יו"ר הוועדה לביקורת המדינה: "HP נכשלה לחלוטין בבניית ה-IT לשב"ס"

"HP נכשלה לחלוטין בבניית מערכת מיחשוב עבור שירות בתי הסוהר, ומשכה זמן יקר וכסף רב לגוף ממשלתי. היא ניגשת לכל מכרז אבל לא יודעת לבצע כל עבודה. מתגלחים על חשבוננו ובסוף אין תפוקה ואין מערכת", כך אמר ח"כ אמנון כהן, יושב ראש הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת.

הוועדה דנה היום (ד') בהקמת מערכת ה-IT קידמה עבור שירות בתי הסוהר ובדו"ח מבקר המדינה בעניין, שפורסם ביולי האחרון. המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, קבע בדו"ח כי פרויקט קידמה, שנועד להסבת מערכות הליבה של שירות בתי הסוהר למערכת ERP פרי פיתוח פנימי, כשל בכל היבט ותקציבו חרג פי יותר משלושה.

ח"כ כהן דרש מהאוצר תשובה לשאלה "איך אישרתם מיזם בלי לבדוק אותו ואיך ויתרתם למבצע (HP ישראל – י.ה.) על קנסות עקב איחור הגשת המערכת". אלא שלא הגיע לדיון שום נציג ממשרד האוצר. נציג שכזה הוזמן לפגישה בעניין עם ח"כ כהן.

נציג מבקר המדינה, יובל חיו, אמר בדיון כי מיזמים דומים מתנהלים כעת בגופים אחרים, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, "וחשוב ללמוד את הלקחים כדי למנוע טעויות וכשלים כאלה".

רב גונדר אהרון פרנקו, נציב שירות בתי הסוהר, ציין כי "מאז כניסתי לתפקיד לא שולמה ל-HP אגורה, כי היא לא סיפקה את הסחורה. עשינו מכרז וסוכם כי משרד האוצר יממן את הקמת המערכת ואילו שירות בתי הסוהר את תחזוקתה". הוא הוסיף ש-"תוך כדי בניית המערכת, השב"ס הכפיל את מתקני הכליאה ואת אנשי הסגל".

"ל-HP יש יוקרה רבה וניסיון בתחום. לעומת זאת, לנו חסר ניסיון ולכן חלה טעות בתחשיב הראשוני של ההוצאות", אמר. "כיום יש לנו שלוש מתוך ארבע מערכות שתוכננו, כשהוצאותינו הן בגובה 126 מיליון שקלים. גם אם תיפול המערכת הישנה – יש תחליף".

פרנקו התייחס לוויתור על קנסות האיחור ואמר כי "במיזם שמתמשך וארגון שמשתנה, החליטו קודמיי שעדיף לוותר על הקנסות כדי לקבל את המערכת בעתיד. זה כבר לא קורה ולא יקרה בעתיד, ולא כל הצוותים שטיפלו בנושא פעלו במקצועיות".

"אופן ניהול הפרויקט פגע קשות בתכולה, בלו"ז ובתקציב"
בדו"ח שהיווה נושא הדיון כתב מבקר המדינה כי "אופן ניהול הפרויקט הביא לפגיעה קשה בתכולתו, בלוח הזמנים שלו ובתקציבו. תקציב הפרויקט הלך וגדל, ולוח הזמנים הבלתי ריאלי פגע באיכות המערכת. בדיקות הקבלה החלקיות וההחלטה להפסיק את השימוש במערכת משאבי האנוש הישנה ולהחליפה בתת-המערכת החדשה ללא כל יכולת חזרה – אילצו את שב"ס לעבור לעבודה ידנית בתחומים שהמערכת החדשה לא נתנה להם מענה".

על פי ממצאי המבקר, תקציב הפרויקט בין השנים 2004 ל-2012 גדל מ-43 מיליון שקלים ל-144 מיליון – יותר מפי שלושה. באחד המקרים, צוין, שב"ס הזמין תת מערכת חדשה, שיפורים ושינויים תוך שהוא ויתר על הנחה של כ-15% ובכך השית על עצמו תשלום של 1.7 מיליון שקלים שלא היה עליו לשלם.

המבקר הגיע גם ביקורת על משך הפרויקט ועל כך שהוא טרם הסתיים נכון למועד הביקורת, חמש שנים מיום תחילת הפרויקט. זאת, בהתחשב בעובדה שאורכו המקורי נקבע ל-23 חודשים ואחר כך הוארך ל-40 חודשים.

"ממצאי הדו"ח מלמדים על משבר של ממש שאליו נקלע הפרויקט: התגלה פער גדול בין לוח הזמנים שנקבע לביצוע הפרויקט ובין התקדמותו בפועל; יש חריגה ניכרת מהתקציב שתוכנן ואושר לפרויקט מלכתחילה; ואין בתכולותיו של הפרויקט כדי לתת את המענה הדרוש לניהול המערכים התפקודיים של שב"ס. מציאות זו התהוותה על רקע מחלוקות יסודיות שהתגלעו בין החברה המבצעת את הפרויקט לשב"ס", קבע המבקר.

מ-HP נמסר בתגובה כי "הופתענו מכך שלא הוזמנו לדיון (בוועדה לביקורת המדינה – י.ה.), ובשל כך לא היה ביכולתנו להציג את העמדה שלנו בסיפור. כמה עובדות וטענות הוצגו באופן מוטעה ולא מדויק. נפנה בנושא לוועדה ונתלונן. ל-HP יש היסטוריה ארוכה של הצלחה בפרויקטים במגזרים הציבורי והפרטי בקרב לקוחות בישראל".