אילן הוכמן, אינטל: "השינויים בעולם המיחשוב יביאו להגדרה מחדש של הדטה סנטר"
"הדטה סנטר מביא למהפכה גדולה במגזר העסקי, בגלל רכיבים חדשים, המיחשוב הלביש והמיחשוב הבידורי", אמר הוכמן, מנהל שיווק ופיתוח עסקי באינטל ישראל ● לדבריו, "ייווצר מודל חדש של ספירלת מיחשוב, עם רכיבים חדשים שיתחברו לדטה סנטר וזה נותן להם שירותים, ואז יגיעו רכיבים חדשים"
"עולם ה-IT חווה כמה מגמות על, ביניהן מיחשוב ענן, ריבוי רכיבי מיחשוב וריבוי שירותים. כדי שהדטה סנטר הארגוני יוכל לענות על המגמות הללו, צריך להגדיר ולבנות אותו מחדש", כך אמר אילן הוכמן, מנהל שיווק ופיתוח עסקי באינטל (Intel) ישראל.
הוכמן דיבר בערב בכירים שערכו דל (Dell) ישראל ואינטל ישראל במלון ריץ' קרלטון בהרצליה. האירוע הופק על ידי אנשים ומחשבים, השתתפו בו עשרות מנמ"רים בכירים והנחה אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה.
לדברי הוכמן, "הדטה סנטר מביא למהפכה גדולה במגזר העסקי: רכיבים חדשים יוצרים חוויית משתמש חדשה; נכנס המיחשוב הלביש; המיחשוב הבידורי והמיחשוב במכוניות תופסים תאוצה. כל אלה מביאים למצב בו חיבור כלל הרכיבים לדטה סנטר יצריך משאבים ויכולות שאינם בנמצא כיום. ייווצר מודל חדש של ספירלת מיחשוב, עם רכיבים חדשים שיתחברו לדטה סנטר וזה נותן להם שירותים, ואז יגיעו רכיבים חדשים. כל השירותים הללו צריכים לקבל מענה, הצורך של הדטה סנטר לתת להם מענה הופך למכריע".
הוא ציין כי "יש עלייה אקספוננציאלית בכמות הרכיבים ובמקביל, עלייה אקספוננציאלית בענן בתמיכה באותם רכיבים".
"אינטל רואה שלושה עמודים לתמיכה בתופעה העסקית הזו, כאשר הגדול והמשמעותי ביותר בהם הוא הענן, אחריו ה-Big Data והשלישי – HPC, מיחשוב עתיר ביצועים", אמר הוכמן. "האסטרטגיה של אינטל היא לא למכור ללקוחות ישירות, אלא רק דרך שותפים". לדבריו, "אינטל עשתה הינדוס מחדש של הדטה סנטר, מאחר שהוא לא נותן כיום מענה לכמויות אדירות של הנתונים, הרכיבים והשירותים. המצב הנוכחי הוא שיש כמות נתונים אדירה עם ניצולת שרתים נמוכה. במקביל, הדרישה היא לאספקת שירותים מהירה, בתוך שניות ודקות ולא בתוך ימים ושבועות כמו היום".
"בדטה סנטר העתידי, מערכת המשאבים, השרתים, האחסון והרישות תיתן מענה מהיר. זה ייעשה על ידי בניית שכבת תזמור, תווך חכם שיידע לחבר בין היישומים בצורה אוטומטית, מול שרתים מוגדרי תוכנה, אחסון מוגדר תוכנה ורישות מוגדר תוכנה, כשמתחת תהיינה תשתיות מוגדרות תוכנה. אינטל משתלבת בתפיסה זו במתן ערך, עם מיחשוב יעיל וגמיש ועם שלל סוגי מעבדים – חלשים עד חזקים. השקענו 720 מיליון דולר בקלאודרה (Cloudera), לטובת מענה לעולם ה-Big Data", ציין.
הוכמן סיכן באמרו כי "נכסי אינטל לעולם ה-IT העתידי הם ביצועים יותר גבוהים עם פחות אנרגיה. אנחנו מקדימים את השוק בארבע שנים ובקרוב נוציא לשוק מעבדים של 14 ננו-מטר. בכל שנה משקיעה אינטל שלושה מיליארד דולר בארכיטקטורה של הדטה סנטר, כי הברה מאמינה ששם בא לידי ביטוי היתרון היחסי שלה ושאסור לקפוא על השמרים".
סיפור לקוח – מוזיאון ישראל
מוטי דוזטו, מנמ"ר מוזיאון ישראל, תיאר את השינוי שעשה אגף ה-IT בראשותו במוזיאון, בעקבות המעבר למוצרי דל.
"יש במוזיאון ישראל שתי חוות שרתים, 700 תחנות מקוונות, חדר DR, מערכת ERP של תפנית ותוכנת מיחשוב של אוספי המוזיאון", אמר.
"אני מנמ"ר מוזיאון ישראל מזה שלוש שנים", ציין דוזטו. "כשהגעתי לתפקיד המצב היה קטסטרופלי: איש לא ידע מה קורה בהיבט ה-IT, לא ניתן היה למפות ציוד, לא ידעו איזו תוכנה מנהלת מה, היה ריבוי מערכות אחסון, עם חוסר יכולת להשתלט בגיבויים על התקני האחסון. עם כל הבלגן היה צריך גם לעמוד בתקציב. היו כלי ניהול נפרדים של ה-IT, ריבוי פרויקטים, חוסר תאימות לחומרה, אחוזי תקלות גבוהים ומצבת כוח אדם לא מספקת".
"נוצר מצב של חוסר שליטה במערך הכולל של ה-IT, המצב דרש שינוי מהותי", אמר. "התחלנו באחסון, כי זה היה הכי קריטי. הכנסנו מערכות של דל-אקווה לוג'יק (EquaLogic), שסייעו בטיפול בנפחי האחסון, בניהול ובתעדוף שלו. בעולם אבטחת המידע היו לנו כלים של פורטינט (Fortinet) וצ'ק פוינט (Check Point) והטמענו את מוצר האבטחה של דל, סוניקוול (Sonicwall). הטכנאים יכולים לעבוד איתו בקלות ובצורה טובה יותר. הטמענו גם מתגים ורישות של דל, הוצאנו את כל השרתים ובמקומם הטמענו שרתי דל מסוג PowerEdge".
תגובות
(0)