הלמ"ס: המו"פ ב-IT הישראלי עלה ב-2012 בכ-7%

המו"פ בענף שירותי התוכנה במדינה חווה ב-2012 עלייה של 7.5% וענף המו"פ עלה אשתקד ב-5.8% – כך עולה מנתונים שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ענף המו"פ כולל סטארט-אפים, מרכזי מו"פ בינלאומיים, חממות טכנולוגיות ומכוני מחקר.

העלייה במו"פ בענף שירותי התוכנה אשתקד מהווה המשך לעלייה של 4% שנרשמה בו ב-2011. גם בענף המו"פ נמשכה מגמת הגידול, לאחר שב-2011 הוא עלה ב-5%. עיקר העלייה היא תוצר של גידול בפעילות מרכזי מו"פ בין לאומיים במגזר העסקי בישראל.

ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי הסתכמה ב-2012 ב-39.4 מיליארד שקלים וחלקה בתמ"ג היה 4.2%. מדובר בעלייה בשיעור 5.3%, לאחר גידול של 3.8% ב-2011 ושל 1.3% ב-2010. ההוצאה למו"פ אזרחי במגזר העסקי, שכוללת גם את המו"פ המבוצע בבתי החולים, הגיעה בשנה שעברה ל-33.4 מיליארד שקלים, שהם 85% מכלל ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי. יתר הסכום התחלק בין מגזר ההשכלה הגבוהה – 12%, הממשלה (ללא מו"פ בבתי חולים) – 2% והמלכ"רים הפרטיים (גם כאן – ללא מו"פ בבתי חולים) – 1%.

עוד עולה מהנתונים שפרסמה הלשכה, כי ההוצאה למו"פ במרכזי פיתוח של חברות בין לאומיות הגיעה ב-2011 ל-13.9 מיליארד שקלים – עלייה של 14.5% לעומת 2010. כל המו"פ המבוצע בחברות אלה מיועד לשימוש בחו"ל.

במגזר הממשלתי ירדה ב-2012 ההוצאה למו"פ ב-2.3%, לאחר עלייה של 3.4% ב-2011 וירידה של 3.3% ב -2010. במוסדות להשכלה גבוהה חלה עלייה של 2.6%, לאחר גידול של 1% ב-2011. במלכ"רים הפרטיים עלתה ההוצאה למו"פ בשנה שעברה ב-5.4%, בהמשך לגידול זהה ב-2011.

הוצאות משרדי הממשלה למו"פ אזרחי הסתכמו ב-2012 ב-5.3 מיליארד שקלים. הן כללו ביצוע מחקרים, הזמנת מחקרים מגורמים אחרים והעברות למימון מו"פ במגזרים אחרים, לרבות הוועדה לתכנון ולתקצוב של ההשכלה הגבוהה (ות"ת). רוב הוצאות המו"פ הממשלתיות (ללא ות"ת) יצאו ממשרד הכלכלה – 65%. הוצאות משרד זה למו"פ עלו אשתקד ב -14%.

פירוט הוצאות משרדי הממשלה למו"פ אזרחי לפי יעדים מראה ש-46% מהן הופנו ב-2012 לקידום הידע הכללי, שכולל ברובו את מימון הוועדה לתכנון ולתקצוב של ההשכלה הגבוהה, ומגיע לאוניברסיטאות בישראל. 38% מההוצאות הופנו לקידום טכנולוגיות תעשייתיות. עיקר ההוצאות בתחום זה היו מענקים שנתן משרד הכלכלה לחברות עסקיות. 7% מההוצאות הופנו למחקרים לפיתוח החקלאות, 5% למחקרים בתחום השירותים החברתיים – חינוך, עבודה ורווחה, קליטת העלייה וכדומה – ו -1% לפיתוח תשתיות (כולל מחקרים בתחבורה ותכנונים עירוני וכפרי).

יצוין, כי ב-2011 הייתה ההוצאה למו"פ אזרחי בישראל 4.2% מהתמ"ג והיא הגבוהה בהקשר זה מבין המדינות החברות ב-OECD. חלקה של ההוצאה מהתמ"ג היה מעל 3% רק בחמש מדינות, פרט לישראל: פינלנד (3.8%), דרום קוריאה (3.6%), שבדיה ויפן (3.3% כל אחת) ודנמרק (3.1%). ברוב המדינות הייתה ההוצאה בין 2% ל-2.9%, ביניהן: אוסטריה, אוסטרליה, איסלנד, ארצות הברית, בלגיה, גרמניה, הולנד, צרפת ושוויץ, וביתר – בין 0.6% ל-1.8%.

פרי: "חייבים להבטיח את עתודות המו"פ של ישראל"
יעקב פרי, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, אמר בהתייחס לנתונים ש-"יש להמשיך לעודד את מרכזי המו"פ הבין לאומיים בישראל, שבין השאר מייצרים מקומות עבודה. עם זאת, יש לזכור שרוב הידע שנצבר במרכזים אלה לא נשאר בארץ ולכן, אין להסתמך רק על מגזר זה".

"ההוצאה הלאומית למו"פ במגזר הממשלתי נמצאת במגמת עצירה ובירידה ביחס לכלל ההוצאה הלאומית למו"פ", ציין פרי. לדבריו, "הקיצוצים התקציביים האחרונים בתקציבי המו"פ עשויים להביא בטווחים הארוך והקצר לקיפאון בתחום. בכוונתי לקדם החלטת ממשלה שתגדיל את תקציבי המו"פ הממשלתיים מדי שנה. חייבים להבטיח את עתודות הפיתוח והמחקר של הכלכלה והאקדמיה הישראלית. ללא תוכנית אסטרטגית תאבד ישראל במהרה את נכסי ההון האנושי והידע שצברה לאורך השנים – והמשק כולו ייפגע".