משרד הבריאות השלים את השלב הראשון במיחשוב מערכת החיסונים; ההיקף: 10 מיליון שקלים

במסגרת הפרויקט, שמכונה רחל"י, יאוגד המידע על החיסונים שניתנו לתושבי המדינה במאגר אחד ● בשלב ראשון, תוכנס המערכת לבתי הספר, ולאחר מכן ללשכות הבריאות, מרפאות המטיילים, קופות החולים ולצה"ל ● במשרד הבריאות העריכו, כי סביר להניח שהמערכת תכלול גם את המידע הקשור לחיסונים שצפויים להינתן נגד שפעת החזירים

הסוף לפנקסי החיסונים? משרד הבריאות השלים לפני ימים אחדים את השלב הראשון בפיתוח מערכת רישום חיסונים לאומית ישראל (רח"לי), שמטרתה למחשב את כל מערך החיסונים של תושבי מדינת ישראל, ולהחליף את פנקסי החיסונים. מדובר בפרויקט ראשון מסוגו, שהחל לפני כשנתיים, ומטרתו לאחד תחת מאגר נתונים מרכזי את כל המידע הקשור לחיסונים שעוברים האזרחים, בעיקר בטיפות החלב, בתי הספר וצה"ל. בשלב הסופי של התוכנית, כל אזרח יוכל לקבל בצורה מרוכזת את הנתונים על החיסונים שקיבלו הוא או בני משפחתו האחרים במהלך חייהם. התקציב הכולל של הפרויקט נאמד בכ-10 מיליון שקלים, מתוכם 200 אלף לפיתוח התוכנה, והיתר – להטמעה והתחזוקה שלה בכל השלוחות של משרד הבריאות וקופות החולים.

לדברי ד"ר איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, השלב הראשון של הפרויקט החל לפעול בימים אלה ב-900 שלוחות טיפות החלב, שרובן בבעלות משרד הבריאות, והיתר מופעלות על ידי קופות החולים. הוא הוסיף, כי על אף שהמערכת לא תוכננה לכך מראש, סביר להניח שהיא תשתלב בהיערכות של המשרד על מנת לתת לתושבי המדינה חיסון נגד שפעת החזירים. לדבריו, משרד הבריאות יצטרך, ככל הנראה, להטמיע מערכת מיחשוב נוספת לצורך כך.

רוב האוכלוסיה לא נגיש לפנקס החיסונים

במהלך שנת הלימודים הקרובה תוכנס מערכת רח"לי גם לבתי הספר, שם מקבלים הילדים חיסונים על ידי אחות בית הספר. לאחר מכן, תוכנס המערכת לכל לשכות הבריאות, מרפאות המטיילים וקופות החולים. תוכנית האב של הפרויקט, שמועד סיומה עדיין לא ידוע, כוללת גם התממשקות לנתוני החיסונים של צה"ל.

בסיס הנתונים המאוחד של המערכת ימוקם במשרד הבריאות, ואנשי אגף שירות בריאות הציבור יקבלו גישה אליהם, לצרכי מעקב, מיפוי אוכלוסיה שלא קיבלה חיסונים ונתונים נוספים. המערכות בשטח הן מבוססות ווב, על רוחב פס מתאים ומקושרות ביניהן. ביישובים בדואים בנגב, עובדות המערכות על רוחב פס אלחוטי מיוחד. מלווים את הפרויקט מדריכי הטמעה, שכבר מסתובבים בין הסניפים השונים של משרד הבריאות ברחבי הארץ, על מנת להטמיע ולהדריך את הצוותים השונים כיצד להשתמש במערכת.

בבדיקה שערך משרד הבריאות לפני ההחלטה על פיתוח המערכת נתגלה, כי רוב רובה של האוכלוסייה לא נגיש לפנקס החיסונים וחלקה הגדול אף לא מיודע על קיומו. כך, למשל, האזרח לא יכול לספק רשימה של חיסונים שביצע למדינות שונות בעולם, הדורשות רשימה זו.

פנקס חיסונים וירטואלי

המערכת פותחה עבור משרד הבריאות על ידי רביב רז – יועץ מיחשוב בכיר לארגונים גדולים. בעבר, היה רז שותף לייזום פרויקט מזור עבור בתי החולים, פרויקט הרשומה הרפואית הלאומית ופרויקט מרכבה הממשלתי. הפיתוח בוצע על בסיס פלטפורמה של מיקרוסופט (Microsoft), הכוללת טכנולוגיות מתקדמות בכלי הפיתוח והתצוגה. זאת, על מנת להתגבר הן על האתגר הגיאוגרפי בפריסתה של המערכת בכל רחבי הארץ, כאשר במקומות שונים יהיו נקודות חיסון ניידות ונייחות, והן על המספר הרב של המשתמשים במערכת. זה צפוי להגיע בתקופה הקרובה ללמעלה מ-5000.

בשיחה עם אנשים ומחשבים אמר רז, כי "מערכת רחל"י היא ייחודית וראשונית בעולם. היא נבנתה בראייה של שיפור השירות לאזרח – מיזם שעליו אחראי השר מיכאל איתן". הוא הוסיף, כי "עם השקת תעודת הזהות החכמה, יתאפשר לכל אזרח לבצע מעקב אישי אחר כלל החיסונים שקיבל לאורך כל ימי חייו. זה יהיה פנקס חיסונים וירטואלי".

"לא פעם, אזרח נדרש לדעת מהם החיסונים שקיבל בעבר, על מנת להימנע ממחלות היכולות לגרום לו או לצאצאיו נזק קשה בלתי הפיך", אמר. "הדוגמה הטובה ביותר לכך היא חיסון נגד אדמת שמקבלות נשים בגיל הפריון. חיסון נועד לגרום לנו להימנע ממחלות, אך היעדר מידע רפואי-אישית, כמו: האם קיבלנו את החיסון ומתי, יכול לגרום לכשעצמו נזק בריאותי במתן חיסון מיותר או תחלואה כתוצאה מאי קבלת החיסון האמור".

לדבריו, אתגר נוסף בפרויקט רחל"י הוא האינטגרציה הרוחבית בין משרדי הממשלה לצורך מימוש האפליקציה. המערכת מתממשקת בטכנולוגיות מבוססות ווב שנמצאות במשרדי הפנים, הבריאות והחינוך, וכן בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מערכת החינוך העצמאית (של החרדים), צה"ל, בתי החולים ובעתיד – גם לקופות החולים, לביטוח הלאומי ומשרד האוצר. הכנסת אף קיבלה לאחרונה, במסגרת חוק ההסדרים, את החוק המתנה תשלומי קצבאות ילדים במימוש התוכנית המלאה של החיסונים במדינת ישראל – חוק שנועד להגביר את מס' המתחסנים ומחייב את מפתחי האפליקציה לאינטגרציה עם מערכות כספיות מורכבות.

השילוב בין אתגרים טכנולוגיים הכוללים מערכי אבטחת מידע קפדניים, בעיקר בשל רגישות המידע הרפואי והצורך להגן עליו, לבין הצורך לפרוס את המערכת בכל אזורי הארץ היא משימה מאתגרת שנפתרה בעזרת הכלים והמומחים של מיקרוסופט ישראל ואגף המחשוב של משרד הבריאות ברשות איתן מלמד וליאור אילן, מסכם רז.

תגובות

(6)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. sarit

    ליאור אילן לא סתם מקצוען - הוא גם הזוכה בפרס השנתי למצוינות ואיכות של ענף המחשוב בארץ לשנת 2009

  2. דורון

    מסכים עם מגיב מס' 1 - על ליאור אילן

  3. IXTIANDR

    יוזמה מבורכת. כל הכבוד למפתחים ומיישמי הפרוייקט

אירועים קרובים