רף הציפיות הגבוה מהתקשוב הצבאי

משתתפי רב שיח שהתקיים היום (ה') בבית אנשים ומחשבים בהשתתפות מנהלי מגזר הביטחון בחברות IT שעובדות עם צה"ל שררה תמימות דעים, כי בתוך הצבא ומחוצה לו יש קונצנזוס אחד לפחות בכל מה שקשור לצוק איתן: התקשוב הפסיק להיות שלוחה של חיל הקשר ומתומך לחימה הוא הפך להיות הגורם שמאפשר את הלחימה. זהו שינוי עצום לעומת מלחמת לבנון השנייה, אז "תלו" את הפלזמה על כל עץ רענן וראו בה אחראית למחדלי המלחמה.

תא"ל (מיל') ארנון זו ארץ לא הסתיר את קורת הרוח שיש לו מהמציאות שנוצרה ואמר כי התקשוב הפך ממאפשר למעצב. זו ארץ, ששימש כקצין קשר ותקשוב ראשי, היה ממקימי אגף התקשוב ב-2003. במשך שנים לא מעטות נלחם האגף הזה על קיומו. רבים בצבא, ובמיוחד במטה הכללי, לא הבינו לשם מה צה"ל צריך את זה. אנשי האגף ניסו להסביר להם את הנחיצות בקיומו של גורם מקצועי וסמכותי בכל מה שקשור למחשוב וטכנולוגיה בצבא. קציניו רצו להיות המנמ"רים של צה"ל, אלה שיחליטו עבור החילות השונים מה טוב עבורם מחשובית ומה לא, וימליצו איזה ציוד לקנות.

אלא שהעסק הזה לא עבד, ועל מזבח האגו וחילוקי הדעות בתוך המטכ"ל נפלו לא מעט פרויקטים ובוזבזו מיליארדי שקלים. בדיעבד אפשר לומר שזה היה שכר לימוד בלתי נמנע.

כך או כך, אנשי ה-IT של צה"ל המשיכו בגישה לפיה הם אלה שיודעים מה טוב עבור הצבא מהבחינה המחשובית, והעלו את רעיון השילוביות, שהחל לקרום עור וגידים. המשמעות היא שכל יחידה תמשיך לעבוד באופן עצמאי, עם המערכות שלה, אבל היא תדע לעבוד באופן מדויק עם מערכות אחרות.

המיזם היה חלק מפרויקט אחר – צה"ל רשתי, שהמייצג הכי גדול שלו הוא מיזם ורד הרים, שזכה לאינספור שבחים ופרסים. צוק איתן הביא לידי ביטוי את ההיערכות של הצבא לעידן החדש. השיתופיות והשילוביות הגיעו לרמות שהפתיעו את ותיקי אנשי התקשוב, בהכירם את החסמים והמגבלות שהיו במלחמות קודמות. היכולת לקיים שיח שוטף, מבצעי ומדויק בין זרועות הים, היבשה והאוויר, ולהביא להכרעה בשדה הקרב, הפכה את התקשוב לכלי שבלעדיו אף מפקד לא יוצא לקרב.

נציגי החברות שעובדות עם מגזר הביטחון קבעו באופן חד משמעי כי היכולות שצה"ל הראה במלחמה האחרונה בתחום התקשוב הם פרי הכנה, אימונים והשקעות שנעשו בשנים האחרונות. הצבא הכיר אולי בפעם הראשונה בתקשוב כאחת הזרועות החשובות בשדה הקרב העתידי.

התקשוב ויישומו בצוק איתן מבטאים את היתרון הטכנולוגי שיש לישראל מול ארגוני הטרור. הלחימה הפיזית הייתה ונשארה הגורם המרכזי, אבל היכולות לאסוף מידע, לעבד אותו עבור הצרכים המבצעיים השונים ולהפוך אותו לא רק למכפיל כוח אלא גם לבעל מעמד שווה לכלי נשק אחרים. כל אלה מהווים את ההצלחה הבלתי מעורערת של התקשוב בצוק איתן, שמותר להתגאות בה.

פרישתו של גדעון סער – הזדמנות טובה לחשיבה מחדש על המאגר הביומטרי. צילום: קובי קנטור

כך ייעשה בכנס התקשוב הצבאי המרכזי צה"ל רשתי, הראשון אחרי המלחמה, שייערך ב-28 באוקטובר במרכז הכנסים אווניו בקריית שדה התעופה. הכנס מופק על ידי אנשים ומחשבים וישתתפו בו בכירים במגזר הביטחוני.

הפיילוט שנכשל והשר שהתפטר

הרשות לניהול המאגר הביומטרי, שמנפיקה את תעודות הזהות החכמות, פרסמה אתמול את הדו"ח החצי שנתי שלה ובו הנתונים העדכניים לגבי כמות האזרחים שבוחרים להוציא תעודת זהות ביומטרית.

חוק הביומטריה, שעבר עוד בכנסת הקודמת, עורר מחלוקת עזה. הוויכוח הוא האם בכלל צריך מאגר ביומטרי שישמור את המידע שלנו, והאם אי אפשר להנפיק תעודות זהות חכמות בלי מאגר. כחלק מהפשרה בוויכוח האינסופי הזה ובעקבות ויכוח שהיה בוועדת השרים לחקיקה, החליטה הממשלה על פיילוט בן שנתיים שבו אזרחי ישראל יוכלו לבחור בין הנפקת תעודה רגילה, ללא שבב, או תעודה עם שבב.

הקמפיין היקר והמיותר של משרד הפנים עלה בתחילת כהונתו של שר הפנים, גדעון סער. במסיבת עיתונאים שערך השר הוא התחייב שאם בתום תקופת הפיילוט המדינה תראה שהציבור לא ירצה את המאגר ותעודות הזהות החכמות, תיעשה הערכה מחדש. יש לציין כי בשום מצב לא צוין מה ייחשב כהצלחה ומה לא, ולא במקרה.

הנתונים שפורסמו אתמול מראים עלייה במספר המסרבים שיונפקו להם תעודות חכמות. לעומת זאת, אלה שכבר עשו את התעודה הביומטרית מביעים ממנה שביעות רצון. הם מצטרפים לסחבת הרבה שיש בנושא, שנגרר כבר יותר מעשור, ולעובדה שהפרויקט הזה הוא אחד המחדלים החמורים ביותר בתולדות המכרזים הממשלתיים. היו כאן שני מכרזים שנפסלו בזה אחר זה ועיכובים בלתי מוסברים בייצור.

אמש הודיע שר הפנים שהוא מתפטר. זו הזדמנות טובה לשר שימונה במקומו להיות יצירתי ולבצע חשיבה מחדש על הנושא. תעודות זהות חכמות כן, מאגר – אולי מיותר.