אין כבוד לתיקשוב

מטה התיקשוב הממשלתי, שהוקם במרץ 2011 ומשלים בימים אלו את שלבי התארגנותו, שם לו למטרה להפוך את ישראל למדינה דיגיטלית ולהצעיד אותה בבטחה במאה ה-21. ההחלטה על הקמת המטה נפלה בקדנציה הקודמת של הממשלה, בתקופת כהונתו של שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ וידידו המנכ"ל חיים שני. הם הקימו ועדה בין-משרדית שישבה על המדוכה למעלה משנה, ולבסוף הגישה את המלצותיה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שאישר אותן.

בין היתר המליצה הוועדה שתי המלצות חשובות. ראשית, תפקיד ראש מטה התיקשוב יהיה במעמד מקביל למנכ"ל. זו היתה הדרישה של המנכ"ל שני. הנימוק לכך: אם רוצים לעשות מהפך במעמד התיקשוב הממשלתי, צריך להעמיד בראש המטה מנהל בעל מעמד של מנכ"ל, או ליתר דיוק – מקביל למנכ"ל. המלצה נוספת וחשובה יותר: להעניק למטה מעמד של יחידת סמך עצמאית, שמשמעותה חופש פעולה ועצמאות בתחומים רבים.

שתי המלצות אלו לא מומשו על ידי הממשלה בעת שקיבלה את ההחלטה הרשמית על הקמת המטה. השיוך למעמד מנכ"ל לא הוזכר – ולא במקרה – והקביעה כי המטה יהיה במעמד של יחידת סמך ממשלתית גם לא הופיעה. בינתיים, מונתה כרמלה אבנר לתפקיד. היא קיבלה תנאי עבודה הדומים למנכ"ל. אך בנציבות שירות המדינה לא אהבו את הרעיון. הימים התחלפו והממשלה השתנתה; שר אוצר חדש ו-"צהוב" לקודמו נכנס לתפקיד, והמנכ"ל ומעמדו של ראש מטה התיקשוב הורד לדרגת משנה למנכ"ל. כמו כן, ההחלטה לשנות את הסטטוס של המטה לא מומשה עד היום בגלל התנגדות הנציבות.

בפני מטה התיקשוב עומדים משימות רבות ומרכזיות. הוא אמור לרכז את פעילות המנמ"רים הממשלתית, להיות גוף-על מייעץ, ולמעשה לשמש כיועץ הראשי של הממשלה בכל מה שקשור לנושא תיקשוב לאומי – מעמד הדומה במידה רבה לחשב הכללי או ליועץ המשפטי. כדי לבצע משימות אלו, דרוש מנהל בעל סמכויות רבות, שיוכל לפעול בקרב המנמ"רים, שהם בעצמם מדווחים למנכ"לים במשרדם. דרוש מנהל שיוכל להתמודד עם סבכי הבירוקרטיה הממשלתית ושתהיה לו דלת פתוחה לשר ולראש הממשלה. כך מובילים תהליך שסופו בהפיכת המדינה לדיגיטלית.

הבעיה אינה אישית של אבנר או כל מי שימלא את התפקיד הזה. הבעיה היא תדמיתית, מכיוון שהיא משקפת את התייחסותה של הממשלה, לרבות שר האוצר יאיר לפיד וראש הממשלה נתניהו, לכל נושא התיקשוב. התייחסות שמאז ומעולם ראתה בו סרח עודף, שכל קיומה נובעת מהסיבה כי אין ברירה ולא מעבר לזה. הרעיון להכפיף את ראש מטה התיקשוב למנכ"ל היה אמור לייצר את השינוי, המהפך. שכן, לפני הקמת המטה, התיקשוב היה באחריות אגף החשב הכללי, ומי שהיה מנמ"ר הממשלה היה בעל סמכויות נרחבות לפעמים יותר מאשר של כרמלה כיום.

גם ההתעלמות מהכוונה לתת למטה מעמד של יחידת סמך עצמאית היא חמורה, משום שהיא כתובה בהמלצות שראש הממשלה חתום עליהן. הממשלה אינה אוהבת גופים עצמאיים שמרימים ראש ועוד עלולים להתגלות כגופים יעילים ומצליחים, בעלי עוצמה כזו שאיש לא יוכל לעמוד בפניהם. הממשלה אוהבת את התיקשוב כשהוא בגודל בינוני, עמוס בסיסמאות ובהצהרות על חזון ועל מדינה דיגיטלית – אבל בפועל לא מוכנה לעשות שום צעד מעבר לזה. תשאלו את השר לשעבר מיכאל (מיקי) איתן, שאפילו במעמדו הרם לא הצליח לשבור את קירות הבירוקרטיה הממשלתית ולממש את תוכניותיו. כל שכן מנהל מטה תיקשוב במעמד פחות ממנכ"ל, שלא יוכל לפעול בחופשיות, אלא אם כן משהו ישתנה ב-DNA הממשלתי. הסיכוי שזה יקרה זהה לסיכוי שמחר בבוקר יירד שלג בתל אביב.