תקציב החינוך הטכנולוגי גדל ב-30% ועומד על כ-700 מיליון שקלים

"תקציב החינוך הטכנולוגי עומד כיום על 700 מיליון שקלים – גידול של כ-30% לעומת ארבע השנים האחרונות", אומרת ד"ר חנה ויניק, סמנכ"ל וראש מינהל המדע והטכנולוגיה במשרד החינוך, בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים, לרגל סיום תפקידה ופתיחת שנת הלימודים. לדבריה, "זהו שינוי עצום בהתחשב בעובדה שהחינוך הטכנולוגי היה שרוי במשבר חמור במשך שנים רבות, לרבות בתקופה בה קיבלתי אותו לידי. החינוך הטכנולוגי עבר מהפכה רוחבית במערכת החינוך – הן ברמת התדמית בקרב ההורים והתלמידים, והן ברמת המשאבים שמקצה הנהלת המשרד".

ד"ר ויניק מסיימת בימים אלו את תפקידה בתום ארבע שנים וחצי. היא מציינת בסיפוק, כי כ-118 אלף תלמידים בכיתות י' עד י"ב ילמדו השנה ב-691 בתי ספר של החינוך המדעי והטכנולוגי המשתייכים למשרד החינוך. בארבע השנים האחרונות, היא מסבירה, גדל מספר התלמידים הפונים למסלולים טכנולוגיים ומדעים לעומת שנת 2005, אז עמד מספר התלמידים על 110 אלף ב-599 בתי ספר בלבד.

איך את מסבירה את הגידול במספר הלומדים בחינוך הטכנולוגי, בשעה שתדמיתו עדיין בשפל?
"בעבר המשוואה הייתה מאוד אכזרית: או בגרות או 'מקצוע', שנחשב למשהו נחות. כיום הגישה היא שבית הספר צריך לייצר עובדים משכילים. בגרות זה דבר חשוב, אבל לא פחות חשוב הוא שתלמיד ייצא עם תעודה מקצועית. לשם כך אנו מפעילים ב-100 כיתות בארץ את תוכנית טו"ב – טכנאים ובגרות. זו תוכנית שהחלה לפני שלוש שנים עם 35 כיתות, בגיבוי תקציב נוסף שלא נכלל בתקציב הבסיסי של החינוך הטכנולוגי.

כיום תלמיד יכול להתחיל עם שלוש יחידות במתמטיקה או פיסיקה, ולסיים עם חמש. התלמיד יכול לעבור ממקצוע מדעי אחד לשני – דבר שלא היה בעבר. אחת הסיבות לכך היא העובדה שהמציאות השתנתה: בעבר, מספר המוסדות האקדמיים שקלטו בוגרים שלנו היה מוגבל. כיום יש מכללות ומסגרות רבות".

בחינוך העיוני מקטרים רבות על האחוז הנמוך של הזכאים לבגרות. מה המצב אצלכם?
"גם כאן מתחוללת מהפכה. לפני חמש שנים עמד שיעור הזכאים לבגרות על כ-37% מכלל תלמידים בחינוך הטכנולוגי, ואילו כיום הוא עומד על 48.3% – דומה מאוד לממוצע הארצי. זאת ועוד, בשנת 2005, כ-76.6% עמדו בדרישות סף אקדמיות,ואילו כיום אנו עומדים על 85%".

מהי לדעתך הרמה של התלמידים בחינוך המדעי? מתי תנפקו לנו את ה-"צ'ק פוינט" הבאה?
"במסגרות הלימודים הללו אנו עדים להישגים מצוינים, וזה בא לידי ביטוי בין היתר בתחרויות הרובוטיקה והמתמטיקה. אני פוגשת את הילדים האלו ואני חייבת לומר שאני נדהמת בכל פעם מחדש מהרמה הגבוהה שלהם. יש לנו תלמידים מצוינים ומוכשרים ואין מה לדאוג".

המינהל שבראשותך אחראי גם על מערכות התיקשוב שמשרתות את כל מערכת החינוך. איך את מסכמת את המצב בנושא זה ערב פתיחת שנת הלימודים החדשה?
"התיקשוב עמד בפני מבחן חשוב בשנה שעברה, במבצע 'עופרת יצוקה'. אני חושבת שעמדנו במבחן בכבוד רב. הלקחים שהופקו אז מיושמים כעת גם לאור הבהלה משפעת החזירים, במהלך אותו מוביל בין היתר, רוני דיין. במרבית בתי הספר יש תשתיות תיקשוב שמאפשרות נגישות לאינטרנט. השיפור הגדול חל בתכנים שבתי הספר מזינים. אני יכולה לומר בוודאות, כי המורים בבתי הספר המתוקשבים עושים שימוש מושכל שגובר והולך במערכות שעומדות לרשותם. זה תורם במפורש לשיפור במעמד המורה, באיכות הלמידה ובהישגי הלימודים. יותר ויותר מורים הולכים להשתלמויות בנושא מיחשוב ואותי זה מאוד מעודד. צריך לזכור שגם ברמת החומרה יש שיפור ניכר מאז השנה שעברה, בעקבות חידוש ההסכם עם מפעל הפיס, שהזרים כסף למערכת ואפשר רכישת ציוד ועזרים.

כמה מורים מלמדים בחינוך הטכנולוגי בישראל ומהי רמתם?
"יש לנו במערכת כ-6,000 מורים, רובם בעלי תואר אקדמי או הנדסאים. נכון להיום, אין מחסור במורים, ואיכות האנשים שפונים להוראה הולכת ומשתפרת בניגוד מוחלט לתדמית שקיימת".

האם המיתון משפיע על השיקולים של ההורים לשליחת הילדים למסלולים טכנולוגיים?
"לגבי המיתון הנוכחי קשה לי לומר, כי הוא לא הסתיים. במיתון הקודם, שהיה ממוקד יותר בהיי-טק ופחות בכלל המשק, לא הורגש שינוי. כפי שראית, מספר התלמידים גדל, בין היתר מפני שהחינוך הטכנולוגי נתפס כיום כמסלול שמאפשר יותר הזדמנויות לילדים – וזה בהחלט נכנס לשיקולים של ההורים".

והשאלה הנצחית: מדוע ישנן פחות בנות  במקצועות הטכנולוגיים ומה אתם עושים בעניין?
"זה נכון שישנן פחות בנות במקצועות הטכנולוגיים, אבל אנו מצויים כעת בעיצומה של רפורמה שנועדה לשפר את המצב. ראשית, קיבלנו החלטה חד משמעית שלא מפרידים בין בנים לבנות, בניגוד מוחלט למה שפורסם באחרונה בכלי התקשורת. במסגרת הכיתות המשולבות אנו מנסים להכניס תכני לימוד שידברו יותר אל הבנות, מבלי לפגוע בבנים, ואני מקבלת תגובות חיוביות על המהלך. זה עדיין בגדר פיילוט, אך אני מקווה שזה יצליח".