שפירא: אין מערך התרעה סלולרי לחירום למרות הנחיית נתניהו להשלים את הקמתו לפני ארבע שנים

נתניהו הורה להגיש "בתוך 30 יום הצעה לפתרון הנושא בשלושה חודשים", אולם מאז חלפו יותר מארבע שנים והמערך עדיין לא קיים - כך עולה מדו"ח המבקר, שפורסם היום (ד') ● שפירא כתב ש-"לא הושגה הסכמת חברות הסלולר לשירות ולא החלו תיקון הרישיונות שלהן או החקיקה" ● המבקר המליץ להקים את המערך "ללא דיחוי", כי הוא מציל חיים

הקלפים בידיים שלו. שר התקשורת וראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: פלי הנמר

מעורבותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהקמת המערך להפצת התרעות בחירום באמצעות הטלפונים הסלולריים לא עזרה: דו"ח חמור של מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, שפורסם היום (ד'), מעלה שהמערך לא רק שטרם הושלם, אלא שאף "לא הושגה עדיין הסכמה של חברות הסלולר לספק שירות התרעה סלולרי ולא החלה עדיין פעילות לתיקון הרישיונות שלהן או לתיקון החקיקה בנושא זה". זאת, על אף שלפני ארבע שנים הורה נתניהו לפעול להקמת המערך "בתוך שלושה חודשים".

המבקר בדק כמה נושאים מרכזיים הקשורים בהיערכות העורף לחירום: התשתית הנורמטיבית הנוגעת לטיפול בעורף בחירום, מצאי ערכות המגן, מערך ההתרעה הסלולרי ומיגון התשתיות הלאומיות חיוניות. "על פי איום הייחוס לעורף שפרסמה רח"ל (ר"ת רשות החירום הלאומית) צפויים בעת מלחמה מאות הרוגים ואלפי פצועים, וכן פגיעה בפעילות הכלכלית ובפעילויות חיוניות אחרות בישראל", כתב המבקר.

הפצת ההתרעה במדינת ישראל מבוססת על מערך התרעה ראשי, באמצעות צופרים, ומערך משלים. בשם "מסר אישי", שנועד להעביר התרעות לכבדי שמיעה ולאוכלוסייה השוהה במקומות שבהם לא שומעים את הצופר, או שקולו חלש מדי. הוא מבוסס כיום, בין היתר, על טלוויזיות וביפרים לכבדי שמיעה ולבעלי תפקידים, ובעתיד אמור להיות מבוסס על אמצעים נוספים, דוגמת אינטרנט וטלפונים סלולריים. מדובר במערך לאומי רב ארגוני שכדי להפעיל יש צורך במכשירים סלולריים בעלי יכולת לקבל ולהפיץ את ההתרעה, וכן בהסדרה רגולטיבית של אחריות החברות הסלולריות למתן שירות למכשירים אלה במקרי תקלות בהפצת ההתרעה.

המבקר ציין, כי ראש הממשלה החליט על הקמת המערך המשלים בישיבה של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, שהתקיימה ב-1 ביולי 2009. על פי החלטתו של נתניהו, "באשר למתן התרעה באמצעות SMS – הגורמים הנוגעים בדבר יביאו תוך 30 יום הצעה לפתרון הנושא בטווח של שלושה חודשים". מאז חלפו כבר יותר מארבע שנים.

במרץ 2012 נערכו דיונים בנושא "מוכנות העורף לשעת חירום", בין היתר על מערך ההתרעות הסלולרי. נתניהו הנחה אז את ראש המועצה לביטחון לאומי "לפעול כדי לסגור את הפערים בין הגופים בנוגע להתרעה סלולרית תוך שבעה ימים ולבחון האם ניתן להסדיר את הנושא של חיוב החברות הסלולר לספק שירות 'מסר אישי' באמצעות התקנת תקנות, במקום להידרש לחקיקת חוק". חצי שנה לאחר מכן, בספטמבר 2012, מסרה המועצה למשרד מבקר המדינה, כי "אכן, עדיין קיימים פערים בנושא ההתרעה בסלולר. התחום מטופל במישור הנורמטיבי מחד, באמצעות חקיקה מתאימה, ובדו-שיח בין משרד התקשורת לחברות הסלולר מאידך".

משרד הביטחון מסר באוקטובר 2012, כי "בשלב הניסויים להפעלתה של המערכת על ידי פיקוד העורף באמצעות חברות הסלולר התגלעו מספר קשיים שהערימו חברות הסלולר, שרובם לובנו והוסדרו באחרונה על ידי משרד הביטחון, משרד המשפטים ומשרד התקשורת". עוד צוין בהודעה ש-"משרד התקשורת עוסק בימים אלה בתיקון הרישיונות ובבניית תיק שירות של חברות הסלולר, בהתאם להנחיית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. ככל שיעלה צורך, נפעל לשינוי חקיקה. בשלב זה טרם נדרשנו לכך ואנו עמלים על הפעלת המערכת בהקדם".

בסיכום הדו"ח כתב השופט בדימוס שפירא, כי "לדעת משרד מבקר המדינה, כיוון שהמערך להפצת התרעה באמצעות מכשירי הטלפון הסלולרי נועד להציל חיים, יש להשלים הטיפול בנושא זה ללא דיחוי נוסף. בביקורת עלו פערים משמעותיים במוכנות העורף לחירום, שחובה על הגופים הנוגעים בדבר לטפל בהם בהקדם. עקב החשש לפגיעה בעורף בעימות נוסף או בעת אירועי אסון רחבי היקף בשגרה, על הממשלה ועל כל הגופים העוסקים בכך להשלים בדחיפות את הטיפול בפערים העולים מדו"ח זה, כדי לשפר את יכולת העמידה של העורף".

אירועים קרובים