המכרז המוזר למכירת החברה לאוטומציה

המכרז לרכישת החברה לאוטומציה הוא אחד המכרזים היותר חשובים שנערכו עד כה בשוק המיחשוב המוניציפלי, שנחשב רדום יחסית, ואם הוא ייצא לפועל, הוא עשוי לקבוע יחסי כוחות חדשים בשוק זה.

החברה לאוטומציה הוקמה ב-1967 והיא מצויה בבעלות המרכז לשלטון מקומי. למעשה, היא מהווה את זרוע המיחשוב של הרשויות המקומיות. עד לפני כמה שנים היא הייתה בבעלות משותפת של הממשלה ומרכז השלטון המקומי, אבל נציגי הממשלה מעולם לא מימשו את הזכויות שלהם בדירקטוריון. כלפי חוץ, התדמית של החברה היא ששולט עליה יו"ר דומיננטי, משה אלקלסי, לשעבר ראש מועצת גן יבנה. החברה מעסיקה כ-500 עובדים ושווייה מוערך בשוק בכ-50 מיליון שקלים.

ביוני השנה החליט מרכז השלטון המקומי למכור 51% ממניות החברה לאוטומציה לגורם מוביל בשוק הפרטי. למעשה, זה היה סיבוב שני של הנסיון למכור את השליטה בחברה, לאחר שהמו"מ השקט שנוהל עם מספר חברות בסיבוב הראשון נכשל.

תמונת המצב, כפי שהיא נראית כרגע, לא מבשרת טובות וייתכן שיצטרכו ללכת למכרז חדש. הסיבה העיקרית היא סעיף מוזר במכרז שקובע שכמה שנים לאחר סיום תהליך הרכישה יקיים מרכז השלטון המקומי הערכת שווי של החברה לאוטומציה, כדי למכור את יתרת אחזקותיו בה. הגורם שיקנה את החברה במכרז הנוכחי מתחייב לרכוש את המניות הנותרות מבלי שהוא יודע מה יהיה השווי של החברה לאחר ההערכה.

עובדה זו מגדילה את הסיכוי שאחת או יותר מהחברות הגדולות שניגשו למכרז – מטריקס, אמן ויבמ (IBM) – יחזירו את הטפסים ויוותרו על הרכישה. "מדובר בחברה מאתגרת עם פוטנציאל רב אבל גם עם לא מעט בעיות", אמר לאנשים ומחשבים גורם שהחברה בה הוא מועסק התעניינה במכרז. "לא יעלה על הדעת שנשקיע בחברה לאוטומציה כמה שנים, נשביח אותה ואת הפירות יקטוף המרכז לשלטון מקומי ולא מי שרכש אותה". עם זאת, יצוין שראשי החברות הללו לא מאשרים זאת כרגע.

סעיף הערכת השווי הוא לא המכשול היחיד במכרז המוזר הזה. אחד מסעיפיו הרבים קובע למי אסור לגשת למכרז, בין היתר לחברות שהיו להן בשלוש השנים האחרונות עסקים כלשהם עם השלטון המקומי. אלה לא יוכלו לקנות את טפסי המכרז ויישארו מחוץ למשחק.

אם תשאלו את יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, הוא יציין שהסעיף הזה הוא לא מכשול אלא יתרון. הכוונה היא למצוא קונה מחוץ למעגל הקיים כיום של החברות הפועלות בשוק, רובן קטנות בהרבה מהחברה לאוטומציה, וזאת כדי להזרים דם חדש לשוק, הוא יאמר לכם.

מיהן השחקניות האחרות?
יש מספר חברות שפועלות בשוק הלא גדול של המיחשוב ברשויות המקומיות. אחת מהן היא מטרופולינט, שהייתה בבעלות מלם ונרכשה על ידי מילגם. חברה זו עוסקת בגבייה והיא פעילה ביותר מ-40 רשויות מקומיות. בין היתר, היא זכתה במכרז בילינג גדול בעיריית תל אביב-יפו. עד לא מכבר, לפני הרכישה, ניהלה אותה דפנה רבינוביץ', ולאחר פרישתה מילא את מקומה חן פרץ, שהיה סמנכ"ל בחברה.

חברה אחרת שפועלת בשוק, שגם היא מנועה מלגשת למכרז, היא אשבל טכנולוגיות – חברה בת של אשבל שמתמחה בבילינג לתאגידי ביוב. בראש אשבל טכנולוגיות עומד משה פרין, שבעבר כיהן בתפקידים בכירים בחברה לאוטומציה ושמו הוזכר כמועמד למנכ"ל החברה. פרין, שוודאי היה שמח לחזור למקום העבודה הקודם שלו, לא יכול לגשת למכרז בגלל התנאי המגביל. כנ"ל לגבי EPR, שעוסקת בגבייה ומנוהלת על ידי גלעד פריגר וגיורא רדלר. היא נחשבת לבעלת נתח שוק משמעותי בשוק השלטון המקומי.

כך, נוצר מצב שיש שלוש חברות מהגדולות בשוק ה-IT – כאמור, יבמ, אמן ומטריקס – שמתענינות במכרז אבל מהססות להשתתף בו בגלל סעיף הערכת השווי וחברות שפעילות בשוק, מכירות אותו, אבל לא יכולות להתמודד. המצב לא אופטימי במיוחד.

עם זאת, החברה לאוטומציה נחשבת לחברה בעלת נכסים חשובים ובסיס לקוחות יציב ברשויות המקומיות. היא מעסיקה אנשי מקצוע מעולים בתחומי מערכות המידע והמיחשוב, שפיתחו שורה ארוכה של פתרונות לשלטון המקומי.

הקונים המתעניינים ברכישת החברה מודאגים מהשדרה הניהולית שלה, ממצנחי הזהב שהדירקטוריון אישר ליו"ר ולבכירים אחרים ומהעובדה שיש לעובדים הסכם, בחסות ההסתדרות, שלפיו במקרה שהחברה תמכור את השליטה בה, ייפתח משא ומתן עם העובדים על פיצוי, שנע בין שלוש לחמש משכורות. בוועד העובדים של החברה לאוטומציה מבהירים, כי השקט שיש כעת בחברה הוא זמני, עד שהמכרז יסתיים ותיוודע זהות הקונה. כפי שהדברים נראים כעת, זהות הקונה לא תיוודע עוד זמן רב, אלא אם עורכי המכרז יתעשתו וימצאו פתרון לסבך הזה.

החברה לאוטומציה הגיבה לדברים בציינה, כי "המכרז נמצא בשלב מקדים של מיון המשתתפים. הוגשו מספר הצעות על פי תנאי המכרז ולא שמענו הסתייגויות מסוג זה. עקב כך, איננו מוסרים מידע בשלב זה".