המשטרה תחקור חשד להסתה של ישראלים נגד פלסטינים ברשתות החברתיות
גל של שנאה שטף את המדיה החברתית מאז היוודע הרצח של שלושת החטופים, כולל דפים שקוראים לנקמה בערבים וזכו לעשרות אלפי לייקים ● חיילים במדים הצטלמו עם שלטי שנאה נגד פלסטינים ומצה"ל נמסר כי הוא ינקוט נגדם "ביד קשה"
המשטרה הודיעה אמש (ד') כי תפתח בחקירת חשד לקריאות הסתה נגד ערבים שפורסמו ברשת מאז היוודע הרצח של שלושת החטופים. הודעתה של המשטרה התקבלה לאחר פנייה של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, ופרקליט המדינה, שי ניצן.
בימים האחרונים הועלו לרשתות החברתיות הודעות רבות שקוראות לנקמה, פגיעה ורצח של פלסטינים, ונפתחו כמה וכמה דפי פייסבוק (Facebook) שעסקו בכך. הבולט שבהם הוא "עם ישראל דורש נקמה", שצבר כ-40 אלף לייקים בתוך יומיים.
לחלק מאותן הודעות צורפו תמונות של אנשים שאוחזים שלטי שנאה, בהם חיילים במדים. תחת אחת התמונות הללו כתב גולש: "גאה להיות בגדוד" שהחיילים המצולמים השתייכו אליו.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "אם חיילים מעורבים בשליחת תמונות גזעניות ובקריאה לפגיעה בחפים מפשע, מדובר באירוע חמור שאינו עולה בקנה אחד עם המצופה מחיילי צה"ל". בצבא הדגישו כי המפקדים הונחו לטפל במקרים כאלה בחומרה, "לנקוט יד קשה נגד המעורבים ולפעול למניעת התופעה בהמשך".
בצה"ל התייחסו בהקשר זה גם לפוליטיקאים וכתבו: "צר לנו כי תחושת העצבות הלאומית מנוצלת על ידי גורמים פוליטיים להסתה ולקשירת משרתי צה"ל לתופעה מסוג זה".
"תג מחיר" לפגיעה בחפים עקב מוצאם הונהג ע"י כל השופטים וכל הצבור. ב ynet מדור חדשות משפט ב 02.04.12 מצאתי ידיעה מאת אביעד גליקמן: "בית המשפט העליון דחה את ערעורה של...תוסגר לארה"ב. בנה הפעוט ינותק ממנה...כבן שנתיים". גם כליאה של אבות בעקבות גזר דין של שופטים גורמת נכות נפשית כרונית לילדיהם החפים מפשע. הנכות מתבטאת בלקויי אישיות בלתי הפיכים שנמשכים לכל אורך שנותיהם של הבנים, זאת תוצאה טבעית של התערערות הבטחון של הילדים בסמכות החנוכית ההורית בשלב ההתפתחותי שבו האמון בהורה הנו קריטי להתפתחות נפשית תקינה. לפי בלוג "הפקטור המשפטי של עו"ד יוסי דר" בדהמרקר קפה ביום 09.03.12, אפילו ההודאה באשמה כשלעצמה פוגעת בילדים (ואפילו כשההודאה שקרית, והיא לצרך עסקת טעון בלבד, ונמסרה רק כדי להמנע מהרשעה לפי "ראיות" שמביאות לספק משפטי, שכיח מאד, שמכונה (כנוי מטעה) "לא סביר", והרי לנו סוג נוסף של ענישה קבוצתית- קבוצת המורשעים מספק שכוללת גם חפים מפשע). מלבד זאת, כליאת בן מערערת את הבריאות של הוריו הקשישים, מרוב סבלם, ומקצרת את ימיהם (לא ממש רצח שלהם, אבל...). בנוסף, בימ"ע התיר להפלות לרעה, בקבלה לעבודה, חשודים בחזקת זכאים, וכך למנוע מהם לפרנס את ילדיהם (ע"א 8189/11 רפאל דיין נ' מפעל הפיס, פס' 42), עוד דוגמה לעונש קבוצתי (קולקטיבי) שפוגע בקרבנות של החשדות שוא. כשד"ר קדמן התריע שקצוץ קצבאות הילדים הוא בגדר "פשע שנאה" כי ימנע התפתחות תקינה של בני קבוצות המעוט העניות, מה ענו לו משכילי הצבור "השפוי והנאור"? שפגיעה זאת בבני העניים היא מוצדקת כי תלמד להם לקח שלא להרבות ילדים כהוריהם. צדוק זה עולה בקנה אחד עם החלטות השופטים הנ"ל. פגיעות חמורות ושגרתיות אלה בחפים מפשע (לא בגלל שהם בני גזעו של המורשע אלא בגלל שהם בני משפחתו, או שאתרע מזלם להכלל בקבוצת סכון או להיוולד לבני קבוצת סכון) מוצדקות, הן לדעתם של השופטים והן לדעתו של הצבור ושל נציגיו המחוקקים, וזאת, בנמוק שהעוול הכרוך בהן מתגמד לעומת התועלת לכלל החברה. אם כן, החברה הישראלית מכשירה את העקרון המוסרי שפגיעה בחפים מפשע ואפילו בילדים (כערבים כיהודים) חפים מפשע יכולה להיות מוצדקת; איש איננו מערער על עונשים קולקטיביים כנ"ל, משמע- ענישה קולקטיבית כשרה בעיני כולם. אפילו נביא השמאל, פרופ' ישעיהו ליבוביץ, במאמרו המפורסם "לאחר קיביה", היה דו-משמעי בשאלת הענישה הקולקטיבית: "אפשר ואפשר לנמק ולבסס, להסביר ולהצדיק את מעשה שכם-קיביה מבחינת כל עקרונות המוסר הניתנים לשיקול ולחישוב ראציונלי. אולם קיים גם פוסטולט מוסרי, שאינו כלל בגדר שיקול וחישוב, ושממנו נובעת קללה על כל השיקולים והחישובים המוצדקים והנכונים הללו". יש הסכמה כללית, כמעט, על נחיצות שמור יכולת "המכה השניה" הגרעינית (אך אברהם בורג אמר: "מותר ..להתגונן ... אבל השמדה המונית היא דבר בלתי מוסרי בעליל").