מדד הפער הדיגיטלי: ישראל במקום טוב, אבל לא מספיק

הפורום הבינלאומי לכלכלה (World economic forum) פרסם באחרונה את המדד השנתי המשולב שמדרג את המדינות בהקשר של רמת התמיכה ב-ICT, האימוץ שלו והפער הדיגיטלי הקיים בכל מדינה ומדינה. המדד הוא תוצאה של סקרים מקצועיים ומדדים אקדמיים, ונערך בשיתוף אוניברסיטת קורנל ואנשי מקצוע אחרים. הוא משקלל את רמת היישום של מערכות המידע בכל מדינה ואיך זה משפיע על רמת הפער הדיגיטלי בה. לדברי החוקרים, הנתונים במדד משמשים מזה 13 שנים את מקבלי ההחלטות בממשלות ומדינות שונות, כדי לכוון את השקעותיהן במערכות מידע ותקשוב, וצמצום הפער הדיגיטלי.

פער דיגיטלי נמדד בהבדלים שיש בין אוכלוסיות, קהילות ומגדרים בנגישות למידע ולעשות בו שימוש לטובתם. המדד פותח לאחר שמקבלי ההחלטות הבינו שעידן המידע משמש פקטור מרכזי בהבנת " כלכלת המידע". רוחב הפס והנגישות המידע הופכים את הידע לדבר שהוא הרבה יותר מסתם רכישת השכלה, לכלי שבעזרתו מניעים הרבה יותר דברים. עורכי המדד אף מרחיקים לכת וקובעים כי ערך המידע מושווה כיום לערך של גילויי הנפט בטקסס בשנות ה-20 של המאה הקודמת, כלומר – מידע שווה זהב.

השנה התייחסו החוקרים בפעם הראשונה גם ל-Big Data ולהשפעתו על המדד. הטענה המרכזית היא שרמת סיבוכיות גבוהה של מידע וקושי לתרגם אותה למונחים מעשיים – ליבת הפעולה של Big Data – משפיעים על היכולת של אוכלוסיות להבין ולנצל את המידע הרב שהם נגישים לו כל כך.

"ה-Big Data משקף את ההבדלים ביכולת של אנשים לזקק את המידע הרב שהם נגישים לו כעת ולפשט אותו כדי שיוכלו לנצלו כראוי", אמרו העורכים. מאידך, ציינו, ה-Big Data הוא מקור לדאגה, כי הכלים שאנחנו נעזרים בהם לזקק ולמקד את המידע עלולים לפגוע בפרטיות שלנו ובכל נכס אישי אחר.

איפה אנחנו?
המדד מדרג 142 מדינות בעולם וישראל נמצאת במקום ה-15 זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, בכל מה שקשור לצמצום הפער הדיגיטלי, לא השתנה אצלנו שום דבר. המיקום שלנו בטבלה לא רע יחסית, היו שנים שמצבנו היה גרוע יותר. עם זאת, ישראל מדורגת במקום נמוך יותר ממדינות כמו טייוואן, גרמניה, דנמרק ושלוש המדינות במקומות הראשונים: שבדיה, שוויץ ופינלנד, שתופסת את הצמרת. מתחת לישראל בטבלה מופיעות מדינות כמו קנדה, איסלנד ואסטוניה, וסוגרת את הטבלה צ'אד.

ככלל, המדינות האירופיות מובילות את הטבלה. עורכי המחקר מסבירים זאת בכך שאירופה הייתה בין היבשות הראשונות שדחפו והשקיעו במערכות מידע ובתעשיית הידע. למעשה, מלבד ארצות הברית במקום התשיעי, כל העשירייה הראשונה מורכבת ממדינות אירופיות. גם באזורים אחרים, כמו אמריקה הלטינית, אסיה ואפריקה, מסתמנים שיפורים במאמצים לצמצם את הפער הדיגיטלי.

בפרק הדן בניתוח התוצאות במזרח התיכון מדגישים העורכים את מה שדי מובן מאליו: הפער הבולט בין הדירוגים של ישראל ושל מדינות אחרות באזור. "מצד אחד, ישראל ומדינות אחדות במפרץ ממשיכות במאמציהן להרחיב את אימוץ ה-ICT ולשלב את זה בחדשנות בתחומים רחבים יותר, אבל מצד שני, עדיין יש לא מעט מדינות, כמו למשל בצפון אפריקה, שנגררות הרחק מאחור בכל מה שקשור למערכות מידע. פיתוח כלים שמבצעים את הפעולות של סינון המידע ופשטותו הם האתגר הבא של העולם הטכנולוגי והחברתי", כתבו עורכי המדד.

"אנחנו מצויים בפתחו של מסע ארוך שבסופו נוכל למדוד כל דבר שקשור בתעשיית המידע ובהתאם לזה לכוון את מקבלי ההחלטות למקומות הרצויים", ציינו.

האינטרנט של הדברים
עורכי המחקר אף מתייחסים לאינטרנט של הדברים ולהשפעתו על הפער הדיגיטלי. הרציונל המרכזי הוא שעל פי התחזיות, בתוך 8 עד 10 שנים, כמעט כל מכשיר יהיה מחובר בדרך כלשהי לאינטרנט. כלומר, היכולת להשתמש בכלים של תעשיית המידע תתרחב להרבה מאוד אנשים, מדינות ואוכלוסיות שרחוקות כיום מהנושא הזה מרחק מזרח ממערב. גם כאן ניתן יהיה למדוד את ההשפעה של כניסת מגמה זו בעזרת כלי Big Data, שיעזרו לעסקים, כלכלות ואנשים פרטיים להעצים את הפעילות שלהם דרך הרשת, ובכך לכוון את הפוליטיקאים כשהם מתכננים תקציבים.

פער דיגיטלי הוא גם פונקציה של מתן עדיפות לאומית מצד מקבלי ההחלטות בכל מה שקשור להשקעה במערכות מיחשוב ומידע במגזר הממשלתי-ציבורי. השקעות אלה משפיעות על טיב השירות שהאזרח מקבל ועל היקף ההזדמנות השווה שניתנת לכל אזרח לגשת למידע הממשלתי, למנף אותו ולהפוך אותו למשהו מוחשי. לא פעם חוסר הידע, שנובע מחוסר היכולת לגשת למידע וליישם אותו (בגלל שפה, בורות או העדר ידע בשימוש בכלים טכנולוגיים) מהווה הבסיס להעמקת העוני הכלכלי, לכך שאזרחים מקבוצות חלשות לא מנצלים את זכויותיהם ואפילו לכך שהם לא יכולים לקבל טיפול רפואי הולם, עד כדי אובדן חיים.

לפני חודש התכנסה הישיבה הראשונה של הוועדה לצמצום הפער הדיגיטלי, בראשותו של סגן השר אופיר אקוניס. הוועדה אמורה להתכנס לישיבה נוספת כדי לגבש דרכים שיביאו לתוצאה הרצויה: להשתבץ בחמישייה הראשונה של דירוג הפער הדיגיטלי העולמי. זוהי משימה ארוכת טווח אבל בהחלט אפשרית לאומת הסטארט-אפ.

מתעניינים בתקשוב במגזר הממשלתי? הירשמו לכנס eGov 2014 של אנשים ומחשבים