תקציב ה-IT של אינטל העולמית: 1.3 מיליארד דולר

"תקציב ה-IT של אינטל (Intel) העולמית הוא 1.3 מיליארד דולר והוא מבוסס על תחשיב של 13.5 אלף דולר לעובד", כך אמר יורם חסידים, מנמ"ר אינטל ישראל. בחברה מועסקים כ-100 אלף עובדים.

"ה-IT של אינטל עובר תהליך של גלובליזציה", סיפר חסידים. "מהנדסים שעובדים באגף ה-IT בישראל תומכים ומפתחים פתרונות גם עבור מדינות אחרות בהן פועלת אינטל. 300 מתוך 500 האנשים שעובדים ב-IT הישראלי משרתים גם לקוחות בחו"ל".

הדברים נאמרו במפגש הטכנולוגי CIO-CTO של אנשים ומחשבים, שהתארח הפעם במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה. חסידים סיפר שה-IT של אינטל פרוש על פני 65 מדינות ומועסקים בו 6,500 עובדים. כמו כן, יש לחברה 50 דטה סנטרים עם כ-100 אלף שרתים.

"המטרה שלנו היא לעסוק בעיקר בתחומי ההנדסה, בתמיכה בקווי הייצור, שהם ליבת העשייה של החברה, וכן בתחומים של ניתוח צופה עתיד, שמאוד מתפתח אצלנו, לצד ה-Big Data, תמיכה בפתרונות תקשורת וכמובן אבטחה", אמר חסידים.

לדבריו, "ה-IT הגלובלי שם דגש על תחומים חדשים כמו רשתות חברתיות, ניתוח צופה פני עתיד, מובייל והענן, שבסניף הישראלי שמים עליו דגש חזק. אינטל מעודדת מאוד את השימוש במובייל ואף מספקת פתרונות ארגוניים לשם כך. המובייל אנטרפרייז הוא תחום מאוד חם אצלנו, ואנחנו מחפשים כל הזמן דרכים איך מוציאים יותר מהאנדרואיד (Android)".

בתחילת הרצאתו הציג חסידים את אינטל בישראל, שמציינת 40 שנה לפעילותה בארץ. החברה מעסיקה 10,000 עובדים באופן ישיר, אבל האקו סיסטם שלה מגיע ל-30 אלף איש, שמוצאים פרנסה בזכות אינטל. "ב-40 שנות פעילותה תרמה החברה 35 מיליארד דולר לייצוא הישראלי, כאשר 70% מתוכם מגיעים מהייצור של המפעלים בקריית גת והיתר ממרכזי הפיתוח של החברה. אינטל השקיעה בישראל עד היום 10.8 מיליארד דולרים, מתוכם שישה מיליארד בשדרוג המפעל בקריית גת", אמר.

"כל מעבר לטכנולוגיה מגדיל את היקף ההשקעה", ציין חסידים ואמר: "עלות כל מפעל FAB חדש מגיעה ל-10 מיליארד דולר". בחלק השני של הרצאתו הוא דיבר על התרומה לקהילה שמבצעת אינטל במשך שנים רבות. "עד היום סייענו ל-475 אלף תלמידים במערכת החינוך הישראלית ללמוד מדעים ועודדנו אותם ללמוד מקצועות ריאליים מתוגברים", פירט חסידים.

חסידים גילה גם נתון מעניין נוסף על תרומתה של אינטל למשק הישראלי: "יש כיום 10,000 יוצאי אינטל שעובדים בחברות שונות בהיי-טק, מתוכם 240 בחברות חדשות".

מוטי סימנטוב, מנהל בקבוצת SMG, סיפר במפגש על המוצרים הטכנולוגיים אותם מפתחת אינטל. "אחד הדברים המרכזיים שאנו שמים אליהם לב הוא אינטרט של הדברים", אמר. "על פי התחזיות, עד 2020 יהיו 50 מיליון רכיבים מחוברים לרשת. אינטל, כחברה שמספקת את אבני הבניין לפלטפורמות האלה, רואה עצמה שחקן מרכזי בתחום זה", אמר סימנטוב. בנוסף, מציעה החברה שורה של פתרונות בתחום הענן, במיחשוב עתיר ביצועים ו-BI.

חן לופסקו, מנהלת הקבוצה הישראלית לאינטרנט של הדברים, שהיא חלק מקבוצה חדשה שהוקמה באינטל העולמית, אמרה כי אחת המטרות שלה היא "שיתופי פעולה עם סטארט-אפים וחברות היי-טק, מאחר שישראל מוכרת בעולם כמדינה שיש בה הרבה חברות טכנולוגיות". היא ציינה כי "האינטרנט של הדברים הוא חיבור של הרבה מאוד רכיבים, וזה דורש העצמת הגלובליות של יכולות המיחשוב בכל התחומים. זה המגרש שבו אינטל צריכה להיות, כמו הרבה חברות".

היא הציגה פתרונות קיימים בתחום, כמו שעון חכם שמשדר התראות על חריגות בתחומי הרפואה, שמזניקות מיד כוחות הצלה, ודוגמאות מתחומים כגון התחבורה והאנרגיה.

יגאל ינקו, אחראי על פיתוח מיחשוב תפיסתי באינטל, הסביר למשתתפים כי מדובר במהפכה שתשנה את הדרך בה אנשים מתקשרים עם מחשבי ה-PC שלהם ועם רכיבים אחרים. הוא אמר כי הקבוצה הוקמה לפני שנתיים והיא מונה 300 איש, שני שליש מהם בישראל. "שם המשחק הוא פשטות, דבר שמדברים עליו הרבה ב-IT והוא הופך להיות קריטי", אמר.

הוא הדגים שתי מצלמות תלת מימד זעירות, שתהיינה בעתיד חלק מכל מחשב אישי ותוכלנה לסרוק בזמן אמת עצמים או חלקי גוף של אנשים, ממרחקים שונים ובאיכויות חסרות תקדים. "אנחנו צופים שהעולם יהיה בעתיד תלת מימדי, שפת הדיבור שלנו תהיה מבוססת על משהו מוחשי, וזה מתקשר לעולם אחר, דפוס תלת מימד, שבעזרתו ניתן יהיה לייצר ולהדפיס הכול", אמר ינקו לסיום. אינטל עדיין לא מממשת את היכולת הכלכלית של תחום זה אלא מספקת למפתחים ערכות פיתוח SDK.

דוברים נוספים באירוע היו מישל אסייג, שדיבר על מיחשוב תפיסתי, ויואב הוכברג, סגן נשיא אינטל, שסיפר למשתתפים כיצד מפתחים שבב שיתאים לאנושות גם בעוד חמש שנים.