להתמקד בעיקר

השדולה שהוקמה שלשום (ג') בכנסת למען ענף ההיי-טק היא ללא ספק חידוש מרענן. אין זו הפעם הראשונה שחברי הכנסת נרתמים למען המגזר הזה, אבל הצלחתו של חבר הכנסת רוברט אליטוב מישראל ביתנו לרכז באולם אחד שורה ארוכה של אנשי היי-טק, היא עוד הוכחה לכך שהענף נקלע למשבר אמיתי. הרי בימים כתיקונם, מעטים הם אנשי ההיי-טק שהיו מרשים לעצמם לשהות בכנסת – בעיקר בגלל טיפול בענייני היומיום שלהם – שחלק גדול מהם מתנהל הרחק מירושלים.

בדיון שנערך שלשום הועלו בעיות רבות שמעסיקות את ענף ההיי-טק על רקע המשבר הכלכלי, דוגמת פיטורים וחשש להעלמותם של מגזרים שלמים. את חברי הלובי שנחנך מעניין בעיקר ההון האנושי של הענף, שעלול ללכת לאיבוד. אלא שחבר הכנסת אליטוב בחר משום מה למקד את הדיון בסוגיה משנית, לפחות לטעמנו: ההסכמים שבין ההסתדרות לממשלה בנוגע לעבודה בענף היי-טק. אליטוב הזהיר, כי ההסכמים האלו עלולים להביא לקריסת ענף ההיי-טק. בעיקר, הוא ציין, חוששים המעסיקים מקריסה מחולטת של מוסד החוזים האישיים שאפיין כל כך את הענף. לטענתו, הכנסתה של ההסתדרות דרך הדלת האחורית לחברות היי-טק היא מסוכנת ועלולה לגרום לפיטורים רבים.

זוהי, כמובן, אמירה מעט גורפת ולא הגיונית. ההסתדרות אמנם רוצה להגדיל את מספר חבריה ורוצה לחסל את מוסד החוזים האישיים ולבסס את העבודה המאורגנת, אבל לא צריך לזלזל באינטליגנציה של המזכ"ל, עופר עיני, וחבריו להנהלת הוועד הפועל, שמבינים שגם למוסד ההסכם הקיבוצי כבר יש פנים חדשות והוא לא רחוק כל כך ממה שהיה מקובל עד היום כחוזים אישיים. ההבדל היחיד הוא שבמקומות עבודה "מאורגנים" לכאורה, יש מי שמגן על העובדים בעת שהבוסים שלהם זורקים אותם החוצה בשיא המיתון – בין אם בצדק או לא – ואילו מרבית העובדים שהיו תחת חוזים אישיים נותרו לבד במערכה – הם לא מיצו זכויות רבות שמגיעות להם וחלקם יושב עד היום בבית.

מה שמטריד חלק מהמעסיקים הוא לא חוקי העבודה, אלא העובדה שבגלל המיתון עובדים רבים מצאו אוזן קשבת אצל נציגי ההסתדרות, שמוכנים לסייע להם, אבל רוצים כמובן "תמורה". המעסיקים, חברי הלובי החדש בכנסת, יודעים היטב שאיש לא יוכל להכניס למקומות העבודה שלהם דפוסי עבודה מאורגנים, ואיש לא יחולל סתם שביתות במשרדיהם. אלו הם מושגים השייכים לדור האתמול, אבל אפשר וצריך להכניס ללא מעט מקומות עבודה בהיי-טק חוקים ותקנות שנועדו להבטיח את עתיד העובדים אם וכאשר הם שוב ימצאו את עצמם ללא עבודה.

אבל עם כל הכבוד לוויכוח הלוהט הזה, לא זו הבעיה העיקרית של ענף ההיי-טק. כדי שיהיו עובדים לדאוג להם, צריך קודם כל שיהיה להם איפה לעבוד – וזה כבר תפקידה של המדינה לעשות ככל יכולתה למען אחת התעשיות המצליחות ביותר שלה, שבמשך שנים רבות שימשה כקטר של המשק, ועדיין ערוכה להמשיך במשימה זו, אם רק יתנו לה דחיפה קלה.

דיון חירום בוועדת המדע

היוזמה של ח"כ אליטוב אינה היחידה בכנסת. בשבוע הבא יכנס ח"כ מאיר שטרית, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, דיון חירום מיוחד שיעסוק במצבה של תעשיית ההיי-טק,  ובמיוחד על רקע תקציב המדינה החדש ומכרז בתי התוכנה. גם כאן צפוי להיות דיון סוער, שימחיש שוב עד כמה המשבר עמוק.

השורה התחתונה: יש לקוות שכמה שיותר חברי כנסת ואנשי ציבור יקימו פורומים ויתנו במות כדי להעלות את המצוקה של הענף, והעיקר שהתוצר הסופי יהיה הרבה יותר מסתם דיבורים וקיטורים. ותעזבו את העובדים לנפשם – הם לא הבעיה שלכם כרגע.