציגים רבים יחסית בעלי זיקה להיי-טק, החלה בנושא הזה ברגל שמאל.

גזירות לפיד על התיקשוב
המציאות הזו מעיקה, כי אנו עומדים בפני תקציב דרקוני חדש שהממשלה עומדת להגיש לכנסת. שר האוצר, יאיר לפיד, אחראי גם על התיקשוב הממשלתי הנמצא במשרדו. קודמו בתפקיד, השר ד"ר יובל שטייניץ, הוביל תהליך די מורכב במשרד, שסופו היה הקמת מטה התיקשוב הממשלתי בראשותה של כרמלה אבנר. המטה הזה אמור להוביל את הממשלה לפרויקטי תיקשוב חוצי משרדים, שהשורה התחתונה שלהם היא התייעלות, אחידות בשירות ובתקנים הטכנולוגיים ושיפור השירות לאזרח.

קשה למדי להיות אופטימי באשר לעתידם של פרויקטים אלה. נקודת האור היחידה היא שבפרויקטי מרכב"ה למיניהם, התקציב "צבוע", כלומר קבוע מזה כמה שנים. הסיבה השנייה לתקווה המועטה, היא שבשנים האחרונות נעשו לא מעט פרויקטים, שכעת כבר אי אפשר לעצור אותם.

פרויקט אחר הנתון בסכנה נעשה במשרד החינוך. השר לפיד רומז לחבריו למפלגה שחברים יש באגד, ואם יהיה צורך לקצץ – גם הם יצטרכו לתת כתף. החינוך הטכנולוגי, עידוד ההשתלבות של תלמידי תיכון במבחני בגרות ברמה של ארבע וחמש יחידות – הם לא פחות חשובים מלימודי ליבה או הפניית תקציבים לשכבות חלשות. לפי שעה לא ברורה מדיניותו של השר בנושאי החינוך הטכנולוגי. גם פה התקווה היחידה היא שיש מהלכים שכבר אי אפשר לחזור איתם לאחור. ואם לשר החינוך, שי פירון, יש ספקות לגבי חשיבות החינוך הטכנולוגי, נפנה את תשומת ליבו לציטוט מעניין שאמר השבוע מרקו קומאסטרי, נשיא CA לאזור EMEA, בכנס השנתי של החברה בלאס וגאס: "ההשקעה של ישראל בחינוך הטכנולוגי וההקלה על האפשרות למימון פתיחת חברות סטארט-אפ, אפשרו לישראל לשדרג את התל"ג שלה ולהיות איתנה כלכלית, למרות מיקומה ולמרות האיומים הנמשכים עליה. אירופה צריכה ללמוד מכך".

לפעמים מה שרואים משם, לא רואים מכאן.

ד"ש מטרור הסייבר
השבוע קיבלנו גם דרישת שלום מהסייבר. זה נראה לכאורה כתעלול, אבל הנזק שהוא יכול לגרום – מפחיד. האקרים הצליחו לחדור למערכת סוכנות הידיעות AP, לשתול ידיעה שקרית על הבית הלבן וכמעט למוטט את בורסת ניו יורק. על רקע אירועי הטרור של הימים האחרונים, נראה כי התשובה לכך אינה רק באיתור המפגעים, אלא בהגברת אבטחת המידע בכל ארגון בכל מקום, מבלי לעשות הנחה או ויתורים. יש לשנן היטב הוראות אבטחה בסיסיות, כמו שינוי סיסמאות, אי פתיחת דואר ממוען לא מזוהה והשקעה בתשתיות אבטחה.

אם חשבתם שה-iPhone שלכם הוא ההמצאה הכי חדשה שיש בעולם הטלקום, הרי שסמסונג (Samsung) הציגה השבוע טכנולוגיה, שהמשמעות הסופית שלה היא שהטלפון שלנו כבר לא ימתין לכפות הידיים שלנו כדי לבצע פקודות. הוא יידע לקרוא את המחשבות שלנו, את הרגלי החיוג שלנו, את הרגלי הפעלת היישומים וביום מסויים בשעה הנקובה הוא יפעל מעצמו. מרתק, אבל גם מפחיד. בינתיים אנחנו ממשיכים לסמוך על האצבעות שלנו.

שבוע טוב.