טלפון של העבודה – האמנם?

כיצד יכול מעסיק שפיטר עובד לקחת ממנו את מכשיר הטלפון שלו מבלי לפגוע בפרטיותו?

שאלה זו הועלתה במסגרת פסק דין שניתן באחרונה בבית הדין לעבודה בס"ע 29090-05-12, אנה גורליק נ' איליה אנבינדר ואח'. באותו המקרה פוטרה התובעת מהמפעל לייצור תכשיטים בו היא הועסקה, והיא הייתה זכאית לדמי הודעה מוקדמת. ביום האחרון לעבודתה נלקח ממנה מכשיר הטלפון הסלולרי שסופק לה על ידי המעסיק, ללא רשותה.

המעסיק טען כי העובדת המפוטרת הוסיפה את הטענה בדבר פגיעה בפרטיות מאחר שהיו במכשיר שהוא סיפק לה תכנים פרטיים, אולם היא לא הצליחה להוכיח שהוא עיין בתכנים אלה.

אף על פי כן, בית הדין קבע כי המשמעות של העדר הוכחה כזאת איננה בהכרח שיש לדחות את התביעה של העובדת לפיצוי בגין עצם תפיסת המכשיר. "תפיסת" טלפון נייד של עובד על ידי מעסיק, ללא רשות וללא סמכות, היא לא רק פעולה שמונעת מהעובד לעשות שימוש שוטף בטלפון ככלי תקשורת, אלא יש בה גם משום איום מיידי מצד המעסיק לחדור אל המרחב הווירטואלי הפרטי, האישי והאינטימי של העובד. חדירה זו לא שונה במהותה מכניסה אסורה למרחב פרטי פיזי.

אותה כניסה למרחב הפרטי של העובד לא חלה רק במצב של סיפוק יצר המציצנות. היא נכונה גם במצבים בהם למעסיק יש חשש או חשד אמיתי שהעובד מאחסן בטלפון שלו סודות מסחריים או קניין רוחני שלו. אולם, גם אז, זכותו של העובד לפרטיות גוברת והמעסיק לא יכול לעשות דין לעצמו ולחטט בטלפון של העובד בלי רשות. כדי שיוכל לעשות זאת, עליו לפנות לבית הדין ולבקש צו שיפוטי מסוג אנטון פילר (צו תפיסה במעמד צד אחד) לחיפוש בטלפון.

באותו המקרה הייתה פגיעה נוספת בפרטיות, מאחר שהמעסיק נהג לחטט בדף הפייסבוק (Facebook) של העובדת כשהיא השאירה אותו פתוח על המחשב בעבודה. בעניין זה קבע בית הדין: "אין זה נדיר שאדם מגיע אל מחשב במקום העבודה שהשתמש בו קודמו ומגלה שהמשתמש הקודם לא התנתק מתוכנת המייל, הפייסבוק או כל תוכנה ומאגר קבצים אישי שלו, ועל כן הוא יכול ללא כל קושי לעיין במיילים, בפייסבוק או במידע ש-'שייך' למשתמש הקודם". עם זאת, נכתב בפסק הדין, חלה חובה על אותו משתמש לסגור את התוכנה שהשאיר קודמו פועלת באופן מיידי ולא לעיין במידע אליו נחשף. ממילא ברור שהוא לא רשאי לקחת את אותו מידע פרטי של העובד הקודם ולהפיץ אותו ברבים.

בסופו של דבר נקבע כי על המעסיק לשלם לתובעת פיצוי בסך 21,092 שקלים בגין פיטוריה שלא כדין ופיצוי בסך 20אלף שקלים עקב הפגיעה בפרטיותה.

פסק דין זה מחזק את מעמדו של העובד בכל הנוגע למרחב הפרטי השייך לו, גם במסגרת עבודתו. בית הדין חוזר ומדגיש את אשר מעסיקים רבים אינם מבינים: מעסיק שנותן לעובד רכוש כגון טלפון נייד ומחשב לא הופך להיות הבעלים של התוכן הפרטי שמוכנס אליו.

אמנם, מעסיקים רבים רואים אבסורד בכך שהם צריכים לפנות לבית הדין על מנת לקבל בחזרה ציוד ששייך מלכתחילה להם, אולם בית הדין חוזר ומדגיש כי הזכות של העובד לפרטיות חשובה מזכותו זו של המעסיק.

משכך, חשוב להבהיר ולהסדיר במסגרת הסכמי ההעסקה של העובדים עניינים הקשורים לפרטיות ושימוש אישי בציוד של מקום העבודה.

הכותב עוסק מזה כ-14 שנים בתחום המשפט והטכנולוגיה, והוא מומחה בדיני אינטרנט, דיני מחשבים וקניין רוחני.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.