רן שלום, עיריית פתח תקווה: "מענה ה-IT למצבי חירום לאומיים הוא חדר מלחמה אחוד"
"חמ"ל אחוד מבוסס על מידע שמגיע מכל הגופים שמגויסים בשעת חירום, מרכז אותו ומאפשר לקבל החלטות טובות יותר כיצד לטפל בכל האירועים", אמר שלום, מנמ"ר העירייה ● הוא תיאר כיצב פעלה המערכת הקיימת בעירייה באירוע דליפה של חומר מסוכן ממפעל בעיר ואמר ש-"מידע שקיבלו בחפ"ק אחד לא תאם במדויק את התמונה מהחפ"ק השני; אם היה שם חמ"ל אחוד, ניתן היה לראות את כל הנתונים בו זמנית ופעילויות ההצלה היו מסונכרנות"
"האתגר האמיתי והערך המוסף שמביא ה-IT בהתמודדות עם מצבי החירום הוא ביכולתו ליצור חמ"ל (חדר מלחמה) אחוד, שמבוסס על מידע שמגיע מכל הגופים שמגויסים בשעת חירום: שירותי הכבאות, מגן דוד אדום והמשטרה. הוא מאפשר להתמודד בצורה מושכלת עם מצבי קיצון, מאחר שהמידע מרוכז למערכת ניהול חירום אחת, שבאמצעותה ניתן לקבל החלטות טובות יותר כיצד לטפל בכל האירועים – לפי סדרי עדיפויות ובצורה נכונה", כך אמר רן שלום, מנמ"ר עיריית פתח תקווה.
שלום דיבר ב-DRP לאומי – הכנס השנתי להמשכיות ולרציפות תפקודית. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים אתמול (א') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהשתתפות מאות מקצוענים בתחום. הנחו אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.
לדברי שלום, "חמ"ל חירום בסדרי גודל עירוניים או לאומיים אינו רק אתגר טכנולוגי אלא לא פחות מכך גם אתגר ארגוני".
הוא הביא כדוגמה אירוע דליפה של חומר מסוכן מאחד המפעלים באזור התעשייה סגולה בפתח תקווה, שהתרחש בפברואר השנה. "נציגי העירייה שהפעילו את כוחות החירום וההצלה התרוצצו בין שני חפ"קים (חדרי פיקוד) – של המשטרה ושירותי הכבאות, כדי להבין את תמונת המצב של האירוע", תיאר. "מידע שהם קיבלו בחפ"ק אחד לא תאם במדויק את התמונה מהחפ"ק השני וההחלטות שהתקבלו היו יכולות להיות טובות יותר. אם היה שם חמ"ל אחוד, ניתן היה לראות את כל הנתונים בו זמנית ופעילויות ההצלה היו מסונכרנות. חמ"ל אחוד יכול לשפר את כל ניהול אירוע החירום המקומי".
"על מנת להקים חמ"ל אחוד, אני ממליץ להתבסס על תשתיות ענן בחירום . אלה מאפשרות גמישות של תשתיות והשקעות נמוכות יחסית בחומרה ובתוכנה ומצד שני, מתמודדות בהצלחה עם ריבוי משתמשים שצריכים לקבל מידע ממערכות שונות ומתשתיות IT מרובות ומגוונות", ציין.
שלום תיאר את Nowforce, מערכות החירום של עיריית פתח תקווה, ואמר ש-"אנחנו מעמידים כמה ערוצי תקשורת לפניות של התושבים אלינו. אלה מבוססות על יישום בסלולר לתושב, שבאמצעותו ניתן לפתוח פניות במוקד. בנוסף, יהיה מודול בפייסבוק (Facebook), שגם בו ניתן יהיה לפתוח פנייה למוקד".
"על פי תפיסתנו, מה שעובד בשגרה עבור עובדי השטח של עיריית פתח תקווה הוא מה שיעבוד גם בזמן חירום", הוסיף. "לעובדי השטח של העירייה יש יכולת לפתוח ולטפל בפניות במוקד באמצעות יישום שהם עובדים איתו בעבודה היום יומית. כל ערוצי הפניות, כולל אלה של נציגי שאר הגופים: משטרה, כבאות, מגן דוד אדום, זק"א ועוד, יכולים לדלות מהמערכות שלהם את האירועים הקריטיים ולהזין אותם לתוך מערכת אחודה, שבאמצעותה ניתן לשלוט בכל האירועים ולתת מענה איכותי ומיידי בעת חירום לכל צורך שיעלה".
הוא סיים בציינו ש-"המערכת עובדת בענן ומאפשרת לייצר תמונת מצב בחירום על סמך כל האירועים. היא משמשת בסיס לקבלת החלטות בעת חירום תוך יצירת תמונת מצב מלאה".
כמה בעיות במודל התיאורטי המוצג: מי מפקד על כלל האירועים ולאיזה סוג מידע יהיה לו באופן אישי קשב באירוע חירום? האם ניתן להכליל במודל את כל מצבי החירום הלאומיים, למשל היתהוות האירועים במצב מלחמה, כאשר מערכות ה-ICT עצמן הן יעד לתקיפה? האם במצבים מסויימים לא עדיפה הפרדת כוחות פיסית בין החמ"לים והמיומנות המקצועית של הארגונים השונים כל אחד במקצועו: צבא, משורה, כב"ה, מד"א, מל"ח ופס"ח ולא הכנסת כל הביצים בקן אחד? בהקשר זה חשוב לדון מחדש בתפיסה של הפעלת חפ"קים בצובר (קיים ייתרון באירועו תאונתי או אסון טבע, אך חיסרון אדיר באירועי אסון כתוצאה ממלחמה). הכיוון הנכון לעניות דעתי, הוא הכנת תרגולות גמישות שמתאימות לסוג האירוע (מתוך מיגוון האירועים האפשרי בין אסון טבע למלחמה) תוך ניסיון לקיים אינטגרצייה בין תמונות המצב המקצועיות השונות לצורך קבלת החלטות מחד ושמירה על העצמאות המקצועית והפרדה הפיסית בין החפ"קים של ארגוני ההצלה השונים.