נפתלי בנט: "סטארט-אפים יכולים לתרום לצמצום הפערים הכלכליים בחברה הישראלית"

לא כולם אוהבים את שר הכלכלה נפתלי בנט – אצל חלק מדובר בדעותיו הפוליטיות, ויש כאלה שלא אוהבים את דעותיו על שוק העבודה. מה שבטוח, שאי אפשר להישאר אדיש אליו, וחשוב לזכור שהוא אחד מהשרים היחידים עם ניסיון פרקטי ועסקי בתחום ההיי-טק, אחד מענפי התעשייה החשובים ביותר בישראל, בניגוד לשאר השרים שרובם פוליטיקאים פר סה.

הניסיון של בנט מספק לו ידע ממקור ראשון על הבעיות האמיתיות של הענף, כך שהוא אינו צריך יותר מדי יועצים כדי שיסבירו לו בנוגע להיי-טק. נזכיר שהוא ייסד סטארט-אפ בשם סאיוטה (Cyota) שפיתחה טכנולוגיה נגד הונאות ונמכרה ב-145 מיליון דולר.

כשקיבל את משרד הכלכלה לפני כשנה, קיבל הסקטור העסקי את המינוי בברכה – ההערכה הייתה שאדם עם רקורד עשייה כמו שלו ידע את הצרכים של המשק. אך מסתבר שבשנה האחרונה ההיי-טק דווקא לא נמצא בראש מעייניו, כי אם דווקא בעיה בוערת יותר – הורדת יוקר המחיה. אחרי שקולו של בנט לא נשמע בכל מה שקשור לענף, הוא התפנה להתראיין לאנשים ומחשבים בנושא.

האם אתה מרוצה מהמבנה של ענף ההיי-טק בישראל, ומכך שמדובר בענף שבו ההתמקדות על היא על אקזיטים מהירים ולא על הקמה של חברות גדולות?
"כן. אני מרוצה, כי אני חושב שזה מתאים גם לאופי וגם ליכולות שלנו. יש תהליך שמתחיל ביזם שמקים סטארט-אפ, מוכר אותו, ובעקבות המכירה קמים סטארט-אפים חדשים, כי גם ליזם הראשוני וגם לחלק מהעובדים יש את המשאבים הכספיים לכך".

יש שטוענים שהשיטה פוגעת בכלכלה ומגדילה את הפערים.
"אני שולל את שתי הטענות. נכון שסטארט-אפ מעסיק רק אנשים בעלי רמת השכלה גבוהה, אך הוא יוצר מעגלי תעסוקה נוספים לרמות השכלה פחותות, כמו מסעדנות שירותי ניקיון, שירותי הסעות ועוד.  אני גם סבור שסטארט-אפים יכולים בעקיפין לתרום לצמצום הפערים – פיתוח של טכנולוגיות שישפרו את יכולות התפעול של תעשיות קונבנציונליות על ידי הוזלת תהליך הייצור ושיפור איכות המוצרים יכול לשפר את כוח התחרות של חברות, להגדיל את המכירות ולספק תעסוקה לעובדים משכבות אוכלוסייה נמוכות".

ולגבי הפגיעה בכלכלה?
"צריך להסתכל על העבר – והוא מוכיחו שאנחנו פחות טובים בהקמת חברות בסדר גודל של צ'קפוינט (Check Point) והרבה יותר טובים בהקמת חברות קטנות וממזריות. אני גם לא חושב שהשיטה הזו גורמת לתוספת עובדים מחו"ל על חשבון עובדים מהארץ, זה לא תמיד נכון והחברה שלי לשעבר, סאיוטה, היא דוגמה טובה לכך: כשמכרנו אותה היו לה 120 עובדים בישראל וכיום יש לה 400".

לענף ההיי-טק אין מקורות כספיים כדי לצמוח. האם לדעתך יש צורך בהגדלת התקציב המדען הראשי, שנמצא תחת משרדך?
"ההיי-טק הוא מרכיב חשוב של הכלכלה הישראלית ואני פועל כדי לקדם ולמנוע פגיעה בו. לגבי תקציב המדען הראשי, הוא נבחן על פי היכולות התקציביות של המדינה, ועל פי הצרכים. אני יודע שתקציבו הריאלי של המדען ירד בשנים האחרונות ואני משתדל לתקן את המצב.

"עם זאת, זה לא נכון לומר שלענף חסר כסף, לפחות לא בעיתוי הזה. יש מי שמחפש להשקיע בו. אני אוסיף ואומר כי מדובר לדעתי במנוע הצמיחה העיקרי של המשק. למרות שהנתונים האחרונים שפורסמו מלמדים על האטה מסוימת בקצב הפעילות הכלכלית, המציאות בשוק ההיי-טק מוכיחים שהוא במצב טוב".

מה עושים עם המחסור בעובדים בענף?
"אני מודע למחסור במהנדסים, מתכנתים ושאר העובדים בתחום, ואני מאמין שהפתרון לבעיה הזו היא חינוך ושילוב של אוכלוסיות כמו חרדים ומיעוטים בתחום, ובשוק העבודה בכלל. מערכת חינוך שתעניק לכל ילד או ילדה חינוך טוב, תגשר על הפערים החברתיים ותצליח להביא למיצוי אופטימלי של פוטנציאל כוח האדם במדינה".

אחת הבעיות הכואבות בענף, היא נושא העובדים המבוגרים שנפלטו ולא מצליחים לחזור פנימה. האם ישנו פתרון לבעיה?
"הדינמיקה הכלכלית מהירה מאוד. הטכנולוגיה המודרנית הופכת מקצועות שהיו נדרשים בעבר לבלתי נחוצים בהווה בעתיד. מגמה זו מודגשת יותר בתעשיות  עתירות מדע שכן הדינמיקה שהשינויים הטכנולוגיים מאוד מהירים.

"השינויים האלו בתורם חוללו תמורות חדשות בשוק העבודה. אין ביטחון תעסוקתי וכל אחד צריך להיות מוכן להחליף מקום עבודה כמה פעמים במהלך חייו  התעסוקתיים. אנשים צריכים להבין שהמקצוע שבהם התמחו עשוי להפוך לבלתי נחוץ. אפשר כמובן לעשות הסבה מקצועית אך אני סבור שכל אחד שמוצא את עצמו ללא תעסוקה משום שכבר אין צורך במיומנויות שלו, צריך לפתוח עסק משלו.

"אנחנו במשרד הכלכלה מוכנים להושיט סיוע למובטלים שרוצים להקים עסק. הקמנו קרן להלוואות בנושא, וכל אחד יכול להגיש בקשה למשרד הכלכלה שכוללת תכנית עסקית. צוות של כלכלנים במשרד בוחן כל בקשה, ומעניק לאלה הראויות את האשראי הנחוץ. כך, לדוגמה, אשראי כזה הוענק על ידינו לנשים ערביות שהקימו עסקים קטנים שרושמים הצלחה – בדרך זו אנחנו יוצרים תעסוקה בסגמנט של האוכלוסייה שאינו מיוצג מספיק בכוח העבודה של ישראל".