פרקליט המדינה: "המשפט הפלילי מתקשה לטפל בפשיעה קיברנטית"
"המערכת המשפטית מתקשה למנוע את הנזקים של הפשיעה הקיברנטית עקב מגבלות, היערכות לא נכונה והעובדה שהמשפט לא חזה את התפתחות מרחב הסייבר", אמר פרקליט המדינה
"במצב המשפטי הקיים, המשפט הפלילי חווה קשיים משמעותיים לטפל בפשיעה הקיברנטית ולמנוע את הנזקים שלה, כולל ברמת ההגנה על הביטחון הלאומי, הכלכלי והאישי", כך אמר פרקליט המדינה, שי ניצן. הסיבות לכך הן, לדבריו, "מגבלות משפטיות והאופן בו רשויות האכיפה ערוכות לטיפול בנושא". כמו כן, הוא ציין כי "המשפט לא חזה את התפתחות מרחב הסייבר, ועל כן הוראות הדין מגלמות, בדרך כלל, תפיסות המותאמות למרחב הפיזי בלבד".
ניצן דיבר בשבוע הסייבר שעורכת סדנת יובל נאמן של אוניברסיטת תל אביב. הוא ציין חלק מהקשיים: "מרחב הסייבר משוחרר מהכבלים של הטריטוריאליות. העבירה יכולה להתבצע ממקום אחד כלפי מחשבים במקום אחר, תוך שהראיות להוכחת המעשים האסורים ימוקמו במקום שלישי. בכך מתאפשר לחמוק מסמכות השיפוט וסמכות האכיפה של המדינה, שהיא ככלל טריטוריאלית. כמו כן, מרחב הסייבר מזמן כלים להסוואת זהות מבצעי העבירות ולהצפנת תכני ההתקשרות ביניהם. שלישית, המידע שמותיר עבריין הסייבר מבוזר על פני מחשבים שונים ופעולות איסוף המידע עשויות להיות מאוד מורכבות".
הוא אמר כי הפשעים שנעשים באמצעות המחשב, ושהמערכת המשפטית מתקשה לטפל במניעתם, הם תקיפות סייבר; פשעים פיזיים כמו אונס, רצח או סחר בסמים, שהפושעים מסתייעים במרחב הווירטואלי כדי לבצע אותם; עבירות מחשבים כמו הימורים מקוונים; ועבירות כגון הפרת צווי איסור פרסום, דיבה והסתות לגזענות ואלימות.
לדברי ניצן, "כתוצאה מקשיי האכיפה במרחב הסייבר, האטרקטיביות של המרחב לגורמי פשיעה וטרור הולכת וגדלה. אנחנו מזהים מעבר שלהם לפעילות במרחב זה. הם משתמשים בו לביצוע העבירות ולתקשורת חשאית ביניהם. באמצעות הדארקנט מבוצעות עבירות סמים ונשק, ופעילות טרוריסטית. ארגוני הפשיעה והטרור מזהים את הכדאיות הכלכלית שבמעבר לסייבר וכן מזהים שמדובר במרחב שהסיכון להיתפס בו קטן יותר".
"קיימים מחקרים שונים שמעריכים את נזקי פשיעת הסייבר ברמה הגלובאלית בהיקף שעולה על 1% מסך ההכנסה העולמית הגולמית. מדובר בסדרי גודל של מאות מיליארדי דולרים", ציין פרקליט המדינה.
"עמדתנו מול סיכונים אלה היא, בראש ובראשונה, שאין לקבל גישה לפיה מרחב הסייבר הוא אקס-טריטוריאלי, היינו מחוץ לתחומי סמכותה של המדינה. שלטון החוק אינו נעצר בכניסה אל המרחב הווירטואלי. הנורמות המשפטיות צריכות לחול גם על הפעילות המקוונת. פושעי הרשת לא יחמקו מעונש", סיים ניצן.
בית המשפט יודע להתמודד רק עם עברות בעולם הפיזי. אין לו יכולת מספקת בעולם הסייבר ובעולם המח האנושי. זו גם הסיבה רצון לא יצא אשם בעבדות רק משום ש"איש לא מנע פיזית מהנשים ללכת". הבעיה היא שנפשית הן היו כבולות מה שהמשפט לא מכיר. גם בתחום העולם הוירטואלי אי אפשר לישם את חוקי העולם הפיזי. להרחבות ניתן לקרוא את תורת האבטחה 773.