עו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי: "עיקול דומיין למדינה – שימוש לא ראוי ופופוליסטי במשפט"

"המחשבה שנתחיל לעקל דומיינים למדינות על מנת להפעיל עליהן לחץ זהה לרעיון שבנק יפנה לבית המשפט בתביעה לעקל קו טלפון של לקוח שחייב לו, בהנחה שלטלפון יש שווי כספי. זה שימוש לא ראוי ופופוליסטי במשפט", כך אמר עו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי.

ד"ר קוזלובסקי, מומחה לקניין רוחני ודיני אינטרנט, התראיין לאנשים ומחשבים בעקבות התקדים שנוצר במסגרתו הוציא בית משפט פדרלי בארצות הברית צו שמאפשר לקורבנות טרור ישראליים לעקל את רישיון האינטרנט ונכסי הדומיין של איראן. הצו הוצא לאחר שקורבנות הטרור פנו לאיגוד ICANN (ר"ת Internet Corporation for Assigned Names and Numbers), שאחראי על ניהול הרשת העולמית.

ICANN, איגוד האינטרנט לרישום שמות ומספרים, מנהל למעשה את הרשת המקוונת העולמית (www) מטעם מחלקת המסחר האמריקנית. האיגוד מנפיק רישיונות למדינות העולם, שמורשות למנות נציגים מטעמן לסחר ומכר בדומיינים בעלי סיומות ספציפיות של אותה מדינה (לדוגמה, il.) לכל אדם, עסק או ארגון.

המשפחות התובעות מחזיקות בפסק דין שנתן בית המשפט הפדרלי האמריקני נגד איראן בשווי של יותר ממיליארד דולר. הן מבקשות לקבל בעלות על כל הדומיינים (LTD) והשמות המרכזיים שמסופקים לאיראן על ידי ארצות הברית, כולל הסיומת ir., המילה ایران (איראן) וכל כתובות ה-IP המשמשות את הממשל האיראני והסוכנויות השונות שלו.

אלא שלדברי ד"ר קוזלובסקי, "לא ארצות הברית היא זו שמקנה לאיראן את הסיומות והנכסים הללו. לא מדובר פה בנכסים אמריקניים. עצם העובדה שמרשם הדומיינים מבוצע על ידי גוף שיושב בארצות הברית לא הופכת את הנכס הנרשם ככזה שניתן לעיקול בארצות הברית. נכס ניתן לעיקול לאחר שלוקחים בחשבון מספר רב של שיקולים, בין היתר היכולת לממש את העיקול והאפקטיביות שלו. כאן האפקטיביות הזאת מוטלת בספק, משום שרישום הדומיינים אמנם נעשה בארצות הברית, אבל הוא לא תלוי בה".

הוא הוסיף כי "במקום להתמקד בעיקר, התביעות הללו מייצרות תקדים לטענות משפטיות שלא היינו רוצים לקדם ושאנחנו יוצאים נגדן, למשל במקרים בהם מדינות מסוימות חוסמות את הגישה של אזרחיהן לטוויטר (Twitter) או לפייסבוק (Facebook)".

לדבריו, "הדרישה לעיקול שמות המתחם היא שימוש לא רצוי בטענה משפטית. זו מדיניות לא רצויה ולא ראויה, שבין השאר פוגעת בחופש הביטוי".

"יש בעיה של אכיפה בעולם הדיגיטלי"
עו"ד נעמי אסיא, מומחית לדיני מחשבים ואינטרנט ולקניין רוחני, אמרה בהתייחס לדרישה של קורבנות הטרור כי "יש בעיה לאכוף פעולות משפטיות בעולם הדיגיטלי על גופים מסוג של מדינה. אני לא רואה אפשרות של אכיפה – על פניו נראה לי שזה יהיה מהלך מאוד קשה".

היא ציינה כי "שמות מתחם הם קניין רוחני לכל דבר ועניין. והראייה כיום היא שמדובר בחלק חשוב מנכסי הארגון. אלא שאם רוצים לעקל אותם, יש לפנות לארגון המקומי, באיראן".

"העובדה שקורבנות הטרור פנו ל-ICANN, שאחראי על ניהול הרשת העולמית, עם צו בית משפט שמורה להם למסור את ה-IP ורישיון האינטרנט האיראניים לקורבנות היא מהלך מבורך מאוד, אבל קשה לי להאמין שניתן יהיה לכפות ולאכוף את הצו בארגון המקומי באיראן", הוסיפה.

המטרה: להכות באיראנים דרך הכיס
קורבנות הטרור ומשפחותיהם מיוצגים בהליך תקדימי זה על ידי עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר מתל אביב, מנהלת ארגון שורת הדין, ועל ידי עו"ד רוברט טולצ'ין מניו-יורק. לדברי עו"ד דרשן-לייטנר, "זו הפעם הראשונה שבה קורבנות טרור פונים לעקל ולקבל לידיהם בעלות על דומיינים, כתובות IP ורישיונות אינטרנט של מדינות תומכות טרור, כגון איראן, ומנסים לממש את פסקי הדין שקיבלו נגדן. חובה להראות לאיראנים שלתמיכתם הכספית בטרור יש מחיר כבד".

היא ציינה כי "מבחינה עסקית ומשפטית מדובר בהליך פשוט: חייבים לקורבנות כסף והדומיינים ויתר הנכסים המדוברים שווים כסף".

ברוך בן חיים, שבנו נפצע אנושות בפיגוע התאבדות באוטובוס ב-1995, ציין כי "לא ראוי שהממשל האמריקני ימשיך לספק רישיונות אינטרנט לאיראן בעוד שזו מסרבת לפרוע פסקי דין שקובעים שהיא מימנה טרור עולמי. תביעותינו חייבות להגיע לידי מימוש".

בתי המשפט בארצות הברית חזרו ופסקו בתביעות הללו שהתנועה האסלאמית ומשרד המודיעין האיראני (MOIS) מימנו פיגועי התאבדות ומתקפות ירי יזומות של טרוריסטים מהחמאס והג'יהאד האסלאמי בישראל. איראן, שנחשבת בעיני הממשל האמריקני למדינת טרור מאז 1996, סירבה ליישם את הוראות הפסיקה ולשלם את פסקי הדין.

לדברי עו"ד דרשן-לייטנר, "האיראנים מתנשאים בהתנהגותם הן על קורבנות הטרור והן על המערכת המשפטית האמריקנית. קורבנות הטרור ממשיכים לסבול מתוצאות פיגועי ההתאבדות שמומנו על ידי איראן ובוצעו לפני שנים רבות".

למרות הצו, טוענת עו"ד דרשן-לייטנר, "אין בכוונתנו למנוע את השימוש באינטרנט האיראני. אנחנו רק דורשים את מה שמגיע על פי חוק. אם באמצעות החרמת תקציבים שהצטברו ממכירת רישיונות וזכויות חוזיות אלה נוכל לממש את החוב, נסופק ונדע ששירתנו את לקוחותינו. נישאר תמיד מחויבים לסייע לקורבנות הללו לממש את פסקי הדין שלהם".