כך מתעללת המדינה בעובדי ה-"כתף אל כתף" בתחום המיחשוב

מערך המיחשוב של הממשלה מורכב בחלקו הגדול מעובדים שמועסקים במשרדי הממשלה במשך שנים רבות, אולם עד היום לא נחשבים כעובדי מדינה.

יש לתפקיד שלהם הגדרה מתחכמת: "עובדי כתף כל כתף". הם לא עובדים של המדינה אלא מבצעים את משימותיהם "כתף אל כתף" עם עובדיה. זהו סוג של עקיפה אלגנטית, או לא, של הוראות נציבות שירות המדינה, שאוסרות על קליטת עובדי קבלן, אבל על פי הסכמים קודמים בין ההסתדרות לממשלה, הם לא מוגדרים כך, אלא, כאמור, עובדי "כתף אל כתף". עובדים אלה מועסקים במסגרת מכרז של מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שפרסם שישה מאגרים של ספקים על פי אשכולות.

במסמך שפרסם לפני כמה שבועות מרכז המחקר והמידע של הכנסת על העובדים שאינם עובדי מדינה במשרדי הממשלה, לבקשתה של ח"כ מרב מיכאלי, יש פרק קצר מאוד על תחום המיחשוב. מדובר בקושי בפסקה אחת בקושי מתוך 15 עמודי הדו"ח. הסיבה היא פשוטה: השורה התחתונה של הדו"ח היא שאף אחד לא יודע באמת כמה עובדי "כתף אל כתף" בתחום המיחשוב יש במשרדי הממשלה.

"עובדי המיחשוב הוגדרו בחוק קבלני כוח אדם או עובדי קבלן שירותים. אם הם עובדי קבלן, המעסיק בפועל אינו חייב לקלוט אותם כעובדים מן המניין בתום תשעה חודשי עבודה", נכתב בדו"ח. הסיבה לכך היא שעובדי המיחשוב הוחרגו מהסכמים שנחתמו בין ההסתדרות לממשלה לגבי עובדי ניקיון ושירותים. בפברואר 2012 הסכימו הצדדים להמשיך את המשא ומתן לגבי עובדי "כתף אל כתף" בתחום המיחשוב, אבל עד עכשיו הוא לא הסתיים.

כותבי המחקר פנו למינהל הרכש על מנת לקבל נתונים על מספר עובדי המיחשוב במשרדי הממשלה וביחידות הסמך, וביקשו לדעת איזה גוף מפקח עליהם. "גם לאחר בקשות חוזרות¸ לא נמסרה לנו תשובה", כתבו בדו"ח.

הכנסת עצמה מעסיקה לא מעט אנשי מיחשוב באמצעות ספקים, אולם היא עושה זאת בצורה ישירה, ולא דרך מינהל הרכש. עורכי המחקר ביקשו להתחקות בנושא זה גם אחרי הפרלמנט שלנו והתשובה שהם קיבלו מעמיתיהם עובדי הכנסת הייתה: "לכנסת אין מעקב אחרי כוח האדם של חברת המיחשוב. החברה נותנת לכנסת שירות ומקבלת תמורה לפי תפוקה, ללא תלות במספר העובדים. השורה התחתונה: אף אחד בממשלה לא יודע להגיד כמה עובדי 'כתף אל כתף' עובדים בממשלה בתחום המיחשוב".

תשובות לא מקריות
התשובות שקיבלו עורכי המחקר אינן מקריות והן לא תוצאה של רשלנות של פקיד. מזה שנים מבססת הממשלה את פעילות המיחשוב שלה על עובדי קבלן, מיקור-חוץ ו-"כתף אל כתף". חלק מהם מכהנים בתפקידים בכירים, ניהוליים, ויש להם גישה למידע רגיש על האזרחים וסיווג ביטחוני גבוה ביותר. לכאורה, הם מחויבים לציית לכללים הנוגעים לכך, אבל הם לא חתומים על מסמכים שעובדי מדינה מחויבים להם בהקשר זה.

אלא שזאת לא הבעיה העיקרית. השערורייה המתמשכת באה לידי ביטוי בפערי השכר הקיימים בין שני עובדים באותו משרד ממשלתי ואף באותו חדר – האחד עובד מדינה והשני עובד "כתף אל כתף" או עובד קבלן. נכון שלעתים הפערים נוטים לטובת עובדי הקבלן, אבל בדרך כלל הם לטובת עובד המדינה. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בהטבות סוציאליות, ימי חופשות והפרשות לפנסיה.

בתחילת החודש שעבר קיימה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת דיון בנושא עובדי הקבלן במשרדי הממשלה. בדיון השתתף, בין היתר, אמיר שר, שמועסק ברשות המיסים מזה חמש שנים מטעם טלדור. יחד עימו מועסקים כך עוד 10 עובדים.

היו"ר, ח"כ חיים כץ, הדף ניסיונות של נציג הממשלה למנוע משר לדבר. בתשובה לשאלתו אמר העובד כי הוא משתכר כ-5,000 שקלים לחודש. כלומר, לא הרבה יותר משכר מינימום.

אבל זה לא הכול: שר סיפר כי חלק מהעובדים המועסקים דרך טלדור ותיקים במשרדי הממשלה, יותר מאשר חמש השנים בהן הוא מועסק כך, וציין שמזה שלוש שנים אין לו כלל חוזה העסקה. האמתלה להעסקתו היא "פרויקט מיחשוב". "איזה פרויקט מיחשוב לוקח חמש שנים?", שאל במהלך הדיון. "בנוסף, איפה נשמע דבר כזה שעובד לא מקבל העלאה במשכורת במשך חמש שנים?"

כץ השיב לו כי עם כל הרצון הטוב, הוועדה לא יכולה לספק לו תשובות, אלא לאשר הצעות חוק, לדון בדברים, להציע הצעות ולפקח על יישומן.

זה כמובן לא עוזר לשר ולעוד כמה מאות עובדי "כתף אל כתף" שמועסקים באגפי המיחשוב בממשלה אבל "נהנים" מכתף קרה מאוד מצד המדינה בכל מה שקשור לתנאי העסקתם.

ואם מישהו מכם, הקוראים, יגלה במקרה כמה עובדי "כתף אל כתף" יש במשרדי הממשלה באמת, שיספר לח"כ מרב מיכאלי – ולנו, כמובן.