מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי: "המטבעות הווירטואליים משפיעים על המצב הכלכלי-חברתי"
"הביטקוין הוא הכסף של המאה ה-21, ומי שמבין אותו יוכל ליהנות מהכלכלה החדשה", אמר רוזנפלד ברב שיח לקראת כנס הביטקוין בהפקת אנשים ומחשבים ● לדבריו, "הרבה יותר קל ליזום איתו, הוא מעצים את היכולת של אנשים לשפר את המצב של עצמם"
"המטבעות הווירטואליים, והביטקוין בפרט, הם הכסף של המאה ה-21, ומי שמבין אותם יוכל ליהנות מהכלכלה החדשה", כך אמר מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי. לדבריו, "הביטקוין מוריד חסמי כניסה למערכת הבנקאית, בגלל הפשטות והעדר עמלות רצחניות. הרבה יותר קל ליזום איתו, הוא מעצים את היכולת של האנשים לשפר את המצב של עצמם. הביטקוין משפיע לטובה על המצב הכלכלי-חברתי".
רוזנפלד אמר את הדברים ברב שיח שהתקיים בבית אנשים ומחשבים לקראת כנס הביטקוין שיתקיים ביום ה' במלון שרתון בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים. הוא ציין כי "הכנס הוא הזדמנות לשמוע מה זה ביטקוין ולדעת להיות מוכנים לעולם הכלכלי החדש. הוא עתיד להיות האירוע הגדול ביותר עד כה שהיה בישראל ועסק בביטקוין. מדובר בכנס עם כמה מאות משתתפים שמתכנסים למשך יום שלם על מנת לשמוע הרצאות על המטבע, לצפות במוצרים שיציגו חברות וגופים בתחום. הכנס נועד לקחת את הביטקוין לשלב הבא ולהכיר אותו לאנשים בתעשייה". במהלך האירוע ירצו גם אורחים מחו"ל: פיטר סודרה האוסטרי מ-Economics of bitcoin וארון קינג הגרמני, אחד ממקימי ברית הביטקוין העולמית ומקים Bitcoin exchange Berlin.
הפריצה של המטבע בארץ הייתה, ציין רוזנפלד, בינואר 2013, על אף שהמטבע נוצר עוד ב-2008. בניגוד למטבעות האחרים, שהממשלות מוציאות מהם עוד ועוד, הביטקוין מוגבל ל-21 מיליון בלבד. המספר, אגב, נקבע בצורה שרירותית לחלוטין.
לדברי רוזנפלד, הוא עצמו נחשף למטבע ב-2011. "התחלתי לעסוק בביטקוין ומהר מאוד עברתי לעסוק רק בו, הקמתי עסק בתחום", אמר.
אריאל הורביץ, פעיל בביטקוין מזה כשנה, מפעיל את האתר אלף-ביט ועובד באיגוד, אמר כי "המטבע הזה בעצם מוציא את הבנקים מהמשוואה. מדובר במהפכה טכנולוגית שהרבה אנשים מקבילים אותה למהפכת האינטרנט".
המסחר בביטקוין מתבצע באמצעות ארנקים וירטואליים שאפשר להתקין על המכשיר החכם או המחשב. "ברגע שיש לו את הארנק, המשתמש יכול לסחור באמצעות הביטקוין", ציין רוזנפלד. הוא הוסיף כי קיימים עסקים, גם בישראל, שמכבדים את המטבע ושיש עסקים להמרת כספים (צ'יינג'ים) שממירים אותו במטבעות פיזיים – ולהפך.
למה דווקא ביטקוין?
רוזנפלד: "מדובר במטבע טוב יותר מהמטבעות הפיזיים, עם רשימה ארוכה של יתרונות. הרעיון המרכזי מאחוריו הוא שלא צריך צד שלישי, בנק או ממשלה, שינהל את הכסף. יש כיום לבנקים ולממשלות כוח עצום והם יכולים לנצל אותו לרעה. הביטקוין מבוזר, אין מישהו אחד ששולט בו אלא שחקנים רבים. זו עבודה משותפת של רשת מחשבים. יתרון נוסף הוא העמלות: ברגע שהכול דיגיטלי, אפשר שתהיינה עמלות מזעריות. הוא גם יביא לשירות יותר טוב של הבנקים ללקוחות, כי הוא מהווה להם תחרות".
מה מספר המשתמשים במטבע בארץ?
"קשה לדעת, אין הרבה אינדיקציות. אני מעריך ש-10,000. אחת האינדיקציות שקיימות היא קבוצת הפייסבוק (Facebook), שמונה 3,300 חברים ומאוד פעילה. עם זאת, חברים בה לא רק משתמשים בביטקוין, אלא גם מתעניינים. כדאי גם לציין שישראל היא בין המובילות בעולם הביטקוין, הקהילה כאן היא מספר 2 או 3 בעולם מבחינת המעורבות. בנוסף, הרבה סטארט-אפים פועלים בנושא בארץ".
מהי מידת ההתעניינות בביטקוין בתעשיית ההיי-טק?
"יש הרבה חברות היי-טק שמתעניינות בו. עולם הסטארט-אפים הישראלי קטן והביטקוין עדיין חדשני ומרגש אותם. היי-טקיסטים מתלהבים ממנו יותר ומעבירים את הבשורה מפה לאוזן במקומות העבודה שלהם. עם זאת, לוקח זמן עד שזה מגיע להנהלות".
אילו עצות אתם יכולים להשיא למשתמשים במטבע?
הורוביץ: "העצה המרכזית היא – אל תשקיע מה שאתה יכול להפסיד ואל תשמור כסף בזירת המסחר. היו כבר מקרים של אנשים שהשקיעו את מיטב כספם בביטקוין, חשבו שמדובר בדרך קלה ומהירה להתעשרות – ונפלו".
רוזנפלד: "צריך להבין שיש סיכון בביטקוין. הוא יכול לרדת (ואמנם ירד דרסטית באחרונה – י"ה). כדאי שהמשתמש לא ישקיע השקעה כה גדולה בביטקוין, עד כדי שאם המטבע יצלול בצורה דרסטית, הוא ירד מנכסיו. בנוסף, אפשר לכונן מנגנוני נאמנות, יש טכנולוגיות שמאפשרות לתת למישהו להיות נאמן ולתווך בעסקה גם מבלי שיצטרך לשמור על הכסף".
הממשלה חשדנית מאוד כלפי הביטקוין, אם כי עדיין אין רגולציה מסודרת בקשר אליו. האם תהיה בסוף כזו?
הורוביץ: "תהיה, אבל להתנגד לביטקוין קטגורית זה להילחם במשהו שאי אפשר לעצור אותו. גם מדינות שהכריזו על הביטקוין כהילך לא חוקי, כמו רוסיה וסין, לא באמת עוצרות אותו".
רוזנפלד: "הביטקוין מאתגר את הממשלות והרגולציה, כי יש בו סכנות וחששות. בסופו של דבר, ניפגש באמצע: נלמד איך להשתמש בביטקוין בצורה שתפחית את הסיכונים במידת האפשר. בכל מקרה, ממשלות צריכות להבין שהעולם משתנה ואי אפשר לעצור את הקדמה".
הוא הסביר על איגוד הביטקוין הישראלי ואמר כי "מדובר בעמותה ללא מטרת רווח שהמטרה שלה היא לקדם את המטבע בישראל ולהביא את מקסימום התועלת שמפיקים ממנו, באמצעות הסברה, תכנים כתובים והכנס עם אנשים ומחשבים".
מתעניינים בעולם המטבעות הווירטואליים? הירשמו לכנס של איגוד הביטקוין הישראלי ואנשים ומחשבים
מצרף קישור http://business.time.com/2014/02/25/everything-you-need-to-know-about-the-mt-gox-bitcoin-debacle/ הסבר טוב למה "לא" לביטקוין.
לא מפיקים לקחים מחשיפת סנודון ולא מבינים את המשמעות הכלכלית. פרשת סנודון חשפה את הקלות הבילתי ניסבלת שארגוני ביון וייתכן אירגוני פשיעה בין לאומית משלמים ליצרניות ציוד הצפנה ותקשורת על מנת להשאיר פרצות בהן יוכלו לעשות שימוש קרימינלי וריגול. הביטקוין הוא בסך הכל פרוטוקול הצפנה ובהיותו כזה, ארגון ביון ואו ארגון פשיעה יכול ועלול לגרום לקריסה כלכלית למי שמשקיע בו. מאחר שהציוד והתוכנה שמשמשים להפקת המטבע הווירטואלי מיוצרים במקומות שונים בעולם לא ניתן להפעיל רגולצייה על רמת היישום של הפרוטוקול, כך שבקלות ניתן יהיה לזייף אותו. בנוסף, בעלי עיניין קרימינלי ופוליטי יוכלו בסופו של דבר להציף את השוק במטבע ולמוטט את הכלכלות המודרניות. היבט נוסף הוא האופן בו נעשה המסחר וכבר ראינו סוחרים שמכרו באתרים ביטקוין ונעלמו עם הכסף האמיתי. אם למרות הסיכונים תתקבל החלטה להשתמש במטבע כהילך חוקי, זה צריך להתבצע באמצעות בנקים קונבנציונליים בעלי רמת הון עצמי אמיתי, שהרגולטור יכתיב, או על ידי רשות ממלכתית בדומה לרשות ניירות הערך. על מנת להגן על כלכלות לאומיות שלא יקרה מה שקרה בגוש האירו, צריך לבחון אפשרות יצירת שקל וירטואלי, דולר ווירטואלי, לירה סטרלינג ווירטואלית, כך שכמות הכסף בכל מדינה תישלט על ידי הבנק המרכזי שלה בהתאם למצב הכלכלי והצרכים של אותה מדינה ולא קריסה של מדינה אחת שעושה שימוש במטבע תגורור את כלכלת כל העולם.
בואו נגיד שאני כאילו משלם וגם כאילו מקבל סחורה. נו באמת זה נראה לכם רציני כסף וירטואלי? אינני יודע כיצד התחיל כל הנושא של כסף וירטואלי וזה גם לא מעניין אבל בעידן של האקרים וכל מיני פשעי סייבר למיניהם להערכתי אין בעיה וגם לא תיהיה בעיה להתחיל ולזייף "מטבעות" מסוג זה. אלא עם נותנים את הנושא ל"פיקוח של משרד הפנים או לשב"כ או לכל גוף ביוחוני אחר" כמו ששומרים על תעודות הזהות החכמות או כמו "שמעדכנים" את שער הדולר של שבא ודי לחכימה ברמיזה