איך נכון להתמודד עם הסערה הדיגיטלית?

הייתה זו שבת חורפית קלאסית. השכמה מאוחרת כשריח החמין אופף ומשרה אווירה נעימה. קפה, עיתונים, אתרים מובילים, סרט ב-VOD וארוחת צהריים דשנה עם מרק עוף חם והחמין הטעים להפליא מעשה תפארתה של רעייתי. רגע קטן של אושר מושלם.

כאן היה צריך לבוא השלב של מנוחת היגע, אבל לא. במקום לצלול למיטה, נסענו להצגת אחר הצהריים בתיאטרון הקאמרי, סיראנו דה ברז'ראק. הצגה איכותית, איתי טיראן מרשים, אבל היא נמשכת שלוש שעות ובעלת טקסטים ארוכים ולעתים מעייפים – מה שאפעס לא כל כך הסתדר עם השעה והבטן המלאה.

סיראנו הוא בחור מכוער אך מאוד מוכשר, לוחם ללא חת, שיודע להביע את מחשבותיו בשפה עשירה – באומר ובמשיכת קולמוס. הוא מתאהב בבחורה יפה, רוקסאן, אך בגלל מראהו – מתבייש ממנה. היא מצידה מתאהבת באחר, כריסטיאן, אבל מהר מאוד מתברר שהאיש אמנם יפה תואר אבל חוכמה וכושר ביטוי אין לו, ולה זה חסר. שני הגברים חוברים יחדיו, כשהמוכשר מנחה את החתיך מה לומר, כותב בשמו את מכתביו וכך משדר במילים את רגשי אהבתו לבחורה שבטוחה שהדברים מגיעים מאהוב ליבה.

לכאורה, כל אחד קיבל את מה שרצה. סיראנו מצא דרך להביע אהבה, כריסטיאן מצא דרך לליבה של רוקסאן וזו הייתה מאושרת עם בחור שכותב לה מכתבים בשפה שמילאה את נפשה.

אם נמשיך עם הטריקים, באווירת חג ההלוואין שחל בסוף השבוע, עם המנהג Treat or Trick, אפשר לדבר על טריק שנוקטים בו מדי פעם מנמ"רים כשהם רוצים להשיג משהו בהנהלה. כשהם רוצים למשל לקבל אישור לתקציב (Treat), אחרת לא יוכלו לבצע את הפרויקט שהובטח לאחת היחידות העסקיות (Trick), הם "מתדרכים" את מנהל אותה יחידה שיעשה עבורם את המלחמה על ליבו של המנכ"ל. המנמ"ר (בהקבלה לסיראנו), מעביר את מסריו שלו למנכ"ל (בהקבלה לרוקסאן), באמצעות המנהל האחר (בהקבלה לכריסטיאן).

לגיטימי, אבל לא כשיטה ולאורך זמן. מנמ"ר שיסמוך רק על יכולות מקביליו להשיג את האישורים, לא יוכל להיתפס כמוביל. כתפיסה, המנמ"ר הוא לא רק מוכשר מבחינה מקצועית אבל "מכוער" מבחינה עסקית. הוא לא צריך "להתבייש". המנמ"ר הוא חלק מהביזנס, צריך לשדר ישירות את "אהבתו", את הצעותיו ודרישותיו.

אנחנו נמצאים תחת "מתקפה" של תמורות טכנולוגיות, שמשפיעות עלינו כפרטים וכארגונים. הטרנספורמציה הדיגיטלית נמשכת כבר שנים, אלא שהיא מאיצה בקצב הולך וגובר, שכבר בקושי ניתן לכמת. אף אחד כיום לא יכול לחזות את סופה של התופעה, אם בכלל יהיה לה סוף. הביטויים לטרנספורמציה הזו כפי שמוכרים כיום כוללים את המובייל, הרשתות החברתיות, האינטרנט של הדברים, ה-Big Data, הענן, הסייבר ועוד. הטרנספורמציה משפיעה על חיי היום יום ועל הדרך בה פועלים או שצריכים לפעול ארגונים ועסקים.

טכנולוגיות המידע הן כבר לא עוד משהו פנימי בארגון, אלא תחום הגולש במהירות החוצה אל המרחבים של לקוחות החברה והעזרים בהם משתמשים, גורמים הפועלים מול הארגון ומספר אינסופי של עצמים שמופעלים על ידם או מפעילים אותם באמצעות אמצעים דיגיטליים המשולבים בהם.

מה מתוך האמור הוא באחריות המנמ"ר ומה באחריות גורם מרכזי אחר בארגון, שיהיה אחראי על חדשנות? כאן יכול המנמ"ר לאבד את אחיזתו בהנהלה, אבל אין סיבה אמיתית שזה יקרה. הבנה שמרחב ה-IT השתנה, הפנמה שזו מהות העיסוק ודיבור ישיר מול המנכ"ל בשפה העסקית המתאימה הם שיבטיחו את המשך האחיזה. אני קורא לכך שזה מה שיהיה, לא כדי לשמר את עצם מעמד המנמ"ר ככזה, משיקולי אגו ופוליטיקה ארגונית, אלא כי אני מאמין שנכון לארגון שהמנמ"ר, עם יכולותיו ותחומי עיסוקו, יהיה זה שיוביל אותו בסערה הדיגיטלית הזו.