חצי הכוס הריקה של נתוני הזכאים לבגרות

לכבוד ערב ראש השנה הכריז משרד החינוך על בשורה שאמורה לגרום לנו לצאת בריקודי מחולות סוערים ברחובות: לראשונה מזה 20 שנה מספר התלמידים שזכאים לבגרות עבר את ה50%, כך לפי לשון ההודעה  הרשמית של המשרד.

פירוט ההודעה כלל שלל נתונים נוספים כגון העובדה שבשנת תשע"ג 4,593 תלמידים הצטרפו למעגל הזכאים והעלו את הרף הממוצע. למרות שההודעה פורסמה ערב חג שבו אנו טובלים תפוח בדבש ומחפשים את הדברים המתוקים בחיים, דווקא פרסום הדו"ח הזה חשף את חצי הכוס הריקה, שמייצגת מציאות עגומה, מוכרת לכולנו, ומציגה את פניה הלא יפים של החברה הישראלית ערב שנת תשע"ה.

בישראל יש למעלה מ-2 מיליון תלמידים, מהם 1.7 מיליון בבתי הספר במסגרות החינוך הפורמליות. בסוף שנת תשע"ד למדו בכיתות י"ב כ-109 אלף תלמידים. על פי הדוח של המשרד, קרוב למחצית מהם עדיין לא זכאים לבגרות.

אמנם מאז שנת 1990 אז אחוז הזכאים היה קרוב ל-38%, נעשתה קפיצת מדרגה, אולם, ברור לכולם כי הקצב האיטי ביותר הוא דווקא בשנת 2014. בכל שנה עוזבים את מערכת החינוך עשרות אלפי תלמידים, שאפילו לא עשו בגרות ב-2-3 יחידות.

נחזור שוב לנתון המספק הזה: "זכאים לתעודת בגרות". הפערים בין אלו שמסיימים בגרות לבין אלו שלא מסיימים הם הפערים אשר מנציחים את הפערים החברתיים ומגדילים בחלוף השנים גם את הפער בידע הדיגיטלי. מנהלי בתי הספר, נתונים מזה שנים בתחרות המטורפת מי ישיג את הממוצע הגבוה ביותר של הזכאים לבגרות. לשם כך הם אינם משקיעים ,בהכרח, בהעלאת רמת הלימודים, לא מוסיפים תגבורת רבה מדי לחלשים אלא בוחרים בדרך הקלה יותר: משנים את תנאי הסף. כלומר, מחזקים את החזקים ואת אלו ש"מקלקלים" את השורה, דואגים ל"שחרר" מבית הספר, מרצונם או לא.

המסקנה העיקרית מהדו"ח היא שלפרנסי משרד החינוך ולשר העומד כעת בראשו, הרב שי פירון, יש עוד הרבה לעבודה. אם הם יתעמקו יותר בניתוח הדו"ח הם יגלו כי דווקא החינוך הטכנולוגי (שמדינת ישראל טרם הכירה בו רשמית עד היום) יכול לסייע לשפר את המצב העגום בקצב מהיר יותר.

כבר בדוח הנוכחי ניתן לגלות בין היתר כי החינוך הטכנולוגי תרם תרומה לא מבוטלת לצמצום הביזיון ששמו "אחוז הזכאים לבגרות". מזה חמש שנים, פועלת במשרד החינוך, במסגרת אגף מינהל מדע וטכנלוגיה, תוכנית שנקראת טו"ב: טכנאים ובגרות. התוכנית הופעלה בין היתר כדי להתמודד עם המציאות הבלתי אפשרית של פחות מ50% מתלמידי ישראל שמסיימים י"ב ללא בגרות. במקביל נועדה התוכנית לתת מענה למחסור חמור באנשי מקצוע בתעשיה, טכנאים והנדסאים, שבדרך כלל נפלטו למסגרות של החינוך המקצועי או החינוך הלא פורמלי, ונשרו בדרך.

תוכנית טו"ב יצאה לדרך ב-2008 מתוך הנחת יסוד בסיסית שיש תלמידים שהכישורים שלהם נוטים יותר לצדדים הטכנולוגיים של החיים ולא בהכרח חייבים לסיים כיתה י"ב עם מקצועות ההומאנים ומקצועות הליבה, שממילא הם מתקשים בהם.

התוכנית הופעלה בהדרגה כל בתי הספר של החינוך המקצועי, הן של משרד החינוך והן של הרשתות המקצועיות אורט עמל ואחרות. התקציב הראשוני היה 2 מיליון שקל והיעד שהמערכת הציבה לעצמה: 2,500 תלמידים בשנה שמסיימים בגרות וגם מקבלים תעודת טכנאי מוכרת או תעודה מקצועית. אפשרויות הלימוד כוללות התמחות בשורה של מקצועות התקשוב, שהמשק משווע להם או מקצועות ברמת טכנאים בתחומים שונים אלקטרוניקה ומגזרי תעשיה שונים.

בראיון לאנשים ומחשבים, לקראת פתיחת שנת הלימודים הנוכחית אמר ד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך ומנמ"ר המשרד: "הרחבנו מאוד את מסלולי ההסמכה במסגרת החינוך הטכנולוגי, הגדרנו תשעה מקצועות כולל תקשוב ומחשוב, החל מהרמה הבסיסית ועד למסלול של 4-5 יחידות לימוד לבגרות."

בדיון שנערך בוועדת החינוך של הכנסת, בשנה שעברה, אמרו נציגי משרד החינוך כי לימודי התקשוב הפכו להיות פופולאריים ויותר תלמידים פנו למסגרות אלו, וכך הם יוצאים עם תעודת הסמכה מקצועית, בסיוע החברות הבינלאומיות הפועלות בישראל וכן עם תעודת בגרות, שהיא סף הכניסה ללימודי המשך אקדמיים.

יו"ר ועדת החינוך,  ח"כ עמרם מצנע, שהתייחס לנתונים האחרונים על זכאי הבגרות אמר בין היתר: "העלייה מעודדת ומשמחת, אך יחד עם זאת חשוב לזכור כי הבגרות אינה חזות הכל ועלינו מוטלת האחריות לדאוג לחצי מהמחזור שאינו זכאי באמצעות אלטרנטיבות ראויות כמו מערכת החינוך הטכנולוגי שיש לעודדה ולחזקה"

שורה תחתונה: חצי הכוס הריקה, הבולטת מנתוני הזכאות לבגרות, כוללת תקווה שדווקא יוזמות שיגיעו מהחינוך הטכנולוגי יסייעו להעלות את אחוז הזכאים. שוב, ההיי טק, הטכנולוגיה מובילים את המדינה.
כדי שזה יימשך, צריך לקרות דבר נוסף בשנת תשע"ה: מדינת ישראל חייבת להכיר בחינוך הטכנולוגי כחלק בלתי נפרד מהחינוך הפורמלי ולהוציאו אותו מהחצר האחורית. ממהלך זה ירוויחו כולם ובראש וראשונה הילדים.