דוד ביסמוט, NessPRO: "המנמ"ר לא יכול לדעת איך המשתמשים חווים את היישומים הארגוניים"
"יש למנמ"ר הארגוני בעיה: הוא לא יכול לאסוף ולמדוד נתונים שנדרשים כדי להבין זאת", אמר ביסמוט, מנהל תחום פתרונות ניהול וניטור בחברה ● פלורה לוין, מנכ"לית משותפת ב-B-Pro: "אחת הסיבות לתופעת ה-Big Data היא שינוי אופי הצרכן"
"המנמ"ר הארגוני מצוי כיום בבעיה בכל הקשור לניטור אפליקציות הליבה של הארגון וחוויית המשתמש: בכלים הקיימים בארגונים, הוא לא יכול לאסוף ולמדוד נתונים שנדרשים על מנת לדעת איך המשתמשים חווים את היישומים הארגוניים", כך אמר דוד ביסמוט, מנהל תחום פתרונות ניהול וניטור ב-NessPRO.
ביסמוט דיבר במפגש מיוחד של חברי פורום C3 מבית אנשים ומחשבים, שנערך במלון כרמים בקריית ענבים. באירוע, אותו הנחה פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, השתתפו כמה עשרות מנמ"רים ממשרדי הממשלה, המגזר הציבורי והמוניציפלי. בין הדוברים היו נציגי חברות ספקיות העובדות עם הממשלה וכן יועצים בכירים המלווים את המגזר הממשלתי-ציבורי.
לדברי ביסמוט, "נראות היא רכיב קריטי שנדרש כדי לדעת מה קורה עם כל התעבורה העסקית. צריך לנטר את היישומים של תחנות העבודה ושל המשתמש, ולבחון כיצד הדברים מתבצעים".
מימד אחר עליו הוא דיבר קשור לניהול הפרו-אקטיבי של המיחשוב. ביסמוט ציטט מחקר של גרטנר (Gartner) לפיו ב-70% מהמקרים בהם יש תקלות מיחשוב, מערך התמיכה יודע עליהן רק הודות לדיווח של המשתמשים. "לכן נדרשים ניהול ומדידה של ביצועי היישומים. זה ממלא את הצורך למנוע חלק ניכר מהתקלות מבעוד מועד", הוסיף.
הוא ציין כי NessPRO מספקת למנמ"ר יכולות בהיבטי הנראות – לדעת מה קורה ומה יקרה אם…, לגלות את סיבת התקלה ולמנוע אותה לפני הופעתה, ולהבין מהן ההשלכות לביצוע שינוי כלשהו ב-IT. לדבריו, החברה התקינה את המערכת שלה על כ-40 אלף התקנים (תחנות קצה, שרתים וניידים) בקרב מגוון רחב של לקוחות.
"השילוב בין טכנולוגיה, צרכנים ומידע חדש יוצר ביקוש"
פלורה לוין, מנכ"לית משותפת ב-B-PRO, דיברה על התגברות העניין ב-Big Data, השימושים שעושות בו ממשלות בעולם ומתי כדאי לארגונים להתחיל פרויקטים בתחום. "ניתוח נתונים הוא לא דבר חדש, אלא קיים מזה שנים", אמרה. "החידוש הוא שכיום, מחפשים לדעת את הערך של הנתונים, כמה הם שווים לארגון ואיזה כסף הוא יכול לעשות מהם". היא ציינה כי "ה-Big Data מאפשר לחברות כמו טלפוניקה (Telefonica) למכור מידע שיווקי על לקוחותיה לוול-מארט (WallMart) ולבצע קידום מכירות חכם יותר, ול-FBI להילחם בפשע", הסבירה לוין.
לדבריה, "אחת הסיבות לתופעת ה-Big Data היא שינוי אופי הצרכן, שהוא כיום דעתן יותר, יש לו מקורות מידע מגוונים ופלטפורמות לניהול המידע מסוגים שונים, כולל המובייל, על האפליקציות הרבות שבו".
לוין אמרה כי "השילוב בין טכנולוגיה, צרכנים ומידע חדש, שזורם כל הזמן, יוצר את הביקוש". עם זאת, ציינה, "80% מפתרונות ניתוח המידע ניתנים במודל שירות כמו מיחשוב ענן ולכן הם באים לידי ביטוי באיים של מידע שאין קשר ביניהם".
"כדי לבצע פרויקט Big Data יש קודם כל להגדיר מה ואיך אנחנו רוצים לפתור באמצעותו, להגדיר את הפרויקט, להעריך את המשמעויות של הפתרון ולבצע פיילוט. ההחלטה מתי לבצע פרויקט Big Data תלויה בעומק השינוי בהיקף המידע של הארגון. לעתים ייתכן חוסר איזון בין ההשקעות בטכנולוגיה והתהליכים לתוצאות", הוסיפה לוין.
HANA על קצה המזלג
שלומי עמר, מנהל מכירות למגזר הציבורי בסאפ (SAP), אמר כי החברה שמה דגש בשנים האחרונות על HANA, "בסיס הנתונים של העתיד", שמשלב תכונות של דטה בייס קונבנציונלי ולצד זה מאפשר איחסון נתונים וטיפול בין היתר ב-Big Data.
לדבריו, "HANA מהיר פי 100 מהמתחרים, הוא גם טבלאי וגם טורי, מכווץ את הנתונים, פועל בשיטת SQL בלבד וחובר לכל יישומי ה-BI של סאפ".
"הכנסת לא מנצלת את הרשתות החברתיות"
אבי עסיס, מנכ"ל WideLink, דיבר על הפעילות הפרלמנטרית ברשתות החברתיות וטען כי היא "מינימלית בלבד, ללא כל תחזוקה שוטפת".
"הרשתות החברתיות מוכרות לארגונים כאמצעי לאינטראקציה עם לקוחות וארגונים שמספקים שירות ללקוחות מתחזקים את הפייסבוק (Facebook) והטוויטר (Twitter) שלהם. לעומת זאת, השימוש ברשתות חברתיות במגזר הממשלתי לוקה בחסר ומהווה בעיקר כלי להעברת מסרים פוליטיים של פוליטיקאים, במערכות בחירות אבל גם בשוטף, או פלטפורמה להתאגדות פוליטית, כמו במחאה החברתית", הוסיף.
הוא ציין כי "אירופה מובילה בתחום זה – שם מתוחזקים ערוצי הקשר של הפרלמנט עם האזרח ברמה היום יומית. זה מה שצריך להיות גם בישראל".
תגובות
(0)