שילוב בין זרועי בצה"ל: זיקים כמשל

"בקרית השליטה זיהתה את חמשת פעילי החמאס שניסו לחדור לקיבוץ זיקים, כיוונה לשם את כוחות האוויר והיבשה ומנעה אסון כבד", כך נפתחו הדיווחים בכלי התקשורת בשבוע שעבר, לאחר שחוסלו חמישה מחבלים חמושים שניסו לחדור לקיבוץ הדרומי, הממוקם בסמוך מאוד לגבול רצועת עזה. המחבלים רצו לבצע בישראל פיגוע "איכותי", רב נפגעים, שהיה משנה את מאזן הנפגעים במבצע צוק איתן.

אנשי מקצוע שמכירים את הזירה אומרים כי סיפור זיקים הוא ללא ספק אחד מסיפורי ההצלחה המרשימים במבצע הזה. ההצלחה הזו מבוססת על שני גורמים מרכזיים מאוד בצה"ל: ההון האנושי, בעיקר בדמותן של בקריות השליטה (בק"שיות), ומערכות השליטה והבקרה, עם כל הטכנולוגיה ומערכות המיחשוב שמאחוריהן.

הערנות, המקצועיות וקור הרוח שבהם פעלה אותה בקרית שליטה אינם מקריים ואינם תוצאה של מזל. הם לא חד פעמיים. ברוב ימות השנה הציבור הרחב לא נחשף לפעילותן של הבנות האיכותיות הללו, שביום יום מהוות "העיניים של המדינה" בכל מה שקשור לגבול הימי הארוך והמורכב של מדינת ישראל. גם בימי רגיעה, הים הוא זירה סוערת ביותר.

תפקידן העיקרי של הבקריות הוא לזהות זיהוי ראשוני את כלי השיט המגיעים אל חופי ישראל ולבדוק האם יש בהם כלי שיט חשודים. לרשותם כלי תצפית ומערכות מתוחכמות אחרות, שפותחו במשך השנים ויודעים להתריע על כל גוף זר שמתקרב לחופי ישראל. במקרה של זיקים, הבנות בעמדה זיהו אנשים חשודים שנמצאים מתחת למים.

בצה"ל אומרים שסיפור ההצלחה לא טמון רק ביכולת הזיהוי שנובעת מכוננות ודריכות שבהן הבנות הללו נמצאות בזמן המשמרת שלהן. הן אף הצליחו לתפעל בעת בעונה אחת, בזמן אמת, את כוחות היבשה, האוויר, הים וכמובן, את זרועות המודיעין. אילולא עשו זאת בתוך שניות, התוצאות היו חמורות ועצובות ביותר. סביר להניח שסיפור ההצלחה שלהן יילמד היטב בקרב החיילים.

השילוביות – מטרה עליונה
הפעלת הכוחות היא חלק מתפיסת השילוביות הבין זרועית שבצה"ל עובדים עליה כבר שנים רבות. היא חלק מתפיסת צה"ל רשתי, שמדבר בשפה אחת, מסונכרן ומתואם עם זרועות שונות, כשהבסיס הוא, כמובן, מערכות התקשוב הצבאיות.

מערכות שו"ב קיימות בכל זרוע של הצבא. השילוביות בינן היא המטרה העליונה והחשובה, יחד עם היכולת לתאם בין מערכים שונים ופיקודים שונים, ולהוציא אותם לשטח בזמן, רגע לפני שהאויב מקדים את כוחותינו. הן נועדו לתת לאלה שמפעילים אותן ולמקבלי ההחלטות מידע על הכוחות הפועלים בזירה, זיהוי האוניות והכוונתן, תוך כדי זהירות מרבית לא לבצע טעות טרגית וליירט ספינה ידידותית. המידע מגיע ממקורות שונים: מכ"ם, מודיעין איכותי, דיווחי חיישנים ועוד.

יכולת נוספת של מערכות השו"ב היא לעבד את הנתונים במהירות ולהפיץ אותם למי שצריך לדעת ולקבל אותם בזמן אמת. מימד הזמן קריטי כאן ביותר. עד כמה הוא קריטי למדו על בשרם כוחות הביטחון וההצלה בפרשת השריפה בכרמל. המידע מופץ גם לזרועות אחרות ויש חשיבות לסנכרון וקבלת ההחלטה המבצעית – אילו כוחות לשגר ולאן כאשר מזהים משהו חשוד.

לא רק אנשי הדממה
חיל הים מזוהה בין היתר עם אנשי הדממה, אלה מהשיר המפורסם והפעולות הסודיות ומעוררות הדמיון. הוא פחות מוכר בהיבט הפעילות של חלק גדול מחייליו. בקריות השליטה, שיש הנוטים לקרוא להן תצפיתניות, נמצאות ביניהם. הן עוברות תהליך מיון קפדני ביותר ומי שצלחו אותו נשלחות להכשרה ארוכה. לאחר הטירונות הן עוברות קורס מקצועי שלאחריו יש השתלמות מעשית בעמדות הפיקוד, שם מוצבות הבקריות – בין אם זה בנמלים אזרחיים או במוצבים צבאיים. כל עמדה שולטת על שטח אחר של מדינת ישראל. הן נחשפות לקריטיות של התפקיד רק לאחר כמה חודשים בו ומבינות שיש הבדל עצום בין התדמית לחשיבות המבצעית שלו.

לסיכום, סיפור בקרית השליטה מזיקים מעלה לדרגה עליונה ואיכותית ביותר את אלמנט השילוב הבין זרועי בצה"ל ואת הרמה הגבוהה של התקשוב הצבאי. מדובר בסיפור שו"ב מוצלח ביותר, שכמו כיפת ברזל, קשור לחיל הים. המערכת שמצילה בימים אלה חיים רבים הוטמעה על פי תפיסה שגיבש אל"מ (מיל') נתן ברק, אז מפקד הזרוע הטכנולוגית של החיל. כאשר השתחרר, הוא פיתח את חלק התוכנה של כיפת ברזל על בסיס התפיסה הגנרית ששאב מחיל הים.

הפיתוחים האלה, ההון האנושי שיושב על חופי ישראל והשיפור העצום שחל בכל מה שקשור לשילוביות הבין זרועית בהגנה על גבולות המדינה יוצגו ויוסברו בכנס התקשוב של אנשים ומחשבים C5I, שייערך ב-28 באוקטובר, בשיתוף עם אגף התקשוב של צה"ל. להרשמה לכנס לחצו כאן.